אבל ממש בזמן
עוד יום חדש נפתח ,שבוע חדש ,אין יותר מידי לחץ בעבודה - מתחיל שעמום קטן וזהו מתחילות הבעיות.
אולי רק הצצה אחת ,רק חדשות בYNET ומשם לפרסומות ,YOUTOBE וזהו הנפילה מתחילה... על הפנים.
אבל אז צפצוף קטן - בודק את המייל והנה החיזוק היומי של שמור עיניך אומר לי שלא כואב לי מספיק.
כן גם אני הייתי שם ,הבטחתי לעצמי שזהו לא יותר אבל הנה במבחן התוצאה אני שוב מפסיד. למה ? כי לפי מה שזלמן אומר זה לא מספיק כואב לי. לא מספיק אמרתי לעצמי שאני לא יכול להמשיך לשלם מחיר יקר כל כך על המעשים שלי. אני ממשיך לחשוב שניתן לשחק עם החיים שלי ולתת לעצמי להנות מידי פעם מעוד קצת תאווה.
אז זהו אני עוצר את המשחק הזה . כבר אמרתי לעצמי שאני מכור והחלטתי שאני מוסר את החיים שלי לקב"ה כדי שהוא יעשה בהם סדר ויקח ממני את המאבק האין סופי הזה .
כן היום הספקתי לעצור בזמן. אבל מי יודע מה יקרה בפעם הבאה.
בעצם אני יודע מה יקרה אני אפול אם לא אשים לב ,אסור לי שתהיה פעם הבאה - אין לי שום סיבה שהפעם הבאה אני אתיר לעצמי לשבת לבד מול המחשב ולהתחיל סתם להשתעמם כי אז זה יקרה אני אפול וזוב חזרנו לאותו סרט ידוע מראש.
אני מבין שאני עדיין לא מספיק חזק,אני מבין שאני חייב להיות ערני כל הזמן ,אין חטאים קטנים ,אין רק לגימה קטנה - אסור לי זה יכול להרוג אותי אם לא אשים לב - אני אלרגי לתאווה ולכן אין שום סיכוי לקבל גם קצת מהרעל הזה.
שאזכה להיות נקי רק היום עד סוף היום. מחר כבר יהיו לי הכוחות לעבור את היום הבא.
שבוע טוב
מיכאל

מתחבר לגמרי

גם אחרי כברת דרך פה, ביום שיש קצת פחות עומס בעבודה פתאום מגיעות מחשבות ודחפים לבדוק רק טיפה, לא באתר בעייתי, חס וחלילה, רק באתר חדשות. מה כבר יכול לקרות באתר חדשות? טוב אז יכול...

לגבי הכאב, אחרי תקופה הכאב קהה מכיוון שמתרגלים לחיים הטובים, ואז גם הזהירות פוחתת.

הכאב לא צריך להיחלש ולא להתחזק. הכאב עבורי הוא מנוע תמידי שמזכיר לי שאני חייב להמשיך להיכנע, כי אם לא - אחזור בדיוק למקום ממנו באתי.

במשך שנים הדחקתי והתכחשתי לבעיה שלי, ואז אכן הכאב נחלש כל פעם, אבל כעת אני משתדל להכנע כל יום ולפעמים כל שעה או כל דקה, אז הכאב נמצא תמיד ברקע.

אכן חיזוק נפלא! יישר כח לכותב, באופן אישי אציין שעבורי יש הבדל בין לזכור את הכאב לבין לזכור את תחושת הכאב, זה אנושי שהכאב יקהה אבל אני יכול לחיות אותו.
אשנן לעצמי יום אחר יום, בכל רגע, אני באמת חסר כח, אני לא יכול לעצור! אין שום דבר שיכול לספק אותי שם, השתמשתי גם אחרי שלא הייתי מסוגל לעמוד פיזית! רק בגלל שזו היתה הדרך היחידה להיפטר מהאובססיה, קבעתי לעצמי 'שיאים' ושברתי אותם!
לסיכום: בתרגול רוחני על בסיס קבוע, ממש מדי רגע, ניתנה לי האפשרות לצרוב בתודעתי שזה כואב.

שלום אסיר (אלקנה ואביאסף)

תוכל בבקשה להרחיב על איך אתה צורב בעצמך את הזיכרון הזה? אני מרגיש שבשלב בו אני נמצא חסרה לי התזכורת של המקום ממנו הגעתי לפה ואני מעדיף לזכור בעצמי ולא שתבוא חס וחלילה נפילה שתזכיר לי את זה באופן מוחשי...

