אתמול לא עבדתי על הצעדים, בקושי הקשבתי לקבוצות
מרגיש מרוקן, לא בגלל שימוש, בגלל ניתוק, קניתי את הספרים במפגש האחרון, עוד לא פתחתי אותם...
טוב לפחות אני פה היום אז נתחיל בעבודה
אסירות תודה:
ב"ה עדיין יש לי עבודה
ב"ה אשתי הכינה לי אתמול אוכל להיום בצהריים (פעם ראשונה השבוע)
ב"ה שלא שתיתי הפורים ושאר השבוע למרות שנורא רציתי
ב"ה שלא נפלתי עד היום כל השבוע למרות שרציתי מאוד
ב"ה שקניתי טלפון חדש והוא צריך להגיע ואני נורא מתרגש
חוסר אונים:
עדיין הבוס שלי לא עוזב אותי יש לי כבר פנטזיות על להתפטר
חוסר אונים מול הפחד שלי בכל. ה שמאיים על הקיום והסטטוס קוו
חסר אונים מול ההורים שחי שבאים לביקור אחת לשבוע ומשגעים את אשתי
חסר אונים מול הצורך הפיזי לברוח, מרגיש כלוא ושורף לי בפנים לא יכול להתרכז
חסר אונים מול המרחק שאנחנו גרים בו מכל העולם, הבדידות מודגשת יותר במקומות שקטים
מבקש מהשם שיקח ממני את זה, זה גדול עלי