תודה על הדברים, אני חושב שהדיון הזה מאוד חשוב,
ודווקא בשל כך אני מרגיש צורך להרצות בפניכם את נקודת מבטי על הנושא, כיוון שלדעתי החוויה שלי ביחס בין החיים הדתיים להתמכרות, שונה מעט. כך היה כל השנים בשימוש, וממילא זה משפיע גם בהחלמה. יתכן שהרגשת המיוחדות הזאת נובעת מהריכוז העצמי שלי, אך מאחר ושוחחתי על כך מעט עם חברים ותיקים, וגם לדעתם החוויה שלי מעט שונה - אני מרשה לעצמי להתבטא פה. וחושבני שיש עוד לא מעט שחוויתם דומה, ויתכן ויכולים הדברים להיות לעזר.
כאמור אני בקושי זוכר ניסיונות להילחם בתאווה בעזרת השיטות המקובלות בעולם התורה והמצוות, אע"פ שאני חלק ממנו לגמרי. למדתי בישיבות (דת"ליות), גפ"ת, מוסר וכל השאר. (שנים רבות יש לי את הספר 'ראשית חכמה' בבית, עיינתי בו מידי פעם בפעם, רק לאחרונה בעקבות שיתוף של מישהו בקבוצה נודע לי שהוא מקובל בישיבות כאחד הכלים העיקריים כנגד התאווה... ממש לא ידעתי את זה בכלל).
התורה והקב"ה כפי שאני הבנתי אותם תמיד לא היו מאיימים ומפחידים, וכל רגשות האשם מהבחינה הדתית הפשוטה לא כ"כ דגדגו לי, במחילה מכבודכם. מיום שקיבלתי עול תורה ומצוות מבחירה (בגיל 18) נדמה היה עלי אלוקים כאב רחום ומחבק, שסולח ומוחל לכל עוונותינו, וממש לא רוצה שאני אתגלגל בשלג.
למותר לציין שגם אווירה זו עזרה לגבי ההתמכרות, ככוסות רוח למת. במובן הזה אין שום הבדל בין אנשים שכמותי לחברים האחרים, בהבנה שפתרוננו לא נמצא בתורה כפי שאנו מבינים אותה. ובחסדי ה' אני פה בתוכנית, לומד מחדש את חיי הרוחניים ויחסיי עם אבינו שבשמיים.
אך יתכן ובשל כך, יותר קל לי, ופחות מסוכן עבורי, לנסות להתחזק גם כעת, בתחילת הדרך, בתורה ומצוות במובנם הפשוט.
בתחילת הקשר עם הספונסר שאילתיו האם לנסות לקום לתפילה. הוא ממש לא התלהב, למעשה הרגשתי שהוא נבהל מעצם הרעיון. כיום אני מבין לגמרי מדוע זאת הייתה תגובתו.
אך נראה לי שאולי כן אנסה מתישהו בקרוב לקום לתפילה, לאחר שנים רבות. כמוהן שאתייעץ עם הספונסר.
כיוון שאני מנעתי מעצמי כמעט לחלוטין כל התקדמות בחיי הדתיים, כחלק מההלקאה העצמית וההרס העצמי.
ודומה הדבר בעיני למכור שבשל ההתמכרות ופגמי האופי שמניעים אותה, הגיע למצב שהוא לא מדבר עם אשתו. חיים בבית אחד כשני זרים. וכעת בהחלמה - עולה לפתע במוחו רעיון - אולי אתחיל, כמה דקות ביום, בלי לחץ בלי עצבים - לשאול את אשתי היקרה איך היה יומה, לדרוש בשלומה?
בהחלמה

בס"ד

שלום לכולם
התחלתי לכתוב ואחר כ-10 דק' של כתיבה בערך משום מה נמחק הכל מהמסך, אני לא מתייאש וכותב מחדש, אנא תהיו סבלנים, גם אם זה ארוך קצת זה באמת נכתב מהלב אל תתעצלו.

