אני לא מסכים איתך.
מנין לך שניתן להפוך אדם נורמטיבי למכור? אני לא מאמין בזה. דיברתי עם מכורים רבים, ותמיד מזהים את ההתמכרות משלב די מוקדם של החיים. (גם אלו שגילו את האוננות בשלב מאוחר- היו סימנים קודם)

שנית, אין כאן לדידם או לדידנו, כיון שהשאלה היא אם המאונן המדובר הוא נורמטיבי או מכור, רק אחר שהתברר שהוא אינו מכור לדידם הוא גם בסדר ולדידנו או חוטא.
כוונתי לומר, שאם הוא מכור- המומחים טוענים ששיטת 12 הצעדים היא הטובה ביותר, ואם הוא אינו כזה- הוא נורמלי רק שצריך להתחזק.

ומלבד זאת חשוב לדעת- חלק מהדפוסים של מכור היא ההכחשה, פעמים רבות אני חש שאולי אני לא מכור... וכך אני שומע חברים אחרים חולקים. וזה כולל אנשים שעשו דברים הזויים במחלה שלהם. ולכן, זה טבעי שמכור יתרץ לעצמו- מה כבר עשיתי, רק אוננתי! אני לא מכור! אני לא הגעתי למה שהם הגיעו!
ולכן- אם הגעת לכאן, אם עד כעת לא הצלחת להתמודד עם בעיתך, ואתה עדיין מבטיח לעצמך שלא תעשה זאת- ועושה זאת, כנראה שאתה מכור.

נראה לי שיש כאן פספוס מסויים.

ברור לגמרי שיש את ההכחשה שהיא קיימת גם אצל מכורים כבדים, ואני מכיר את זה מעצמי טוב מאוד... אני לא צריך הוכחות שיסבירו לי מהי ההכחשה.

יחד עם זה, בשונה מהקבוצות של SA, לכאן מגיעים בפירוש גם כאלו שאינם מכורים. אז בא נתאר מצב של בחור ישיבה בן 17 שלא מכור (לפי כל הגדרה או מדד) והוא אונן ומרגיש לא טוב עם עצמו. הוא מחפש מידע על כך ומגיע לשמור עיניך. הוא נכנס לפורום ומפגיזים אותו: אתה מכור! רק 12 הצעדים!

מה הוא עושה? מסתובב ובורח.

האם אין אפשרות שניתן מקום גם לחברים שאינם מכורים ונעניק להם סיוע?

בס"ד
עד עכשיו קראתי הסכמה מ"קיר לקיר" אך השאלה האחרונה של זלמן הידהדה במוחי כל הזמן מצטרף לשאלה ואולי גם בתוספת
לא רק בחור בן 17 אולי גם נשוי בן 34 עם ילדים שלא מגדיר את עצמו מכור אך כן מתמודד עם התאווה ומקבל חיזוקים לעבודתו בפורום.
הוא נכנס לפורום ומפגיזים אותו: אתה מכור! רק 12 הצעדים!

מה הוא עושה? מסתובב ובורח.

האם אין אפשרות שניתן מקום גם לחברים שאינם מכורים ונעניק להם סיוע?  (ציטוט מדברי זלמן לעיל)

הדיון הזה תיאורתי.

בואו נעשה דבר כזה:
תנסו למצא לי מישהו בין חברי הפורום- חדשים גם ישנים- שאינו מכור אך מאונן, ונבקש את רשותו לשאול כמה שאלות.

אני מקווה שאני לא פוגע, אבל לעניות דעתי גד איננו מכור אבל הוא מאונן והוא חבר די קבוע בפורום.

