צעד 12 של תכנית הצעדים: כשעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו לשאת בשורה זו למכורים נוספים.

כל פעם שאני חושב על צעד 12, עולה לי איזה פרדוקס קטן בראש. מצד אחד זה הצעד האחרון, הוי אומר שהוא אמור להגיע אחרי שסיימתי לפחות פעם אחת את כל 11 הצעדים הקודמים לו. מאידך, הוא צעד כל כך בסיסי וחשוב, שנראה לי שהוא היה צריך להיות שני. למה כל כך מוקדם? כי ברגע שאני יודע את הצעד הראשון, ומגיע חבר שלא יודע את הצעד הראשון - אלמד אותו את מה שאני יודע. יתירה מכך, זוהי הדרך היחידה עבורי באמת להחזיק את הצעדים שבהם אני נמצא. זהו פרדוקס נוסף של התכנית. אני יכול לשמור לעצמי רק את מה שאתן לאחרים.

אז כן, בפועל זה צעד 12, אבל אני משתדל ליישם אותו למרות שאני רחוק מאוד מלאחוז בצעד מתקדם כל כך. איך עושים את צעד 12? אותי לימדו שלא לוקחים אחריות על ההחלמה של אף אחד, וגם זה לא תפקידי לנסות לשכנע אף אחד שפורנו זה רע או שהחלמה זה טוב, ובודאי שלא לשכנע אף אחד שתכנית הצעדים היא דרך להחלמה. כל מה שמוטל עליי לעשות זה להחלים בעצמי ולהראות מה אני עברתי - הן במחלה והן בהחלמה - לאחרים שעדיין סובלים. התפקיד שלי הוא לא להיות יועץ וגם לא מדריך, אלא דוגמא חיה. אני יכול לתת רק את מה שקיבלתי בעצמי מאלו שעלו על הרכבת לפניי.

וכמו כל הצעדים, גם הצעד הזה וגם דרך הביצוע שלו מופיעים כבר בתורה הקדושה בדיוק נמרץ. בתהלים פרק נ"א פסוק ט"ו אומר דוד המלך עליו השלום: אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. כותב על כך המצודת דוד: אלמדה אז אוכל ללמד את דרכיך את הפושעים ולהזהירם על התשובה ולומר להם ראו מה עלתה בי ע''י התשובה: אליך ישובו ע''י דברי אלה ידעתי כי ישובו.

מה בעצם אומר כאן דוד המלך, כיצד הוא מלמד את הפושעים את דרכי ה' וכיצד הוא גורם לחוטאים לשוב אליו ית'? לפי ההסבר של המצודת דוד הוא אומר להם: תראו איך התשובה הצילה אותי, ובדרך ממילא הוא יודע שעל ידי דברים אלו - ישובו.

נכון שאנחנו לא פושעים אלא חולים וגם לא מדובר כאן על תשובה במובן הקלאסי של המילה (לפחות לא איך שאני רואה את המצב) - אבל הרעיון הוא אותו רעיון. כל חבר שהצליח להיכנע ולמסור לה' את חייו וזכה במתנה הנפלאה של ההחלמה, מוטלת עליו אחריות לאחרים שעדיין סובלים. לא מבקשים מאף אחד להקים מרכז גמילה ולא לעזוב את העבודה שלו כדי להעביר את המסר הלאה. ה' מבקש ממני לחיות את החיים שהוא נתן לי במתנה, ולהראות לאחרים בדיוק איך עושים את זה, כדי שגם הם יזכו באותה מתנה בדיוק. וכמו שאני קיבלתי את המתנה הזאת בחינם - אני מעביר אותה הלאה בחינם.

לא משנה באמת כמה זמן אני נקי וגם לא משנה באיזה שיטה הגעתי להחלמה או מי הספונסר שלי ובאיזה קבוצה אני נפגש. כל זה לא נוגע. מה שנוגע זה להעביר את המסר הלאה ולומר: ראו מה עלתה בי על ידי התשובה.

