שלום חברים. שלום אבא. שלום אלוקים.
השבת הייתה לי שבת קשה רגשית. קשה מאוד מאוד.
ופתאום איך שאני אוחז כמה שאני מלא בפגמי אופי ריכוז עצמי ונכות רגשית אמרתי מתוך כעס ״אני שונא אותך אלוקים״.
אני לא שונא אותך אבל אני רוצה
שתסלח לי על זה שאמרתי לך היום (לראשונה בחיי!!!) שאני שונא אותך.
אני לא שונא אותך אבא. אני אוהב אותך באמת. בכנות .
אבל עם דמעות בעיניים אני רוצה לספר לך שכואב לי. כואב לי מאוד. רע לי. אני מיום ליום מבין כמה אני צריך לעבוד רק כדי להיות נורמלי-רגיל-שפוי.
אני עדיין ילד קטן ומפוחד בעולם גדול ואכזרי ומתחת לכל השכבות של ההדחקה שלי אני בוכה. סובל. משתולל.
ופוחד. הרבה פוחד. ואני פונה אליך כי אתה האבא שלי ואתה עושה הכל בעולם.
ואני כותב לך את זה כדי שלא תגיד שלא אמרתי.
אני אמרתי ועכשיו אני ויושב ובוכה וכותב לך. בחיים לא ראיתי אותך אבל הרגשתי אותך הרבה פעמים.
תן לי להרגיש אותך שוב. אבל בצורה נעימה.
אתה רואה אבא? אני בוכה. כי עצוב לי.
כי אני לא קמתי יום אחד והחלטתי להיות מכור אבסולוטי למין. לא קמתי והחלטתי שהדרך היחידה שלי להרגיש טוב עם עצמי זה יהיה על ידי מין. לא. לא לא לא.
אתה עשיתי אותי ככה. וככה זה. זה לא ישתנה. ולא על הכל יש תשובות. כי אני מבין שאנחנו חיים בהסתרה.
אבל השתדלות אתה אמרת.
אבא שלי אני עושה כל מה שאני יכול ואתה יודע את זה.
אני באמת משקיע ברצינות. אני מבקש ממך דבר אחד.
נתת לי התמכרות ואני קיבלתי את זה. כי אני מאמין שאתה אוהב אותי.
אבל אל תעשה את יותר קשה ממה שזה צריך ויכול להיות.
מספיק קשה לי. מספיק רע לי. מספיק כואב לי.
אני מבקש ממך אבא. בבקשה.
קח את הבכי שלי הדמעות שלי הכאב שלי היסורים שלי למקום של החלמה. תביט בהם טוב כי הם אמיתיים. תסתכל להם ולי בעיניים ותושיע אותי. כי רק אתה יכול.
בבקשה. בבקשה קח את שלי. ותשאיר אותי ככה. בידים שלך. כי רק ככה אני יוכל להרגיש טוב.
ג'יימס.