אני רוצה לשתף אתכם בדעתי בנושא "ירידה בדת בעקבות התכנית"
ראשית כל בעניין ההגדרה של "דתי" אז באמת אין עניין להיות דתי, יש עניין להכיר את מי שאמר והיה העולם כמו שכתוב "כִּי קדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֵין סוֹף וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא. שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ וְאֵין מֶלֶך בְּלא עַם וְהֻצְרַך לִבְרא בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ על מַלְכוּתוֹ..." ועל ידי זה יכירו אותו דווקא מתוך זה העולם השפל.
כשאדם גודל "דתי" הוא גודל ע"פ הרוב עם כל הידע הטכני בקיום המצוות אבל בהמון מצבים ללא הרגשה פנימית של אהבה, אמונה וחיות דקדושה(אולי יש תקופות כאלה אבל לא באופן שוטף לאורך זמן, מתישהו מתייבשים) באיזשהו מקום מקוים שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבל למעשה שעושים עבירה לשמה מקבלים הרבה יותר חיות ממצוה שלא לשמה...
וזה רואים בחוש.

כל בן אדם ובפרט יהודי שהנשמה שלו גבוהה מאד ובאה מעולמות רוחניים של תענוגים אינסופיים בעת שהוא יורד לעולם הזה שהוא מגושם מאד ומלא בתאוות מכל סוג הוא מוכרח להרגיש חיות ושמחה, סיפוק ואושר, ומאחר וכיהודי שמנסה לשמור את התורה והמצוות הוא חווה אין ספור של כשלונות וירידות ללא הרף בניסיון העז שלו ללמוד ולהתפלל כראוי ולהיות יהודי כשר, לכן ע"פ רוב באיזשהו שלב הוא מתייאש בין מוקדם ובין מאוחר ונהפך להיות "דתי" אולי הוא לא עוזב את אורח החיים היהודי, בכל זאת מה יגידו השכנים והמשפחה וכו' אבל הוא נהיה דתי בחוץ ובפנים רק הוא יודע מה קורה איתו ואז מה קורה כשמתגלה לו פתאום האינטרט על כל חדריו הסמויים, הוא מגלה שאפשר להישאר "דתי" וגם להיטרף אחרי העולם הזה ולהשיג חיות, לעת עתה גם בלי לשבור את החיים(עד שזה מחריף ונהיה קיצוני במקרים מסויימים חס ושלום ואז גם "דתי" כבר אי אפשר להיות)

ולאחר שנופלים לעבירות, בפרט לפגם הברית, איך לא נחווה חויה של "ירידה בדת"? מאחר ורואים בחוש שתפילת שחרית לא מרפאה את החולי הזה וגם לא תפילין וגם לא ציצית וכו' ולכן לאט לאט גם מאבדים את האמון בקיום התורה והמצוות מאחר ורואים שזה לא עוזר לנו ולא מרפא אותנו במחלות התקופה הזו ולפתע... מתגלה תוכנית חדשה "12 הצעדים" שעברה גיור(תקנו אותי אם אני טועה) ואיזה פלא זה עוזר, אני מצליח להיות נקי, זה עובד...- אז איך לא תהיה "ירידה בדת בעקבות התכנית" ??? שבחשבון פשוט - התוכנית עובדת ולכאורה התורה לא עובדת חס ושלום.

קרה מצב שבעצם הומצאו מחלות קשות וקטלניות ומנסים לרפא אותם עם תרופות ישנות שלצערנו ע"פ רוב לא מועילות, אבל לא ייתכן שהתורה זה לא אמת ושממציאי תוכנית 12 הצעדים היו חכמים יותר ממשה רבינו!!! אז מוכרחים ליישב את זה.

לפני התירוץ, כתוב בזוהר "שמי שפוגם בברית קודש לא מועילה לו תשובה"  מה זאת אומרת? הרי התשובה היא מעל הכל. אע"פ כן כך כתוב. ולמעשה זה אומר שמי שפוגם בברית קודש מתכבה לו האור, הוא נכנס לעצבות וייאוש ולכאורה אין לו דרך לצאת מזה. ר' נחמן מברסלב אומר על הזוהר הזה שבאמת יש תשובה ורק הוא יודע תירוץ על זה.