אבל מה קורה אם יש אדם שאומר: "אני מאונן ולא מצליח בשום אופן להפסיק, אבל החיים שלי בסדר גמור וזה לא מפריע לי בשום דבר"?. התשובה שלהם תהיה - סע לשלום, המפתחות בפנים. הם לא רואים בעיה באוננות ולא רואים בעיה כל כך חמורה גם בכך שאדם לא מצליח לעצור את עצמו. הם כן רואים בעיה כאשר אדם מאבד שליטה על חייו בגלל התאווה (ואז לא משנה מה סוג התאווה).
שלום לכולם, אני לא מכיר את GYE , אני חדש כאן, זכיתי להכיר מעט את SA ולא כל הדברים שנכתבים כאן מייצגים את מה שאני מכיר,
אנסה לתרום קצת מנקודת המבט שלי:
בSA לא שמעתי מעולם אדם אומר 'סע לשלום המפתחות בפנים' ואם אמר מדעתו אמר, אמת, יתכן שיהיה מי שיאמר לו, שמע, אולי לא סבלת מספיק בכדי שתאמץ את העקרונות המנוגדים לאישיותך, אבל הדברים צריכים להאמר, לא חייבים להתרסק! אפשר וכדאי לבוא לפני, לא צריך להסביר לצנחן שהחליט שהוא לא יפתח את המצנח שלו... מה יקרה לו, יש בו מספיק דעת כדי להבין שאם יקפוץ יתרסק. (לסקסוהליסט אין, ואם יש, הפעם הוא יסביר לך ש... יהיה בסדר)
בנוסף: SA אינה אגודה למניעת שז"ל, ולא כל משז"ל מכור, זה בית חולים! אין קשר בין חולה לחוטא! המנוסים שבין החברים ינסו לתהות על הסיבות, על המניעים, לא על הכמויות! נכון שבד"כ למי  'שחוגג' , הרבה יותר קל לראות את הסיבות והמניעים, אך מה שקובע אם אני מכור, זה לא מה שעשיתי (המון) אלא לָמָה ובעיקר מה קיבלתי, מנסיוני המועט, מי שחושב שזה שהוא לא הרחיק לכת בפעולותיו החולות הוא 'בריא' יותר מפספס את הנקודה, במקרים רבים, ההפך הוא הנכון, מי שעשה הרבה ניקז את 'הרעל' מתוכו! מי שלא עשה והוא רק חי בתוך הראש שלו לעיתים נמצא במצב מסוכן פי כמה, מסיבה פשוטה: אם אני מחפש חיבור בשימוש שלי, והחיבור היחידי שלי זה עם עצמי, כמה ריכוז עצמי יש לי? הרבה יותר יקשה עלי לצאת מעצמי - מהות ההחלמה...
דבר אחד אחרון לפני סיום הקטע הנוכחי: אני לא איבדתי את השליטה בחיי מיד, זה לקח זמן, האם הייתי חייב לאבד את השליטה? מבחינה חיצונית לא! יש המון אנשים שלא יודעים מי אני באמת (סקסוהוליסט) וחושבים שאני סיפור הצלחה מהדהד, עד שלא באתי לאשתי אבי ואימי וספרתי להם לא היה להם שמץ על המתחולל בנפשי, כשספרתי לאשתי מי אני, לאחר התדהמה הראשונית היא אמרה לי "הוליווד הפסידה שחקן!" אף אחד לא ידע שאיני שולט בחיי, אני ידעתי, בתוכי פנימה.
לסיכום -  נדרשת כנות אישית ברמה מסויימת על מנת להכריע האם חיי בלתי מנוהלים על ידי, ואם אין את אותה כנות ונכונות לא יעזור שום דבר, לא פעם נתקלתי בבן אדם שהתרסק ואמר לי שהוא מחובר, הוא עומד על הרגליים, הבטתי בו בכאב ולא ניסיתי (כי לא יכולתי) להסביר לו שרגליו מחוברות, לתקרה...

אני שמח על שאלתך, אענה לך בשמחה, ואדגיש מיד בהתחלה ובצורה ברורה מאוד, לא עושים את זה לבד!!!
היו לי התפרצויות של זעם ראו עלי שאני בנאדם של מצבי רוח, אבל לא היה לאף אחד מושג שאני בוגד על ימין ושמאל, הייתי חייב לספר, כי אני איש של מסכות, יש לי מאה פרצופים שונים, אני מראה לכל אדם את מה שאני חושב שאני רוצה שהוא יראה בי, כזה אני,  שקרן שרגיל לשאוב את תשומת הלב שלו מהסביבה. אם לא אהפוך לאחד, למי שאני באמת, אם לא אחשוף את כל הדמויות שלי, אם לא אאיר כל פינה אפילה באישיותי, אם ישאר בתוכי משהו חשוך, הוא יגדל! המחלה שלי אוהבת מאוד חושך, באור כוחה נחלש,
זה לא אומר שאשתי צריכה לדעת עם מי הייתי וכמה, ההפך הנכון, רצוי שלא תדע פרטים ספציפיים העלולים להכאיב לה שלא לצורך, אבל לימדו אותי שאם היא לא תדע מי אני לא אוכל להשאר נקי, העמדת הפנים הזו תהרוג את ההחלמה שלי, אני באופן אישי לא חששתי שאשתי הנהדרת תעזוב אותי (בטירוף מחלתי ייחלתי שהיא תלך ואני אשאר חופשי...) אך לחוששים שמא יעזבו על ידי נשותיהם אומר את שנאמר לי לאחר זמן: ממה נפשך, אתה רוצה שהיא תשאר איתך רק בגלל שהיא לא יודעת מי אתה? אתה מוכן לחיות בפחד הזה כל הזמן? אתה באמת חושב שתוכל להתקרב כך לאדם שאתה כל כך מסתיר ממנו ומפחד ממנו? במה שונה היא מאישה אחרת שאינה מכירה אותך?! כי יש לכם ילדים משותפים?!
שמע עבורי זה על כל הקופה. אדגיש שוב זו החוויה האישית שלי ושל מי שמדריך אותי, לא לעשות מאומה לבד!!!

