שלום חבר יקר
הראש שלי צריך לחשוב כל הזמן על קריאה על התוכנית ועל עשיית פעולות, פחות לחשוב בראש על הנפילות. הרי הם לא מקדמים אותי...? האם הם קידמו אותי פעם 'באמת'? היש טעם שאמשיך לחשוב עליהם ולהתרכז בהם כל כולי עוד ועוד מבלי כל הפסקה ונשימה?
אני צריך לחשוב ולהתרכז רק במה שמוטל עלי לעשות ופחות לחשוב על הנפילות שלי. כי עלי לעשות את הפעולות בין אם יש הצלחה ובין אם אין הצלחה. בין אם ההצלחה באה ממילא בלי כל סיבה - ובין אם זה כן בא עם סיבה.
פעולות עושים - כי דרכם משיגים את החיים האמיתיים. המאושרים ממש. [כי הם לא בדיוק קשורים באופן ישיר לתאווה. אלא הם בעצם מין צורת חיים יפה, איכותית ואמיתית. ברגע שאני עושה אותם, האובססיה אוטומטית יורדת חולפת והולכת לה, בגדול].
אוהבים אותך.
בהצלחה!
