אני רוצה לשאול על הצעד השלישי..."הגענו להחלטה למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוקים..." בהסבר כתוב שצריך לשתף את הפגם שלנו עם מישהו נוסף... לא הבנתי למה מתוך מסירת רצוננו לאלוקים אנחנו צריכים לשתף מישהו בפגם שלנו?
אתן לך הבנה קטנה מהחלמה? שלי,
אם חסר בכנות זאת אומרת שאתה עוד מנסה לשלוט על החיים שלך דרך השקריים, ברגע שאתה משתף עוד מישהו והוא משקיף לך במראה האם אתה כנה או לא ורק אז אתה באמת מוסר את החיים וגם את רצונך לאלוקים,
אני הייתי הייתי בטוח שמסרתי את כל תקוות חיי לאלוקים, זה היה לי מאוד קשה כי היה לי פחדים מפשיטת רגל (והיה סיבה למה, לא סתם פחדים) וקיבלתי על עצמי מה שיקרה זה רצונו ואין לי לאן לברוח לא מעיר מגורי ולא לשימוש, אבל הרגשתי (בהכוונת הספונסר שהוא משקיף לי את החיים) שחסר לי עוד באמונה, עד שהבנתי שכל זמן שאין לי כנות מול אנשים שאני חייב להם כסף זאת אומרת אני מנסה לנהל את "הצגה של חיי" ולא אלוקים, כשאהיה כנה סימן שמסרתי את הרצוני וחיי לאלוקים