שלום לך, ארחיב בשמחה! תרגול תרגול ושוב תרגול, דברים פשוטים, אך קריטיים לאיש כמוני, כל בוקר אני קם (לפעמים אפילו לפני מודה אני) ומתחיל לדבר עם הכח העליון שלי, אני אומר לו בוקר טוב, אני סקסוהוליסט!  יש לי עוד (זה כן אחרי שצחצחתי שיניים) פרק זמן קבוע שבו אני מתפלל אליו במילים פשוטות: אבאל'ה תעזור לי לזכור שאני לא יכול לעצור מול התאווה, פרוש את חסותך עלי כי רק אתה יכול להזכיר לי את מה שהמחלה שלי רוצה שאשכח, את הרצון האמיתי שלי - להיות קרוב אליך.
ואז... כשהשכנה מתכופפת... או שפתאום היא נחמדה ומבקשת ממני לעזור לה עם העגלה ואני שוכח מי אני, ובטוח שהחיוך המבוייש מגיע רק ממה שהמחלה שלי חושבת... יש סיכוי שאזכור שזה לא באמת הרצון שלי ואברח משם לפני שהרעל יתפשט לי בורידים.
מאז ששמעתי על הרעיון של 'גומיה' היא עלי,  בכל פעם שאני רוצה 'לקחת מבט' נוסף אני מושך בה, למעלה משנתיים לא יצאתי מהבית בלעדיה! לימדו אותי לא לצאת מהבית בלי שיש לי תוכנית מסודרת לאן אני הולך ומה אעשה בכל רגע נתון, אם יש לי שינויים בתוכניות אשתף לפני שאשנה.
בתור אדם שהדבר הכי עקבי שעשה היה חוסר העקביות שלו זכיתי במתנת חסד זו מאת אב אוהב שרוצה להיטיב. תרגלתי והתרגלתי לנתק את הפעולות שאני עושה ממה שאני חושב או מרגיש, אני עושה אותם בגלל שאני עושה אותם! הסבירו לי שאין לי ברירה אחרת כי כל חיי הייתי עפיפון בלי חוט... לאיפה שהרוח לקחה אותי הלכתי, הלכתי לקנות סיגריות ומצאתי את עצמי בעזאזל.
הספונסר שלי לימד אותי שאין משבצות ריקות! הוואקום הזה יתמלא מיד במחלה. שמעתי לו, וזה עובד 6.10.17 ימים!
ככה קצת על קצה המזלג, קח מה שנראה לך מתאים וזרוק את השאר. בהצלחה.

שלום
אני אסירתודה על כל דבר שאתה כותב,
זה נותן לי הרבה הבנה לאן אני שואף להגיע
ישר כח
בענין הגומיה נראה לי שכדאי להרחיב, מי שלא היה בקבוצות SA
לא יבין על מה אתה מדבר,(במחלה היו גומיות אחרות)
מעבר לזה לא הבנתי את ענין ה6.10.17. ימים,
אם תוכל לבאר אודה לך מאוד
מוטי

נראה לי 6 שנים, 10 חודשים, 17 ימים.

נראה לי "שאסיר תודה" התותח הכי כבד "רק להיום" בפורום .  מה דעתך סוד הכניעה"?

אכן, בחסד הבורא ורק להיום מתנת הנקיון נשמרת אצלי שש שנים עשרה חודשים ושבעה עשר ימים.
תותח? נעליים! זה כנגד כל הסיכויים! על אמת. מי שמכיר אותי יודע שאין סיכוי שאהיה נקי יום! אני שיכור מין.
ביחס לגומיה - אולי כדאי בפוסט נפרד, בל"נ.

קצת מחמאות לא יזיקו . 
      אל תגיד שזה לא מחמיא?  בכנות.

סתם ככה ,  מעניין שגם לי קשה לקבל מחמאות. או שאני מבטל אותם , השאלה שאני שואל את עצמי אם זה בכנות?  שאני לא נהנה ממחמאות ? או שזה צדיקות מזוייפת (אני מדבר על עצמי) .אולי זה חלק מהשריטה שלי

אסירותודה תודה על ההסבר,
דובי צודק שאתה שחקן הרכש הטוב ביותר כאן יחד עם "רק להיום" ו"סוד הכניעה"
אז אתה לא תותח , זכותך וחובתך לזכור מהיכן באת ולאן אינך רוצה לשוב,
ובכל זאת אתה המנוסה שבחבורה, והנך תורם לנו רבות,
אני מבין היטב את הפחד מהמחמאות, כי בספר הלבן כתוב על שתי דברים "זכרו כי מדובר ב... ערמומית ומבלבלת"
התאווה והאגו,
אז הענווה במקומה
תודה
מוטי

זה הקטע שהכי משגע אותי. הרי לא באמת משנה אם יש כאן חבר שיודע לכתוב יותר טוב או פחות טוב, כי זה לא תחרות כתיבה. הכל כאן זה ענין של החלמה, ודווקא בקטע של ההחלמה נראה לי שהסיכויים שלי להחלים לא משהו. אז הקטע שאני מנפח לעצמי את האגו נראה אווילי מאוד כאשר אני כאן בפורום או בקבוצה.

אז עדיף אולי לאחוז מהנאמר בפרקי אבות "סייג לחכמה ...