רגע לפני ולא רגע אחרי

כמכורים יש לנו את הנטייה לפנות לעזרה ולצעוק ׳הצילו׳ רגע אחרי שעשינו משהו שלא רצינו לעשות. רגע אחרי ששוב פעלנו על הדחף התאוותני שתקף אותנו והכאבנו שוב לעצמינו, או אז אנו נזכרים פתאום שאנו מכורים שאלרגיים לתאווה ושיש לנו תכנית החלמה שכוללת בתוכה המון חברים שנמצאים שם בשביל לעזור לנו במידה ונרצה לוותר ולהיכנע.

הבעיה היא, שאם אנחנו נזכרים בחברים ובכוח העליון שלנו ובעובדה שאנו אלרגיים, רגע אחרי, אין הרבה מה שאפשר לעשות בשביל להחזיר את הגלגל אחורה ולמנוע את הכאב שגרמנו לעצמינו ואולי גם לאחרים. מה גם שאנו עלולים למצוא את עצמינו באותו מעגל תנועה במשך שנים בהם אנחנו מקפידים לעדכן את כל מי שסביבנו בטעות שעשינו, ולא להבין מדוע התכנית הזאת לא עוזרת לנו.

הדרך שבה התוכנית תעבוד בשבילנו תהיה כשאנו נהיה מוכנים לקחת אחריות על החיים שלנו ולזעוק לעזרה רגע לפני שאנו הולכים לפעול על הדחף התאוותני שלנו ולהכאיב לעצמינו, ולא רגע אחרי. כשאנו מתקשרים כל פעם לעדכן או לבכות על מה שעשינו כמה רגעים לפני, אנו בעצם רוצים שאחרים ייקחו אחריות על מה שעשינו וינקו אחרינו. כך שגם אם נמצא חברים שיועילו בטובם להקשיב לכאב שגרמנו לעצמינו אך לפני מספר רגעים, זה לא מה שימנע מאתנו לעשות זאת שוב. זה אולי יכול לתסכל ולאכזב נורא לחשוב שהטלפונים של ׳אחרי׳ הם לא מה שיועילו לנו. אבל אם אנחנו באמת ובתמים מעוניינים שהתכנית הזאת תעבוד ואכן תשחרר אותנו מהכבלים של ההתמכרות שלנו, נצטרך לתרגל להרים את הטלפון רגע לפני... זה מה שיועיל לנו ויגרור אותנו הרחק משפת התהום רגע לפני שנצלול שוב לתוך הגיהינום האפל והלוהט...

שאלון להיום

•       האם אני נכון היום לפנות לעזרה רגע לפני שאני הולך לעשות משהו שיכאיב לי מאד? או שאני מעדיף להישאר במתכון הנוכחי ולהתקשר לחברים רגע אחרי, ולא להבין מדוע זה לא גורם למציאות להשתנות?

•       מה הם הדברים שהראש שלי מספר לי רגע לפני, שגורמים לי לא להרים את הטלפון לפני?

•       מה לדעתי יכול לעזור לי היום להרים את הטלפון לפני הפעולה החולה, ולא רגע אחרי?

תפילה להיום

אלי, עזור לי היום לפנות לעזרה ולנצל את כל החברים שיש לי ושנמצאים שם בשבילי ברגע שבו אצטרך עזרה. עזור לי להבין שהפתרון האמיתי שלי נמצא בטלפון לעזרה שלפני הפעולה, ולא ברגע שאחרי. עזור לי אלוהים היום לקחת אחריות על החיים שלי ולפנות היום לעזרה לפני, למרות כל הקולות והערפל שעוטף אותי באותם הרגעים אמן!