שלום חברים! 

כיום אני עושה את התכנית בעיקר בזרימה. זאת אומרת: בסיטואציות של צורך - מרים טלפונים. קורא ספרות מדי פעם באקראי. עושה צעדים כשיוצא. נכנס לאתר בזמנים לא קבועים. 

רק הקבוצה היתה קבועה עד עכשיו (ובשאיפה הלאה, כרגע אני בבנייה של קבוצה). 

אני מתחיל בקרוב ממש לעבוד (מתנה מהתכנית. נפתחו לי העיניים להפסיק להתבכיין ולעשות מה שלא טוב לי ולהתחיל לקחת אחריות). זה אומר שיהיה לי הרבה פחות זמן פנוי. 

רוצה לשמוע מהחברים על רעיונות לסדר יום של החלמה. שמעתי כאלה שמקדישים כמה דק' כל בוקר לכתיבה יומית או להתחדשות - מי יכול להסביר מה הכוונה? איך בדיוק? 

יש כאלה שכותבים אסיריות תודה קבוע וכדומה. אשמח לשמוע ממכם מה אתם עושים ואיך זה עובד לכם. 

תודה חברים! 

קם בבוקר ירידה על הברכיים תפילת השלוה תפילה צעד 3 
כתיבת 10 אסירות תודה 
כותב בקצרה מה התכניות להיום ומבקש עליהם
עמוד/דף בספרות
מתקשר לחבר לפתוח איתו את היום
משתדל להשתף באחד הקבוצות הטלפונית בשעה שמונה או תשע 
ולפני מצב לא צפוי או תריגר מתקשר לחבר או שסתם יש לי זמן פנוי 
ומסים את היום עם סכום יומי עם חבר

אוהבים אותך. 
אני עושה פעולות בבוקר (אני אישית צעד 11) לפני שאני יוצא מהבית. כולל תפילות כולל ירידה על הברכיים. וכן פעולות בערב. 
כשרציתי באמת להתקדם בצדים ולא למרוח אותם, התחלתי לכתוב צעדים על הבוקר לפני שאני יוצא מהבית. 

בהצלחה.

תודה לכולם על השיתוף! 

עד כה הבוקר שלי היה הזמן הכי לחוץ ביום. מרדף להספיק להתלבש, להתפלל, לאכול, להלביש ילדים, להכין כריכים לילדים, להאכיל אותם ארוחת בוקר, להביא לגן, להגיע לישיבה (מעכשיו זה לעבודה).

נשמע לי נכון להתחיל את היום במכוונות של כניעה ומבט של התכנית. הפתרון כנראה להתחיל לישון יותר מוקדם ולקום לפני שהבית מתעורר.

עצם זה שהיום אני מתעורר בבוקר בזמן ולא רק כשמוכרח והילדים מטפסים עלי זה נס. לקום מיוזמתי חצי שעה לפני שכולם קמים - זה צריך להיות ניסי ניסים. מצד שני, כל התכנית הזאת נס, אז אם אתן את שלי ואתן לאלוקים - יש מצב! 

בהצלחה,
הבקרים שלי הם "חלום" חחחחחחחח

שלום בס"ד.
לא ראיתי אדם שיוצא החוצה מהבית בלי מכנסיים, תוך כדי שהוא מסביר ומוכיח (מתנצל..) שלא היה זמן להתלבש.... 
אין לי ניסיון ב- לקום יותר מוקדם, אבל אני כן דוחה ה-כ-ל עד אחרי הפעולות. כמה שהמחיר יהיה.

אוהב.

נ.ב. שמחתי לראות אותך...

בהזדמנות הראשונה שאני יכול לעשות. אצלי הרצוי זה בוקר, ולא, צהריים. אך אם למרות הכל לא הלך אז בערב. 
קורא,
כותב,
חושב,
משתף,
ומשתדל לתת ולהעביר הלאה... 

כשראיתי את ההודעה עברה לי מחשבה (במסגרת משחק "מצא את ההבדלים" האוהב עלי..) שזה לא מדוייק. אי אפשר לצאת בלי מכנסיים לרחוב. אבל התחדשות יומית וצעדים זה בונוס. 

לקח יומיים עד שראיתי שזה לא נכון. אמנם אפשר טכנית לחיות בלי תוכנית, אבל זה לא נקרא לחיות. ביום שבו קמתי מאוחר, כעסתי על הבן שלי (בשיא הבאתי לו סטירה) - ורק אח"כ קלטתי שאני לא במודעות של חוסר אונים, לא במודעות של קבלת המציאות, של אמונה. רק אח"כ עשיתי צעד 4, התקשרתי, ואפילו התנצלתי (לפני הבן שלי! ילד בן 3!).

אז כן, אם אני רוצה לחיות - אני חייב לפתוח יום במודעות הנכונה. בכניעה, בקבלה, בפעולות. 

וזה צעד 3 מבחינתי

אוהבים. אני אסיר תודה על הענווה שיש לי. שאפילו שאני לא הכי מבין דברים אני יודע שאני אמור לעשות, לפעול. (זה צעד 1 מבחינתי, לחיות כמו אדם שהוא חסר אונים).

תודה על השיתוף.