zalmen כתב on 21 יוני 2012 11:45:

זלמן, זה עדיין בבדיקה. נראה.

גד, כתבתי שזה רק לעניות דעתי. אני באמת מקווה...

אדם יסודו ואסיר תודה,

אצלי אשתי ידעה כמעט על הכל (לצערי גם על הבגידות וגם על הפורנו), אבל כעת אני רוצה לספר להורים שלי. אני מרגיש שזה יהיה דבר עצום עבורי. אני יודע שעוד לא הגיע הזמן, אבל זה יהיה שחרור. יש לי כבר כמה חברים טובים שיודעים על כך (סיפרתי להם לאחרונה) וזה הרגשה נפלאה בדיוק כפי שתיארת. סוף סוף זה לא סוד כמוס, אני יכול לדבר על זה בחופשיות.

לגבי כל הדיון על SA ו GYE, אני מעדיף לא להמשיך לטחון את זה כי נראה לי שבגדול (למרות ההסתייגויות) יש בין כולם הבנה. אז אסכם את זה איך שנראה לי בדברים שכולם מסכימים (ואם שגיתי - ה' יכפר). SA זה ארגון שעוסק בהתמכרות למין. ולעומת זאת GYE זה ארגון שעוזר להפסיק כל "עבירה" שקשורה במין. ומכאן נגזרים הבדלים, וגם אם הם דקים - הם בפירוש קיימים.

למשל באנגלית יש ל GYE אתר שלם שנקרא "ונשמרתם" ובכלל לא עוסק עם התמכרויות משום כיוון שהוא. הוא רק מסביר להורים, מחנכים וכל מי שמוכן לשמוע, את הסכנות שיש באינטרנט ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכון. זה דבר שלא יעלה על הדעת ב- SA. (כאשר הצטרפתי ל- SA קיבלתי עלון והיתה שם שאלה על "למה להפסיק את התאווה?", ואם אני זוכר נכון, היה שם כתוב די ברור שזה לא התפקיד שלהם להסביר את זה, ורק אם אתה רוצה כי זה יצא משליטה - הם כאן כדי לעזור).

והעיקר שנישאר נקיים, כל יום - רק להיום.

אדם, נחמתני.

שלום לך זלמן, אני שמח בעבורך, גם על שיתוף חבריך וגם על ידיעת  אישתך, למרות שזה 'לצערך', מנסיון אני יודע שרק כך ניתן להתקרב ולהתחבר באמת, בנוגע להוריך, אני סיפרתי להורי מיד, לא הודרכתי נכון, (למרות 'הטעות' שום דבר דרמטי לא קרה!) טעיתי, לקח לי למעלה מחמש שנים לעשות צעד 9 עם אמא שלי, ויותר משש שנים עם אבא שלי! אבל הכיף שאחרי... זה משהו הרבה מעבר למה שהתאווה יכולה להציע!
בנוגע למה שכתבת על SA , נראה ששגגת בהנחת היסוד שלך, הם לא 'אירגון',  אלו אוסף של אנשים שמצאו פיתרון לבעיה משותפת, זהו!  במסורת התשיעית  נכתב מפורשות שאיננו ארגון במובן הרגיל של המילה, וגם במסורת העשירית: אין לנו כל דיעה בענינים חיצוניים...
סלח לי על ההשוואה, אך אם תשאל אדם חילוני כיצד נראה דוס, הוא יגיד לך 'שחור'... אין לו מושג כמה מגוונים הם, יש ב SA המון גוונים, כשם שפרצופיהם שונים, כן מחלתם והחלמתם שונה, יש גם סוגים שונים של ספונסרים, לא יתכן שתהיה אחידות, יש שרברבים ויש רופאי שיניים יש עו"ד ויש אסירים משוחררים.
יש אותך, ואני שמח שהכרנו.
המשך יומחובר.