בספר ליקוטי הלכות מבאר ר' נתן את מאמר הזהר ואומר שפגם הברית בעצם גורם לפגם המוח והדעת שלמעשה מעוות את האמונה של האדם בה' ובצדיקים כמו שכתוב בספר המידות אות אמונה "הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם" ואז ממילא הוא לא ירצה לבוא לצדיקים שיתקנו אותו, פשוט התעוות לו המח ולכן הזהר אומר שלא מועילה תשובה, כי מה שהוא לא יעשה בעבודת השם, לימוד, תפילות וכו' הכל יהיה בלי לב וממילא הוא לא יוכל להתמיד ולהיחלץ מהמצב הקשה שלו ובפרט מהעצבות והייאוש.

ועל כן, דעו שיש צדיק בעולם הזה שמכיר את הנפש שלנו ויודע איך לרפאות אותה ולהחזיר לנו את החיות בעבודה ה' שלא נסתפק בלהיות דתיים ושמחזק אותנו בכל הנפילות ומראה לנו שאבא הוא באמת טוב ואוהב אותנו ומגלה לנו שהתורה שלנו מכילה את תוכנית 12 הצעדים בצעד אחד פשוט "אין עוד מלבדו"

יש תיקון הכללי, יש מקוה, יש שמחה ויש חיות בעבודת ה' גם בדור הזה גם לדתיים וגם לחילונים לכל יהודי איפה שהוא נמצא, עיינו בספרי ר' נחמן מברסלב ותלמידיו, נסו את "משיבת נפש" אמרו "תיקון הכללי" סה"כ 10 פרקי תהלים, קיימו עצות פשוטות וקלות שיחזירו לנו את הלב הרך היהודי גם בתוך כל הבלי העולם הזה.
זה לא אומר שנהיה פתאום צדיקים ברגע אבל נתרפא לאט לאט לאורך זמן- הרי כל הבעיה של הניאוף זה העצבות והייאוש שמרחיק אותנו מה' ואם לא היה אכפת לנו מה' ומהנשמה שלנו ומהתורה גם לא היינו באתר הזה ומנסים להתרפאות, היינו כמו שאר הגויים שנואפים בלי שום ייסורי מצפון, ממילא לא יתכן שהתרופה תרחיק ותקרר אותנו מהשורש האמיתי שלנו, התוכנית מצויינת ועוזרת אך צריך לשים את הדברים בפרופורציה ולחפש לכל הפחות גם במקורות שלנו דהיינו כנ"ל בספרי ר' נחמן מברסלב

סליחה על האריכות ובאהבה רבה.

מבלי לזלזל חלילה בדברים הדתיים, ישנם הרבה כושים שמגיעים לקבוצות-החיות... אין להם שום בעיה עם פגם-הברית ומעולם הם לא שמעו על ר' נחמן או על תיקון-הכללי. אבל הם עושים את תוכנית ה-12 צעדים כי זה מציק להם שהם לא מצליחים להשאר נקיים.

כשאני ניסיתי את התיקון הכללי (וגם את המקווה) המשכתי לשז"ל על ימין ועל שמאל. היום אני בתקופת-נקיות שלא חלמתי שיתכן במציאות.

יתכן שלאנשים מסויימים זה כן יעזור. לי זה לא עזר.

דרך אגב, אחת הסיבות לירידה אפשרית בקיום התורה ומצוות בעקבות הכניסה לשמור עיניך שדווקא חשוב לעניות דעתי להביא אותו כאן כדי שנדע לקחת אחריות:
האווירה בפורום והשיח כאן הוא כזה שכמעט מעודד לכך. אני לא מתווכח שיש סיבות מאחורי זה, אבל האם זה טוב? לעניות דעתי נראה שכדאי להשתדל להמעיט בזה, כי חבר כמוני למשל שאין לו בעי'ה עם הדת ואדרבה אוהב אותה מאוד ומחובר אלי'ה מאוד, ובפועל לצערי אני בירידה מסוימת, מקבל כאן הרבה יותר מאשר רק גיבוי לכך, ולהגיד שזה משמח אותי? . . . . . .

