סיזיפוס העלה על עצמו את חמתו של זאוס, לא נספר איך ולמה, די בכך שנכתוב שסיזיפוס היה רשע מרושע, אולם מעשה טוב אחד הוא עשה בחייו, ומשום מה מעשה זה עצמו העלה את חמתו של זאוס,
זאוס הענישו, לא בשאול, ולא בגלות, אלא במקומו של סיזיפ, סיזי נשאר בביתו, אך ליבו שונה מהיסוד,
חוץ לביתו של סיזי היה הר גדול ובתחתית ההר סלע כבד, זאוס הגה עונש שטני עבור סיזי, הוא הכניס לליבו תשוקה עזה לגלגל את האבן מראש ההר כל עוד נשמה באפו, וכל זה בד בבד עם היותו מודע למעשיו ומשמעותם
ומאותו יום סיזיפ לא הכיר רצון אחר בלתי אם לגלגל את האבן מראש ההר, הוא היה קם כל בוקר לאחר שינה חטופה, חוטף מעט אוכל שותה מים, בכדי שיהיה לו כוח לסחוב האבן, ואז היה יוצא ועמל לעלות את האבן לראש ההר, חצי יום הוא עבד בזה כולו מתיסר מזיע ויגע, ואז הגיע לראש ההר כל העמק נפרש לפניו, מראש ההר ניתן היה לצפות למרחקים ולחזות במראות מרהיבים, אך סיזי לא שת ליבו לכל זה, בהתרגשות ילדותית הוא קרב אל האבן ודחף אותה, והאבן החלה במסעה למטה, חצי דקה נמשך מסע האבן, חצי דקה שבה סיזי קפץ, ספק את ידיו בהתרגשות, ציחקק, וככלל חווה עונג עילאי, ואזי האבן הגיעה לתחתית, ואצל סיזי צנחה השמחה אף היא לתחתית, המודעות שבה לבצבץ בו, בשביל מה כל זה, בשביל מה הגילגול, הרי האבן עכשיו באותו מקום שהיתה קודם, אלא מאי בשל ההנאה שבגילגול, ''חצי דקה'', חצי דקה של הנאה, בשביל זה שווה הכל, הוא פכר את פניו בידיו והחל בוכה מרות, אך זה לא ארך זמן רב במהרה עלה בו שוב הרצון לגלגל האבן, והוא רץ במורד וחזר לסחיבת האבן.
כך עשה סיזי יום יום ואט אט פסקו הפסקות הבכי, פחתה המודעות, וסיזי קיבל את גורלו ,
אך אז זאוס מצא בשבילו עונש חדש, ומה היה העונש זה לא נמסר לנו מרבותינו.
