אלוהים שבשמיים הוא העד שלי ויודע עד כמה לא רציתי להיות במקום ובמצב ההוא.

הוא יודע כמה התחננתי לפניו וכמה בכיתי שיעזור לי לצאת מה(ז)סבל הזה. 

רק הוא יודע כמה הפריע לי המקום שהייתי בו.

הוא האחד שכ''כ התביישתי ממנו ועוד יותר פחדתי ממה שהוא עלול לעשות לי ביום מן הימים. 

הוא האחד שלא עזב אותי לרגע. גם שלא היה נראה לי כך. (עדיין קשה לי לקבל את זה) 

הוא האחד ששלח אלי את מלאך רפאל לרשום לי מרשם רגע לפני שחיי ההרוסים בתוך תוכי פורצים החוצה כהר געש רותח, והיו הורסים את חיי משפחתי, אשתי, ילדיי והוריי.

הוא האחד ששלח לי את הנס הזה ביום כ''ז מרחשוון תשע''ז רגע לפני שאני חוצה עוד קו אדום בשרשרת הקווים האדומים שלי.

הוא האחד שאוהב אותי ואהב אותי ואנוכי לא ידעתי. 
(מתוך סיכום צעד אחד שלי)

אוהב אותכם חברים יקרים שותפים לדרך שותפים לכאב שותפים לסבל ובעיקר שותפים להחלמה.

שמח לראות אותך איתנו בפורום,
תמשיך איתנו, אין לך הרבה תגובות פה, אבל מה שאתה מגיב, זה כוח עבורנו,
תמשיך איתנו יד ביד.

אחלה תיאור, 
תודה!

תודה על הפירסום...  
אתה כותב משהו... 
אוהב וצריך. 

תודה לך אחד היקר על הכתיבה המחברת
וואי כיף לראות את היופי של החוסר אונים. (ותודה שהעלית לפורום..)
כתיבתך האירה לי את הצעד הראשון באור חדש 
אוהב וצריך

אחד2 כתב on 21 מאי 2017 15:12:

למה רק הוא יודע?
תשתף אותנו שגם אנחנו נדע!
אוהב וצריך.