תודרבה! שוב כתבת מסר מועיל בהיר ומדוייק, הספונסר שלי לימד אותי שלא להזניח ולשכוח את חלקו השני של צעד 12:  וליישם עקרונות אלו בכל תחומי חיינו...
עוררת בי מחשבות ביחס לקשר עם ספונסר וצורת העברת המסר, מנסיוני אכתוב שיש המון סוגים של אנשים, מכורים וספונסריהם, כשם שפרצופם שונה סגנונם אינו אחיד, יש כאלו שעברו התעוררות רוחנית מיד, יש כאלו שמעבירים את המסר בלעדיה... הספונסר שלי לימד אותי שהעולם לא יכול להתקיים רק  עם אינסטלטורים... אני עברתי לא מעט עם ספונסרים שונים, קיבלתי תועלת רבה מכל אחד מהם.
ברשותך ארחיב מעט על הסיבה ומה אני מקבל על הדרך.
למה: דר' בוב (השותף המייסד של A.A יחד עם ביל) כותב בסיפורו שהוא עושה צעד 12 מארבע סיבות:
(אכתוב את הסיבות וההסבר כפי שהספונסר הסביר לי)
1. תחושת חובה - ההתחייבות בצעד השלישי - 'הסר מעלי את הקשיים כדי שהנצחון יהווה עדות'...
2. זו הנאה - מי שעשה מבין! לראות את הקומה מזדקפת, את היציאה מעבדות לחרות, כיף שלא יתואר.
3. בעשותי זאת אני משלם את חובי לאדם שהקדיש מזמנו בעבורי...
4. כל אימת שאני עושה זאת אני מקבל מעט יותר ביטוח לעצמי כנגד נפילה אפשרית... אני רואה לאן אינני רוצה לחזור...
מה אני מקבל: תרגול מסיבי של - חמלה, חוסר אנוכיות, סבלנות, סובלנות, ענווה, בקיצור, עוגן לחיים.
לסיום, חבר'ה, רוצו ותמצאו לעצמכם אנשים כדי שתהיו הספונסרים שלהם! אין לכם מושג כמה תקבלו, לעצמכם!

שלום
תודה זלמן-סוד ותודה אסירותודה,
אני חושש מאוד להיות ספונסר,
אני יודע שזה רק יעשה לי טוב, ואין דבר יותר טוב בשבילי מלצאת מהריכוז העצמי על ידי נתינה לאחרים.
זכורני שאי שם בעבר הרחוק (משהו כמו חמישה חודשים), כשהגעתי לקבוצות וחיפשתי ספונסר,
מצאתי מישהו ששידר החלמה ונמרצות, והביוגרפיה מינית-רגשית שלו דמתה לשלי במידה רבה,
פניתי איליו שיספנסר אותי, והוא אמר לי שהוא יתיעץ עם הספונסר שלו, שייעץ לחיוב,
אני אסיר תודה לאלוקים על הספונסר שמלווה אותי ועל הספונסר שמלווה אותו ואותו...
קיבלתי המון המון, אין מילים
והיום הגיע תורי לשאול את הספונסר האם אני יכול להיות ספונסר, וכשנענתי בחיוב הרגשתי שעליתי כיתה.
אני נרגש , ואפי' שאני מבין שאני רק צינור להעביר הלאה את המתנה שקיבלתי, אני חש אחריות ורצון עז להעמיק את ההחלמה.
אני מודה לאלוקים על הכל, ומבקש רק לדעת מה רצונו ממני היום.
אוהב אתכם וצריך אתכם
מוטי

מוטי,

אשריך אני ממש מקנא בך.
חבל שאין לי ספונסר לשאול אותו אם אני יכול להיות ספונסר.

אסירותודה - אכן החלק השני של הצעד חשוב לא פחות (ואולי יותר), אבל לצורך הנושא הנדון כעת הוא שייך טיפה פחות (למרות שכמובן לא ניתן לעשות את החצי הראשון בלי החצי השני).

שמואל, אם אתה מחפש ברצינות ספונסר - אני מוכן לנסות לעזור לך. בכל מקרה, הגיע הזמן שתהיה ספונסר בעצמך. יש לנו מספיק חברים שצריכים אותך ואני מחכה שתעדכן אותי שאתה מוכן לשידוך.

מופיע בספר הלבן בהרחבה. אשתדל לכתוב על כך היום פוסט.

אדם
שלום
בספר הגדול יש פרק שלם שנקרא "עבודה עם אחרים"
הפרק הזה עוסק בעניני ספונסר בלי לקרא לילד בשמו,
מענין מאוד שבשבילם המחלימים הראשונים מאלכוהול להיות ספונסר ולעבוד עם אחרים היה הדרך שלהם לשמור על הפיכחון,
הם ידעו שבלי לשאת את המסר הלאה הם יחזרו לשתות,
כלומר עבודת הספונסר חשובה לספונסר לא פחות ואולי יותר מאשר לספונסי שלו,
אולי ע"ז נאמר "יותר משבע"ב עושה עם העני, העני עושה עם בעה"ב"
בברכה
מוטי

נראה לי שבמקרה הזה שני הצדדים הם העני !!!

מה שנכון נכון

תודה רבה לכם...

מצד שני, אני משתדל להזכיר לעצמי כל פעם, שכמו שאני עברתי את גבול העזרה האנושית, כך גם החבר החדש או הספונסי שלי גם כן עבר את הגבול של העזרה האנושית. 
לכן למרות שאני מחויב לעשות צעד 12, מבחינתי אני לא עשיתי שום דבר, הכוח עליון שלי רוצה שאני יעזור, ובמקביל שאדע שאני לא עוזר והוא עצמו עושה גם את זה. ודו"ק.

סוד הכניעה כתב on 10 יולי 2012 18:14:

כדאי לקרוא את הפוסט הזה של "סוד הכניעה". (חלק מההדגשות ממני).