שלום חברים, שמי איציק ואני משתתף בקבוצה הטלפונית של סוד כבר שלושה שבועות...
שלושה שבועות מדהימים שא"א לתאר במילים, זו לא הפעם הראשונה שאני נקי כזה אורך זמן אבל הפעם זו תחושה אחרת.. תחושה שאני עושה את זה נכון.. אני עושה את זה עם חברים.. אני כבר לא לבד... הייתי באופוריה, ריחפתי למעלה...
ואז... אז הגיעה הנפילה.. ההתרסקות!!!
ושוב פעם חזרה התחושה הכבדה הזו.. תחושה של תבוסה, של עייפות מוגברת מהכל, מהחיים..
אותה תחושה שתמיד באה אחרי נפילה ושתמיד גוררת עוד נפילות..
למה??? למה עשיתי את זה??? למה לא עשיתי פעולות??? איך התעלמתי מכל העזרה שאלוקים שלח לי???
והוא שלח הרבה - זה התחיל בבוקר, נתקפתי בתאווה אבל במקום להתקשר לחבר ניסתי להתגבר על זה לבד... אבל אלוקים לא ויתר עלי.. הוא שלח לי חבר שהתקשר ושיתף אותי.. אבל אני התעלמתי... חשבתי שאני כבר אחרי... ואז כשהגיע הגל האמיתי הוא דאג שאשתי תשלח לי הודעה נחמדה - אולי זה יעזור.. וכשהתעלמתי גם מזה הוא דאג שהיא תתקשר אלי - אבל גם מזה התעלמתי ואפילו מהשעון מעורר שמזכיר לי להתחבר לקבוצה - זה שאני מחכה לו כל יום - גם ממנו התעלמתי... אז את מי יש לי להאשים?? רק את עצמי!! אני חלש!!! לא מסוגל להציל את החיים שלי מעצמי... 
אבל אז עצרתי... זה לא הולך להיות כמו תמיד... אני עכשיו עולה לקבוצה ועם כל הבושה משתף על הנפילה כדי שהיא לא תגרור איתה עוד נפילות!!
עליתי, שמעתי את מה שנשאר מהמסר השבועי, שיתפתי, שמעתי שיתופים של חברים אחרים אבל עדיין... עדיין נשארתי עם התחושה הנוראה...
ואז כמו מלאך משמיים התקשר אלי חבר... 'שלום איציק, שמעתי את השיתוף שלך ורציתי להתקשר ולהגיד שאוהבים...' הוא דיבר איתי, עודד אותי, נתן לי עיצות והכי חשוב.. הזכיר לי שאני לא לבד!!!!

תודה רבה לך!! פשוט הרמת אותי!!!

בגלל זה אני מאושר שאני חלק מהתוכנית הזאת!!!

הייתי חייב לשתף...

תודה על השיתוף.. מדהים מה ששיחה אחת יכולה לעשות!

יש לי הרבה מה לכתוב לך,
אבל הכי חשוב תמשיך להתחבר לחברותא, רק ביחד נצליח.

צעדים ופעולות רק ככה נעלה על דרך. 
אוהבים אותך!

אוהבים אותך אח יקר.
מזדהה מאוד עם הכאב והתחושות, אבל תזכור שהתכנית שלנו היא של יום אחד, אם תצליח להביא יום נקי, לעשות פעולות שעוזרות לך להביא יום אחד נקי, אתה תעלה מהר מאוד על דרך נפלאה.