משתמש יקר,

אני קורא את מה שאתה כותב אבל לא מסכים עם הדברים. כאשר מישהו סובל ממאניה דיפרסיה לא מחפשים לו תשובות בספרי מוסר וכאשר מישהו סובל מדיכאון כרוני נותנים לו כדור ולא שואלים למה הגויים מצאו משהו שלא הגיע ממשה רבינו.

המחלה שממנה אני סובל נקראת התמכרות, ואני צריך תרופה למחלה הזאת.

אבל פליז, בואו לא נהפוך גם את הפוסט הזה לדיון האינסופי של חולה חוטא כי זה לא המקום. יש על זה הרבה מאוד פוסטים ואפשר לדון בזה שם. כאן הדיון הוא רק על הנקודה הספיציפית של הירידה בדתיות בעקבות השתתפות בתכנית.

משתמש יקר, סוד הכניעה. כמה דברים:  אני מחובר מאוד מאוד לר' נחמן מברסלב והוא מחיה אותי ומקשר אותי לה' יתברך אבל הדרך שבא הצגת את התיקון הכללי והמקווה זה תפיסה שהוא עצמו היה נגד לה.. כדאי קצת ללמוד מרבנים גדולים את ספרי הפנימיות ולא להבין אותם כמו שאנחנו קוראים את זה בפשיטות.. אני לא אומר שמה שאמרת זה טעות פשוט ההצגה של הדברים לא נכונה, תיקון הכללי וטבילה במקווה בחיים! בחיים לא יגרמו לך לצאת מהמחלה שלנו.. כדאי לעיין שוב בספרים.. זה יכול לעודד אחרי נפילה או בתחילת קימה אבל זה לא מה שיוצאי אותך מהמחלה..
סוד כמו שאתה רואה אני לא כזה וותיק פה אבל אני קורא בפורום כבר די זמן.. והיה לי את ההרגשה הזאת כל הזמן אבל קצת פחדתי להעלות אותה, אני אישית מרגיש שזה אפילו קצת נקודות של כפירה או לא יודע איך לקרוא לזה פשוט אני מרגיש שכשאנחנו עובדים פה בפורום על המחלה שלנו אנחנו.. לא יודע איך להגדיר את זה אבל זה ממש מרגיש לי לא טוב ונכון איך ההתרחקות מהדת והמחלה שלנו מתנגשים.. אני חוזר ואומר אני לא יודע להגדיר מה אני חושב אבל כן צריך שזרימה בפורום תיהיה לכיוון דת כי בסופו של דבר הדת היא חיינו אז.. לא יודע איך לפעול אני אשמח אם מישהו יעלה איזה שהי דרך כן להמשיך עם התוכנית 12 צעדים אבל שזה לא יגרום לי להתרחק.. זה קורע אותי! מצד אחד אני אומר שהכי חשוב לי בעולם זה להיות נקי מהמחלה מצד שני הדת בשבילי היא מעל הכל! אם מישהו יכול לחשוב על פיתרון אני אשמח לשמוע..

חבר יקר
אני מבין מזדהה עם הכאב
אני יכול לדבר רק על עצמי, לי בתור מכור היה קשר מעווות עם אלוקים ואם המצוות, למדתי המון תורה ותורת החסידות, חב"ד, ברסלב, איזביצא, וכו' אבל כל זה לא יכל להביא אותי לשום מקום מכיוון שהיסוד היה מקולקל , כי את הכל בניתי על הבנת גן שאיתה מדדתי את אלוקים.
מה שהתכנית נתנה לי היה קיעקוע של כל הנחות היסוד שלי ובניית יסודות חדשים, אולי פחות שאפתניים,אבל יציבים, כך שיכול להיות שביום מן הימים אצליח לייצב קשר חדש עם הדת, בינתיים אם אחזור לאותו הקשר שהיה לי אפול, ללא ספק, ואולי אהיה חרדי מאוד, אבל משומש מאוד, כך שבסוף אשאר קרח מכאן ומכאן.

