אז אחרי קצת מחשבה הגעתי למסקנה כמעט ברורה שכל הסיבה בגללה נפלתי לתאווה בכל פעם מחדש הייתה סיבה אחת ויחידה, אולי קצת לא נעים לקרוא את זה, אבל זה אך ורק בגלל שהחיים שלי לא טובים. אני לא נהנה. אני לא אוהב את החיים.
הרבה פעמים כשהיו מגיעים לי הרהורים והיו עולים לי זכרונות מסרטונים לראש, הייתי נאלץ להתגבר עליהם, ובאותם רגעים הרגשתי ממש כמו חייל שהולך שעות שלמות בדרך של עפר ואבנים עם תיק גדול על גבו והוא מזיע ואין לו כוח אבל הוא ממשיך לצעוד ובדיוק מגיע הרגע שהמפקד אומר שאפשר לנוח, ולהוריד את התיקים, לשבת באיזו פינת צל ולשתות מים - אז החייל בא להוריד את התיק אחרי שעות של סבל ומיד המפקד צועק:"קדימה, על הרגליים, חייבים לזוז!" והוא עוד לא הספיק להניח את התיק אפילו.
זה המשל שהכי מתאים לי.
אני מניח שהנמשל מובן, אני זה החייל והמפקד זה היצר הטוב והמנוחה בצל וכו' זה ההרהורים. בעצם, אני הולך עם תיק על גב כל הזמן ולא טוב לי וכשמגיעים הרהורים - סוף כל סוף שמחה, סוף כל סוף משהו מענג באמת, משהו שיעשה לי טוב וישמח אותי. וכשאני מתגבר עליהם אני מרגיש כמו החייל ההוא שבא סוף סוף להוריד את התיק הכבד ואחרי זה המפקד אמר לו להמשיך במסלול.
אם רק היו לי חיים טובים, אם הייתי נהנה באמת מהחיים האלה - לא הייתה לי שום סיבה לפתוח פורנו או להתחיל לאונן או לפנטז וכו', כי מה אני צריך את זה? הרי טוב לי! אבל בגלל שלא באמת טוב לי ואין לי ריגושים אמיתיים בחיים אני מחפש ריגושים של טומאה כאלו.
השורש של למה נפלתי כל הזמן עכשיו מאוד ברור לי.
זה הכל בגלל שאני פשוט מאוד לא מאושר.
וזה גם נורא מתאים למה שאמר רבנו, שעיקר שמירת הברית זה על ידי שמחה.
מקווה ומצפה ומייחל שבשנה הקרובה בעזרתו יתברך אזכה להיות מאושר, אזכה באמת להיות מרוצה מעצמי ומהחיים, אזכה להנות ולשמוח באמת.
אמן.

כל ההבדל בין אדם שמח או לא זה תפיסת עולם יכול להיות אדם עני הכי מאושר בעולם ואדם עשיר הכי אומלל בעולם

נכון אתה כמו החייל אבל שחכת נקודה חשובה!
כל פעם שהצלחת ואתה במנוחה זורקים לך לתיק עוד כמה מתנות עוד כמה יהלומים שכאשר תגיע לחנות לפדות אותם 
חבל על הזמן מה שתקבל-מה נסתר ממך? מה אתה חושב שאין לך שכר על כל התגברות? אין עולם הבא שמקבלים עליו שכר?

עזוב עכשיו עולם הבא-יש לך משפחה?-יש כאלה בלי
יש לך שכל?-יש כאלה בלי
יש לך רצון להפסיק לחטוא?!?!-יש כלאלה בלי!!
אתה יהודי?? הקב"ה בחר דווקא בך ?? לך צפון שכר ניצחי?? 
אל מה אתה עצוב?? 
אני יגיד לך איך אני רואה את העולם וזה מה ששינה אותי
הקב"ה רוצה להטים איתנו
פעם חשבתי שאתה עושה מצווה אתה מקבל שכר
היום אני מבין שהשכר הוא אין סופי-מה שאתה עושה מצווה זה מגדיל את השק שהיה לך מקום לקחת שכר.
בם אדם עובד ומכניסים לו לחשבון בנק 500 שקל לשעה-למה הוא שמח ??
שהיה עצוב בזה שהוא עובד ומקבל כסף-ככה אתה נראה-עצוב  בכסף שלך.
תראה כמו שצריך בן אדם עובד ומקבל שכר עצום! הוא שמח הוא רוצה לעבוד!

