נרשמתי לאתר, והתחלתי בנקיון, אבל.... כרגיל נפלתי, קמתי ושוב נפלתי.
השבוע האחרונה ממש נשברתי, נכשלתי בעוון חמור ורוחי נשברה לגמרי, כמעט התייאשתי.
בשבת ממש בכיתי בתפילה לקב"ה שיעזור לי כבר, כי   נ מ א ס   לי.
אבל כרגיל במחלה שלנו הכל נשכח הכל נסלח, שבוע חדש בפתח ואיתו הנפילה, לצערי הרב החילותי 
צופה בסרט פורנו בכדי למלאות את תאוותי, והנה צדו עיני אחרי משהו פשוט מבהיל, בתחילה חשבתי שקרה לי משהו ואני הוזה
אבל צפיתי שוב ושוב והנה אינני חולם זה אמיתי, בתוך כל הטינופת הזו הקב"ה שלח לי קרן אור שחיזק אותי ופשוט כיביתי הכל וחזרתי ללמוד.
ובכן, במחילה מכבוד כולכם שאני ככה פתוח אבל מה שקרה זה שעל ידה של השחקנית הטמאה היה קעקוע, ולא תאמינו למה שאספר לכם, הקעקוע היו המילים - "אני לדודי ודודי לי". 
רעדתי לשניה, והבנתי שיש לי כאן מסר משמים.
בשביל שתאמינו אני מוכן לצרף את תמונת הקעקוע, כמובן שלא רואים שם מאומה מלבד הקעקוע, רק שיאשרו לי לצרף, ואצרף.

אני חושב שסיפור כזה יכול לחזק הרבה אנשים.

אין צורך להראות את התמונה. חוץ מזה, הסיפור שלך מזכיר את הסיפור של ר' אלעזר בן דורדיא.

לא הבנתי.
אתה מוכן לרדת עד לשם שוב, רק כדי להראות לנו את התמונה?

ייתכן ויש כאן הרבה כמוני, שמחפשים אקשן ודברים פיקנטיים, שאולי ישמחו לראות את התמונה,
אבל בתכל'ס - המקום הזה מיועד לחיפוש דרך להפסיק, בעקבות הכאב הגדול שהתאווה גורמת.

מחזק מאוד את הדברים של טהרני. הפורום הזה הוא מעט בעייתי, כי כמו שראיתי, יש כאן עוד אנשים כמוני שגם דברים תמימים יכולים לעורר אצלם תאווה, ומצד שני הפורום עצמו עוסק בתאווה, ומצד שלישי, כל האנשים שכאן רוצים להימלט מן התאווה.
לכן אני חושב שכדאי שנכבד כאן אחד את השני, ונשתדל להיזהר בדברים שמעלים לכאן.
מצטער שאני אומר את זה למרות שאני 'צעיר' כאן...

לא משנה כן תמונה לא תמונה, אייך אנו מתקדמים בהחלמה, נרשמת לפני חודש ו...
שתף אותנו, תתחבר איתנו, ונשמח להיות איתך בהמשך הדרך.

לא העלתי על דעתי לפרסם תמונה שיש בה משהו מן המשהו לא טוב, אבל לא חשוב, לא זה הנושא.
בכל אופן מאז שנכנסתי כאן לאתר, למרות שאיני פסיבי ואיני כותב ומגיב הרבה, בכל אופן התקדמתי הרבה, ראשית חזרתי ללמוד בכולל, שזה לכשעצמו התקדמות גדולה, ההפסקות בין הנפילות לאט לאט מתרחבות, והכלים שיש פה מאוד עוזרים לי.
השאיפה כרגע זה להצטרף לאיזה קבוצה, ולהתקדם עוד ועוד.
כמובן הקשיים הם אדירים המלחמות הן תמידיות ממש, אבל יש קצה של אור בתוך מנהרת החושך הזו.
ישר כח לכל המגיבים.

בס"ד
משה היקר 
אם חפץ נקיון אתה הגעת למקום הנכון
אך חשוב מאוד להתמיד ולהשתמש בכל הכלים שמציעים כאן
באופן אישי יכול לספר לך שהמקום הזה הציל את חיי
ולימד אותי דרך חיים חדשה

בהחלמה רבה מכל הלב

אני מעריך שאם חס ושלום תיפול שוב ותתקל באותה תמונה שניערה אותך אז, בפעם הזאת היא תשפיע פחות, כי גם להלם אנחנו מתרגלים.

הפיתרון הוא עבודה עצמית יסודית בתוכנית וחשיפת התאווה לאור בעזרת השיתוף עם החברים, אם זה פה בפורום, בקבוצות או בשיחות אישיות.