שלום חברים!
לפי דעתי הירידה הדתית נובעת מכך שמצאנו פתרון אחר לבעיה שלנו ,שהוא נראה כמחוץ לתורה...
אחרי כל כך הרבה שנים שגדלנו עם רקע דתי כזה או אחר,ואיתו ניסינו להתמודד עם הבעיה ללא הצלחה,בכלים שאינם מתאימים(ולפעמים אפילו עם החמרה בעקבות כך...)פתאום אנו מוצאים פתרון שאשכרה עוזר,באמת באמת עוזר לנו להתודד עם הדבר שאותו סימנו כמכשול העיקרי בחיינו,והפתרון הזה בכלל לא מתקשר למה שחשבנו,לכל עולמינו הפנימי עד לפני שהכרנו את הפתרון-ממילא מגיעה נטישה של עולמינו הפנימי הישן,והתחברות לפתרון החדש...
אינני בטוח שזה דבר בעייתי(כמו שכמה חבר'ה הזכירו פה לפני כן),מפני שלפני שאנו מפתחים עולם דתי-רוחני-עליון,עלינו להיות קודם כל בני אדם.בני אדם שחופשיים לבחור במה שהם רוצים,לא כפופים לכח יצרי שלא מרפה ואוכל להם את הנפש מבפנים.דבר כזה מוביל התחברות מעוותת לאלוקים,לרוחניות האמיתית.
למרות זאת,נראה לי שחשוב שכל תהליך ההחלמה הוא להפוך אותנו להיות בני אדם(ואולי לכן גם גויים משתמשים בתכנית,מפני שאנו והם משותפים ב"אדמיות"...),על גבי קומת בן האדם הנורמלי,לנו ,בתור המשתייכים לעם ישראל-יש מדרגה נוספת שעלינו לבנות-מדריגה אלוקית שהיא מעל המציאות הפשוטה של החיים.ואת זה עושים על ידי התורה והמצוות וכו'.
כל דבר בעיתו-אם נחפז ונתחיל להתחבר לאלוקים כשאנו עדיין בשלבי ההחלמה מהמחלה-החיבור יצא מעוות(גם אם לא לגמרי,בנקודות מסוימות),אך חשוב לשים לב לשלב שבו גמרנו להחלים,ועכשיו אנחנו בפעולה של שמירה על המצב הקיים,ואז חשוב להכניס את אלוקים לחיינו-שזו המטרה העיקרית בעבודת חיינו.
אשמח מאוד לשמוע אם מישהו חושב אחרת...

דרך ארץ קדמה לתורה...
אני בטוח שהאבות הקדושים התעסקו בתוכנית הרוחנית לפני שנתנה אש דת למו...
מסכים עם מתמודד 3. קודם עלינו להיבנות כבני אדם - מענטש.

אם יורשה לי להוסיף, כמה מילים בשפת בעלי המחשבה.
כלי מלשון כליה. הוא מוגבל. האורות הם אינסופיים. אבל האור לא נתפס אלא ע''י כלי.
תמיד ריחפתי, עפתי, הייתי באורות, שפע אדיר, אור אדיר! זה שבר לי את הכלים.
היום אני חייב לבנות לעצמי כלי קבלה חדשים. גם במחיר של איבוד מוחין. גם אם אמעיט באורות.
וכמו תמיד, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת.
אם כלי הרגש, כלי הקיבול יהיו בריאים ונכונים, ממילא אתמלא בקרבת ה' ושכינתו תהא שרויה עלי. ונגיע לתכלית, לדבקות.
(ובעומק, כבר אמר הבעש''ט שהכלים עצמם הם האורות הכי גבוהים. ואכמ''ל)