נחמן תודה רבה לך על הדברים והכנות העצמית המדהימה. המשל מרגיש ממש מדויק. ואכן בתקופות יותר מאושרות, שעניינים מסתדרים, שאני מרגיש שהחיים מתקדמים לכיוון הנכון, ממילא גם בד"כ אני פחות נופל, כי יש לי מספיק נחמה בחיים עצמם.
בהמשך לדברים של אברהם, אני רוצה לומר שעוד לפני האמונה בשכר ועונש, יש לי חבר שהוא אחד האנשים הכי "חילוניים" ומחוסרי ידע ביהדות שאני מכיר, ודווקא הוא נאה דורש ונאה מקיים ששמחת חיים הוא משהו שנמצא בתפיסה בלבד, ולא בדברים חיצוניים. הלוואי שהייתי זוכה לקיים את זה כמוהו, לכאורה לנו, כאנשים עם אמונה זה אמור להיות יותר קל.
אז אני מאחל לך ולכולנו  שתזכה למצוא את האושר בחיים ולהסתכלות יותר חיובית.

סליחה, אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב:
כל מה שאמרתי שהחיים שלי לא טובים זה לא קשור לזה שאני מאמין/לא מאמין בשכר ועונש, שמח/לא שמח בשכר המצוות, אלא זה פשוט איזשהו נתון שקיים במציאות, (שיכול וצריך להשתנות), שאני פשוט לא חי חיים טובים, בינתיים.
מקווה שה' יתן לי שמחת חיים אמיתית, ושאזכה לקבל הכל באהבה. אמן.

נחמנתן- כתבת לי את זה ממש בזמן. אני ממש מרגיש ככה כרגע לגבי החיים שלי, ואולי בעוצמה חזקה בהרבה ממה שאתה מתאר (זה קשור גם לגיל המבוגר יותר שלי, ולזה שאני כבר נשוי עם ילדים ויכול להיות "תקוע" בעוד הרבה תחומים שאצלך עוד לא כל כך רלוונטיים. ואולי אני סתם אוהב להרגיש הכי מסכן, ובעצם אתה מרגיש כך יותר ממני. גם זה יכול להיות).

בכל אופן, אני ממש רואה בחוש, שאם אני ממשיך לקטר ולא עושה הכל כדי לשנות גישה, במוקדם או במאוחר, אמצא את עצמי שוב בתוך התאווה.

בדיוק עכשיו חלפה לי מחשבה לראש, שאולי כדאי שוב לנחם את עצמי עם קצת תאווה.

ואז נזכרתי ואמרתי לעצמי: "רגע, "בלי מעידות" (שם משתמש נוסף שפתחתי לאחר המעידה האחרונה שלי בפורנוגרפיה ועוד) עדיין לא בן חמישים יום! אתה קולט? לפני פחות מחודשיים עוד היית בתוך זה! זה יכול לקרות שוב".

מתפלל בנוכחותך ובנוכחות כל החברים כאן, לקחת אחריות על הרגשות שלי. יותר מדי אנשים יכולים להיפגע (בעיקר אני והמשפחה שלי על כל מעגליה) במידה ולא אעשה זאת.

נחמן נתן כתב on 15 אוק' 2016 20:28:

בטח קשור.
אם בן אדם נגיד עובד בשביל עצמו או עובד בשביל אחרים זה הבדל.
אולי אתה מאמין אבל אתה לא חי את זה
כמו שאמרתי מה שקובע בסופו של דבר אם אתה שמח זה תפיסת עולם שלך.
אני מנסה למצוא דרכים לשנות מעט את תפיסת העולם כדי שתהיה שמח.