סבבה לגמרי.

לא התכוונתי ארגון במובן הרגיל, אלא במובן של "חברותא".

אגב, גם GYE למרות שהוא "ארגון" הוא הרבה יותר אוסף של חברים מאשר הארגון עצמו. הארגון הוא רק הפלטפורמה שנותנת את המקום. לא ראיתי כאן התערבות בתכנים אפילו פעם אחת וגם המדריך נכתב על ידי החברים עצמם.

מה שבטוח - אני שמח מאוד שאתה ו"רק להיום" הצטרפתם ואתם מביאים הרבה רוח של החלמה לכאן.

אדםיסודו, אנסה להסביר ויהי רצון שהיוצא מהלב יכנס אליו,
'הקטע' - הסודות הורגים אותי, אני חולה כמו הסודות שלי, כשהבנתי מה הסיכויים שלי לעמוד מול הורי ולחוש שאני 'בגובה העיניים' איתם ללא שחשפתי את עצמי מולם, ידעתי שזה הדבר הנכון לי, 
בנוסף, היו לי טינות אליהם, תמיד חשתי שאמא שלי היתה קרירה אלי, זה לא תירוץ אבל התאווה הרגיעה אותי, מצאתי שם את החום שחיפשתי אצלה (לא ניתן להסביר מה לבן עשרה עם אישה שיכולה להיות סבתא שלו...) הרגשתי שאבא שלי ניסה לעצב אותי בדמותו כצלמו, באלימות פיזית לא פשוטה (תרגעו הוא לא הצליח להרגיל אותי לכלום, מלבד האלימות...) וככשמעתי את הדברים מנקודת מבטם (אמא, ברחת, נסגרת, לא נתת לחבק אותך, אבא, אבוי לך אם יהיה לך ילד פרא אדם כמוך, מה שנכון)היה לי יותר קל להתחבר אליהם ולכפר בפניהם על מעללי.
אמת, זהו צער גדול מאוד! (באופן אישי גרמתי להם צער רב במריבות עם אחי ואחיותי, כשהתחצפתי וכשגנבתי מהם, כשנזרקתי מהישיבה וכמעט שירדתי מהדרך בה ניסו לחנך אותי) אבוי לי כהורה דבר שכזה, השחור בחלומותי יקרום עוד וגידים, אך עדיין מבעד למעטה הרגשי אבקש סיוע מהכח העליון ואשתדל להבין שדווקא עכשיו יש סיכוי להחלמה, אנסה לזכור שצער גדול יותר יש להורה שהבן שלו ממשיך לסבול. אתבונן בנחת שיש להם היום, בן אוהב ללא סודות, מפוכח.
לסיכום, אני מבין את הפליאה שלך, ויכול להתחבר למקום בו הנך נמצא היום, נסה לחשוב שזהו המצב העכשוי שלך, שיתכן, אולי, שלא רק הדאגה להוריך מדברת מגרונך וזה בסדר, ושלמרות ההתגדות הטבעית המובנת שלך האפשרות הזו קיימת,
ברור לי  שאני לא יכול לחיות את ההווה ללא נקיון של העבר!

אכן, כל מקרה לגופו, כל שאמרתי הוא, שעבורי להיות מי שמשחק, 'המשדר עסקים כרגיל', זה הרגל קטלני! שמפיל אותי בהרגשה ובתאווה.
אני מאחל לך שתמצא את מה שנכון לך.
בהצלחה בכל.

אני לא חושב שאסירתודה התכוון להשיג מהם תמיכה- ולו בשל הסיבה שלא בטוח שתקבל אותה...
עיקר הענין הוא להשאר בלי סודות והסתרה כחלק מההחלמה, וזה לא תוכל לקבל במקום אחר.

ובקשר לעגמת נפש- אין לי נסיון בזה (עדיין לא סיפרתי להורי למרות שיש לי נכונות- כיון שכך הורו לי) אך אני חושב שאנשים מעריכים את מי שמחלים- למרות כל מה שעשה במחלה.

עוד דבר- למדתי בתוכנית- לעולם אל תגיד לעולם לא, אמור כעת קשה לי.