לעצם העניין, ידוע שכשיש מחלוקת אומרים שאלו ואלו דברי אלוקים חיים... כי כל אחד אמר את שיטתו לפי רבו, דרך לימודו, אופיו, הרקע ממנו בא, בית מדרשו, וכו'... אנחנו המכורים יש לנו רקע מיוחד. אנו צריכים שיטה מסויימת של קשר לה' - אבא אוהב. זה מה שעובד.
ואם יש חז''ל הפוך, אז אלו ואלו... גם הידיעה וההשגחה המוחלטת לא סותרים את הבחירה, אך באיזון בין הידיעה והבחירה אני מרגיש שטוב לי לחיות קרוב יותר למודעות של השגחה פרטית, אבא אוהב.

מתנצל על הלומדעס. זה לא תנאי בהחלמה להבין. ידע אינו כח עבורנו. אך אם זה עזר למישהו והיה זה שכרי.

סוד ביקש לא להפוך פוסט זה לדיון חולה חוטא. אבקש ממי שרוצה להגיב לדברי לעשות זאת בפרטי. אשמח לדון על הנושא, אך אינני רוצה להטריח כאן בפורום הכללי.

לילה נפלא נקי ומחובר לכולנו

בס"ד



אני לא מסכים עם זה, כפי שאמרתי הפגם בברית הוא פגם המוח והכנסת הכפירה וזו הבעיה האמיתית פה, צריך לדעת שהנשמות שבדור הזה רובם ככולם הם נשמות שמגולגלות מאלפי שנים וממילא עם תאוות נוראיות של עשרות ומאות גלגולים, אתה לא מצפה שתגיד תיקון הכללי ומקוה ופתאום הכל יעבור, בודאי שלא-
כפי שאתם רואים גם אני באתר הזה למרות שאמרתי תיקון הכללי והייתי במקוה, אבל זה עניין של גישה והשקפה וזה לא מה שהתכוונתי להגיד-
מה שרציתי לומר בגדול זה שהכל נמצא בתורה שלנו ואיזה תוכנית שלא תהיה לא תהיה חזקה יותר, רק מה, היום כל החכמה והפאר של ישראל נמצא בגלות אצל הגוים ואנחנו נאלצים להתפרנס מהם גשמית ולפעמים גם נפשית-
התאוות והנפילות של כל אחד הם הם הניסיון שלו להחזיק דווקא במידת האמונה כנגד כל הסיכויים וזה מה שיושיע אותנו בסופו של דבר כמו שכתוב "תבואי תשורי מראש אמנה" האמונה חסרה לנו, בהשם ובצדיקים ובתורה למרות שרואים שזה לא עובד!!!
זה הניסיון, גם רואים שמי שעובר עבירות מצליח יותר בעולם הזה, אז מה? האמונה היא דווקא במה שלא מבינים, לכן אדרבה אפשר להמשיך עם התוכנית ולהתחזק ממנה אבל בד בבד לדעת שהשם הוא זה שמחיה אותנו בה, היום הכל זה הסתרה אחת גדולה... כמו שאמרו חז"ל אם ישאלו אותך היכן אלקיך תאמר בכרך גדול של רומי... זה הנקודה פה וזה מה שהתכוונתי לומר. ומה למעשה- ממילא לא יתכן שנרחק מהדת בגלל התוכנית כי התוכנית בעצמה היא ה' - צריך לגלות את האלוקות בתוך החושך וממילא לשבור את כל ההסתרה, כמו שאחז"ל "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי" שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים, עַל כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו יִתְבָּרַך וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַך רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל

משתמש יקר,

נדמה לי שבאופן עקרוני אין כאן הרבה חולקים על הדברים שכתבת.
השאלה היא רק על הקשר שלהם לכאן.
תראה, מהנסיון הרב של המחלימים, אלו שמצליחים לשמור חצי שנה, שנה, שנה וחצי, ו 8 שנים!!! יצא דבר אחד ברור,
לא כדאי לערב וורטים דתיים, חסידות, מוסר, או מחשבת ישראל בתוך עבודת ההחלמה.
יש כמה סיבות, 1. יש מהחברים שזה מביא להם קונוטציות מאוד שליליות ורגשות אשמה. 2. זו תוכנית יבשה של פעולות. לא של השקפה עומק ותאוריה רעיונית. ויש עוד סיבות.
ולכן, הדרך בה הולכים רוב החברים המחלימים היא לא לערב קודש בחול, (כל אחד יגדיר לעצמו...) ולכן אנו נמנעים מהצגת רעיונות כשלך במדור הזה של הצעדים.

יחד עם זאת, אנו מבינים את הצורך בביטוי וייצוג גם לאלו שלא רוצים להיות מחוייבים לדרך ההחלמה של הצעדים, ולכן נפתח מדור מיוחד עבור כגון דא
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?board=18.0

נשמח לקרוא שם על הדברים העמוקים שכתבת, ואגב מאוד התחברתי אליהם. זה מבטא את הפנימיות של הכל.
אני אישית מוצא השקה בין היהדות לבין התוכנית, ואין לי אלרגיה לספה"ק, אך אני שומר את דעותי לעצמי ולא רוצה לערב אותם כאן בפורום הציבורי.

תן לעצמך עוד קצת זמן בתוכנית, קבוצות טלפוניות, קבוצות חיות, אתה תראה שעם הזמן דברים מתבהרים.
יישר כוח, בהחלמה

הושיעה!! אשריך! נהנתי לקורא את מה שכתבת.. עכשיו קצת יותר מובן לי למה ההרגשה הזאת של ההתרחקות פה בפורום מהדת..
עכשיו אני מבין מה העבודה שאני צריך לעשות.. ממש תודה לכולם על הבהירות( כל עניין הכלים עזר לי להבין)
בהצלחה לכולנו ושנצליח לצאת מהמחלה שלנו ולחזור להיות אנשים דתיים רגילים, עובדי ה' יתברך!

חברים יקרים.

מזדהה מאד עם דבריו של סוד בפוסט הזה.
כמו שהוא כתב, לא נהפוך כאן את הפוסט לעניין החולה או חוטא.

רציתי לגעת בנקודה אחרת.

בזמן השימוש הייתי דווקא מאד חניוק, לא רק ברובד המעשי של המצוות אלא גם בכוונות, תפילות מעומקא דליבא, אהבתי לבכות ולהתרגש מאלוקים וכו׳ וכו׳
כיום, אחרי שנה בתכנית, הבכיות והריגושים ירדו לחלוטין, וגם בתומ״צ יש ירידה מאד גדולה.

אני לא חושב שהיה חסר לי משהו מהדת שאם הייתי עושה אותו הייתי ניצל. לא הייתי מאלו ש׳מצוות אנשים מלומדה׳ באמת רציתי להתקרב לקב״ה.

כזה תכשיט איך יכול להיות שנכשל בדברים הכי חמורים, בעוד דבקותו של עו״ד הוא מקפיד מאד?

ההסבר היחיד שמצאתי הוא פשוט מאד, מדובר בבנאדם חולה שצריך תרופה, אמנם לא תרופה פיזית שתגמור עם המחלה, אלא משהו אחר.

כשהגעתי להכרה הזאת, אוטומטית העניינים הדתיים התחילו לרדת. סהדי במרומים שזה לא מגיע מפריקת עול או משהו בסגנון, זה מגיע מכיון אחר, כמו שכתב סוד בתחילת הפוסט.

לסיום, אני מצטרף לדברי ׳הושיעה נא׳ לחברים החדשים, תהיו קצת בתכנית, תעבדו על הצעדים וביחד (עם אלוקים) נתגבר על המחלה הזאת.