גם ככה כשאנחנו בתוך התאווה זה קשה הרבה יותר להיות שמח במצוות כי, אין מה לעשות, אחרי הכל אי אפשר להיות גם בקדושה וגם בטומאה.
אני חושב שאם הייתי נקי הרבה מאוד זמן אז הייתי הרבה יותר משתדל לשמוח במצוות וכו'
אבל את האמת?
ממש עכשיו כשאני כותב את זה אני חושב לעצמי שאולי באמת כל השמחה תלויה במחשבה בלי שום קשר למצב הרוחני שלי. כמו שאומרים - "מחשבה" אותיות "בשמחה".
אולי אני פשוט צריך קצת לצאת מהמחשבות האלה שעד שאני לא נקי המון זמן אני לא יכול להיות שמח ולא יכול להתקדם ולא יכול לעשות דברים שבקדושה, ולהתחיל לחשוב אחרת. להתחיל לחשוב שבאמת בלי שום קשר למתי נפלתי ואיך וכו' - אני צריך לעשות כל שביכולתי כדי להתקדם הלאה וכדי להיות בשמחה.
אגב, כמעט תמיד אחרי שהייתי משז"ל, הייתי אומר לעצמי שב-40 יום הקרובים, לא אעשה ממש מצוות בשמחה ולא אשתדל, וכשאצא מהנידוי אז אני אהיה הרבה יותר חופשי לעשות מצוות כמו שצריך בשמחה ובהתלהבות. (כי אחרי שאדם משז"ל אז הוא 40 יום בנידוי מהשמיים, ורק אחרי ה-40 יום הוא יוצא מהנידוי) אבל באמת אני חושב שהלכתי עם מחשבה לא נכונה במשך הרבה זמן. קודם כל זה טוב לדעת שעכשיו אני ער לזה יותר ורוצה לשנות את זה.
אבל האמנם זה דורש שינוי?
אני לא בטוח באמת מהי המחשבה הנכונה..
מקווה שהסברתי את עצמי טוב

יפה! הרשמת אותי איך אתה מבין מתחיל להבין טוב
אני יגיד לך את האמת-לא הרגשתי שינוי מיוחד כמו שציפיתי אחרי 40 יום.
זאת אומרת-גם כשהייתי חוטא הייתי נשמע לפני הבורא כל מה שאומרים על 40 יום הכל נכון אבל לפי דעתי זה דווקא למי שלא רוצה להפסיק כי כל האזהרות האלה באות כדי שאדם לא יכנס לשם.
אני יגיד יותר שאפילו התפילה שלך עכשיו אולי מתקבלת יותר כי היא באה הרבה יותר מעומק הלב.
מי שנקי יום יומיים המתפלל על להיות נקי לא דומה לאחד שנקי שנה ומתפלל להישאר נקי
השיטה היא לדחות מחשבות רעות ברגע שהם באות כי כשהם בפנים זה סיפור לצאת...
אנחנו לא בנידוי!.
יחזקאל לג יא:" חי אני נאם ה אלוקים אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל"   
מה שאני מבין שהקב"ה תמה "למה" כמו אבא אני מרגיש ממש שהקב"ה "בוכה" למה אנחנו לא חוזרים ולא מחפש להרע לנו ולקשות עלינו.
הקב"ה נשבע לנו שהוא רוצה שנשוב אליו-אתה מנסה לשוב אליו-למה שינדה אותך?! 
כל מצווה שאתה עושה אני מתקרב לבורא עולם והוא שמח בך הוא גאה בך!
כל מצווה אתה שב מדרכך !
שנה קו מחשבה שה' לא רק שופט אלא גם אבא אוהב.
כתוב בגמרא מ' ברכות-שמי שה' רוצה לעשות לו מלפנים משורת הדין הוא יעשה לו
אני חושב שזה שאתה פה ורואה את הבעיה זה מלפנים משורת הדין-עובדה שהרוב לא רואים את הבעיה.
תראה כמה ה' חפץ בך!!
חס וחלילה נידוי -אנחנו לא דור מחיה מתים שיש גילוי שיש על מה לנדות 
אני בטוח שכל פעם שאתה חוטא אתה לא מתכוון לפרוק עול אלא כי אתה אנוס לתאווה ואתה תשתחרר.
ושמחת בחגך-יש לך מצווה לשמוח. הקב"ה רוצה שתשמח! תמיד!

בהצלחה! חג שמח! 

תודה רבה!
אבל בכל זאת שיהיה ברור, אני ממש לא חשבתי שהקב"ה הוא רק שופט ולא אהב אוהב חלילה.
אני יודע ומכיר ומסתכל על הצד של הרחמנות והחסד, בוודאי. וכל מה שאמרתי על העניין של הנידוי זה לא כי אני מסתכל רק על הצד השופט שלו אלא פשוט כי זה איזשהו נתון מציאותי שכתוב שהמוציא זרעו לבטלה מתחייב נידוי 40 יום ותפילתו אינה נשמעת. גם שאלתי פעם רב אחד והוא אמר לי שגם בדור שלנו יש נידוי משמיים.
אבל בכל מקרה זה לא צריך להעסיק אותנו יותר מדי. העיקר להיות בתמימות ולהיות בשמחה כמו שאמרת.
שנזכה.