תשמעו אנשים יקרים,
הסתכלתי פה קצת בפורום, ראיתי פה כמה פוסטים ותגובות של אנשים ש.. איך לומר, כמעט מתייאשים ח"ו.
אז הסתכלתי על הפוסטים והתגובות האלה, וגם אני בעצמי מרגיש כל מיני קשיים ומניעות וכו', אבל חשבתי לעצמי קצת ו..
לא יודע, נראה לי שכל אחד בא לכאן עם שק הקשיים שלו ומתלונן ומתייאש בגלל זה, במקום לבוא עם שק הקשיים הזה ולראות את חבר שלך גם כן עם השק שלו, להגיד לו, אחי, אנחנו כאן ביחד במסע הזה. אתה לא לבד. להחזיק לו יד, לתמוך ולהמשיך הלאה ביחד.
קצת קשה לי להסביר את עצמי, אבל אני פשוט רוצה ומקווה שננסה אולי לשנות קצת את נקודת המבט שלנו על כל הנושא הזה של ההחלמה וההתמודדות, וננסה קצת להתחיל באמת להודות על הדברים שיש, להודות לחבר'ה פה, להודות לה', על הזכות ועל האפשרות להיות במסע כל כך חשוב של החלמה ונקיות. מישהו מכאן יכול לשער במחשבתו מה היה קורה אם הוא לא היה מכיר את שמור עיניך? אם הוא לא היה מכיר את הקבוצות, את התוכנית של 12 הצעדים? וכאן אני פונה לכל חבר בפורום - מאלו שלא מכורים כלל עד לאלו שמכורים קשה - מישהו כאן יכול לחשוב בכלל כמה עוד ייסורים הוא היה סובל וכמה נפילות הוא היה נופל בלי הרצון שלו להיטהר, בלי הרצון שלו לצאת מזה, ובלי האתר והחברים, והקבוצות הטלפוניות? גם על הרצון צריכים לומר תודה ולהעריך אותו. גם הרצון בא מה'. יש אנשים שלא אכפת להם בכלל מזה שהם רואים פורנו ואין להם שום כוונה לשנות את הדרך שלהם וגם אם תבוא ותגיד להם שנתקלת באתר שקוראים לו "שמור עיניך" ויש בו עצות לצאת מזה, הם היו צוחקים וזה לא היה מעניין אותם בכלל. אבל אנחנו בחסד ה' זכינו לרצון, לרצון לצאת מזה, זכינו להיות חלק מהאתר הקדוש הזה, כולנו ביחד, זכינו לתמוך אחד בשני ולעזור. וברוך ה' רואים שהאתר עוזר וכל המערכת כאן עוזרת לאנשים באמת ויש הרבה אנשים שנקיים זמן רב בזכות זה. בואו רק נתחזק יותר לצאת מההתלונניות שלנו ונאמר תודה אמיתית אחד לשני, לבורא יתברך, ונעריך את עצמנו ואת הנקודות הטובות שבנו. כי יש בנו המון נקודות טובות.
אני חושב שכדאי לנו, לכולנו, גם למכורים קשה וגם למכורים קל וגם לאלה שלא מכורים בכלל, לנסות להסתכל על כל המסע הזה כ-על לא מובן מאליו, כ-על מתנה מהבורא שבחמלתו נתן לנו עזרה ושלח לנו, לכל אחד ואחד מכאן, רצון להיטהר, ושלח לנו את האתר הנפלא הזה, ואת העצות והחיזוקים והתמיכה שאנחנו תומכים אחד בשני.
אז ננסה קצת לעשות שינוי בתפיסה ולהתחיל להעריך את כל הדברים הטובים שאנחנו מקבלים, כי זה לא מובן מאליו. נתחיל להודות באמת בלב שלם על הכל.
צריך לזכור שכולנו עוברים דברים קשים ונסיונות קשים ובעיות וכו' בנושא התאווה ולכל אחד יש את הבעיות האישיות שלו, זה יש לו הרהורים שלא פוסקים, השני פוחד שלא יצא מזה אף פעם, ההוא בכלל עוד שנייה מתייאש. אם רק ניהיה כאן אחד בשביל השני ונבין אחד את השני ונתמוך וניתן תודה אמיתית, אני בטוח שזה יקל עלינו מאוד וזה יפתח לנו שערים חדשים.
הלוואי שנזכה.
גמר חתימה טובה לכולם