אוהב - דבוק בה׳

                                   
תודה רבה סוד, הזדהיתי, ברשותך אחלוק את החוויה האישית שלי, ראוי לציין שהיא לא מחייבת אף אחד, אשמח עבור כל מי שחווה לא את הדברים או שחווה אותם באופן אחר, מטרת הכתיבה הנוכחית היא להרגיע ולומר שעם הזמן העסק מתאזן.

מרגע שהפסקתי להשתמש בתאווה חלה אצלי ירידה בהקפדה על קיום המצוות, זו עובדה. גם אצל רבים מחברי, אני לא חושב שזו תוצאה של 'התוכנית', זה פשוט התרחש בעת שהצטרפתי אליה. אין לי דרך להוכיח את זה אבל נראה לי הגיוני באותה המידה לחשוב שאם הייתי מתפכח מתאווה על ספת הפסיכולוג זה גם היה קורה ובאותה המידה.

ראשית כדאי להבהיר - חיי עם תאווה שונים במהות מחיי ללא תאווה, אני פשוט מרגיש כל דבר ובמלוא העוצמה שלו. חוסר היכולת שלי להתמודד כראוי באה לידי ביטוי, לדוגמא בנטיה שלי לכעס, עם תאווה הייתי הרבה יותר נינוח, לא התפרצתי והתפרקתי מכל פיפס, בלי תאווה? שלא תדעו מצרות... כך גם עם שמירת המצוות, היו לי עליות ומורדות כמו לכל יהודי, עובדת היותי מכור ניפקה תנודות דרמטיות וקיצוניות יותר.

אצלי ההחלשות לא היתה קשורה לתוכנית. גם לא לאלוקים. זו פשוט היתה תחושה של בניה מחדש. של הכל כולל הכל. בחינה יסודית של מי ומה שאני עושה או לא עושה. תירגול נוקב של בדיקת המניעים בכל פעולה. לא עוד עשיית מצוות בשביל "לכפר על העברות", (שלפחות יהיה משהו למשוך מתוכנית החיסכון) נגמרו הימים של המעשים הטובים כמצוות אנשים מלומדה. כי כך 'נהגו בבית הורי'.. לא עוד חסד מתוך ריצוי, כי זה מה 'שישמח' את אבא שלי או יצער אותו. חסל סדר תפילות בעצימת עיניים מתחסדת בכאילו או מתוך פחד ושליחת טלפיים ראו כי כשר אני.

עשיתי פססססס גדול כשל חליצת פקק מבקבוק משקה מוגז שניערוהו כדבעי, לא הייתי מודע לעוצמת התסיסה הגדולה עד שהיא פרצה לחוץ, מרגע שהפסיקה האובססיה (על ידי מי?) הפיזית כל הרגשות צפו, כל הכאב התסכול הניכור הריחוק והכעס שהודחק על ידי השימוש הכל עלה לבירור, אסירותודה ענקית על מי שהיה שם ויכל להכיל, לא שפט ביקר או סתם את השטף הנורא. פשוט הקשיב.

ואז שאל אם אני מבין שכך זה בלתי אפשרי ושאם אני באמת מעוניין בשינוי עלי לעשות על מנת להתקרב. הבנתי. הייתי נכון, ראשית, אמר, רצוי להפריד בין כח גדול לכח עליון, בנוסף, כדאי שתגדיר מיהו הכח העליון שלך. הגדרתי. ואז הצביע על פעולות, פעלתי. גם היום. לא קל לי שם. משקעי עבר רבים וכואבים עמדו בדרכי, שריטות שהפכו לחריצים עמוקים ורחבים. אני משתדל לקיים את חלקי בהסכם היומי המתחדש שלנו, האמת, הוא עומד בו הרבה יותר ממני...

טוב, בשביל זה הוא כח עליון. לא?

סוד.
איזה פוסט חשוב כתבת.
מתחבר מאוד להרבה מימה שכתבת בשורות וגם למה שבינהן.
תודה רבה.
IHOPE

בחסדי ה' אני נקי מהחמישי בנובמבר 2012 כל יום רק להיום