ברוכים הבאים, אורח

הצעד הראשון של דייב
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: הצעד הראשון של דייב 447 צפיות

הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137896

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

הצעד הראשון שלי 

שמי דייב ואני סקס-הוליסט!

"התחלנו במבט על ההיסטוריה המינית שלנו.

חשבנו על ההתנהגות שלנו,

איך הרגשנו אודותיה אז,

ואיך אנו מרגישים אודותיה היום".

(צעד קדימה לפעולה).

ענינו על שאלות כגון אלה:

1. מהו הזיכרון המוקדם ביותר שלנו בקשר למין?

האם היה שם משהו כפייתי או חריג?

§  היה תקופה שחברים שלי הורידו למישהו את המכנס וכן קבוצה של ילדים בגיל 9 שיחקו רופא וניתחו אותו...

§  הייתי הולך עם חברים לחפש קטעים ארוטיים בעיתונים ומגזינים, בחורות חשופות, אני תמיד רציתי כבר לראות בחורה ערומה, כל מיני סיפורים על אהבה וחברות חרמנו אותי...

§  חבר מהכיתה הביא נגן 4MP ובו תמונות פורנוגרפיות, ביקשתי ממנו ובצורה אובססיבית עברתי על התמונות עם כאבי ראש מטורפים עד שנמחקו לי התמונות והחזרתי לו את זה...

§         עד שמצאתי במחשב של אימא שלי סרטים אמריקאים עם קטעים מיניים... ואז העתקתי ושמרתי לעצמי והייתי צופה ומאונן... פעם אחת אפילו נפל לי המחשב, כי הייתי מסתיר... הייתי מחפש בעשרות סרטונים קטעים מיניים וצופה בהם עשרות פעמים...

2. האם היו לי אי-אילו התנסויות לא רגילות עם התנהגות מינית, לפני ההתבגרות שלי?

§         בגיל 13 וכמה חודשים טסתי לאמריקה ושם היה לי את המחשב עם הסרטים הנ"ל והייתי צופה ומאונן...

§         במנהטן חיפשתי את הסרטונים עם הקטעים הרומנטיים, בתחנות רכבת לראות זוג מפלרטטים – זה היה מחרמן אותי.

§         כמובן זה בערך שלוש שני מגיל 11 ואולי קצת לפני עד גיל 13 וחצי מאונן כמעט כל יום ופעמים יותר, המקום היה: מקלחת או מיטה, שחזרנו לארץ עברו כמה חודשים ואני גם מאונן.

3. מתי גיליתי את האוננות? האם זה הפך לדבר תדיר וכפייתי?

§         בגיל 9 והייתי מאונן מגיל 10 -11 כל יום או כל יומיים [בדרך כלל במקלחת] ולפעמים פעמיים ולפעמים אף יותר [במיטה, פשוט שוכב עם המיטה].

4. מה לגבי דמיונות או פנטזיות רומנטיות או מיניות?

§         אני עם חוש פנטוז מפותח, יש הרבה פעמים שהוא עובד שעות נוספות... תמיד חלמתי שיהיה לי בית זונות ענק ואני ירוויח טונות של כסף ואני גם ישכב עם אלפי בחורות.

§ הייתי חבר מוצלח בחברה... והייתי נהנה מהחברים... אבל הייתי בוחר חברים על פי נראות – יופי חיצוני...

האם הן מילאו הרבה מהזמן שלי?

§ היה את הזמן של הלימודים והסרטים וכו' – אבל הרבה מהזמן שלי ובין לבין היה על פנטוזים, אוננויות חיפוש חומר של ענייני יחסים וכו'...

5. האם אני מתלבש בכדי למשוך תשומת לב?

§ כן ולא, אני אוהב להתלבש טוב, אבל לא מודרני, יותר מבחינה אסתטית ותחושה טובה... אבל תאמת הרבה פעמים גם למשוך...

6. האם הרגשתי שאני צריך שתהיה לי מערכת יחסים בכדי להרגיש שאני בסדר?

§ כן.

§ כאן המקום להזכיר שבגיל 17 וחצי רציתי להתחתן עם בת דודה שלי כדי לצאת מהבדידות והקושי שלי, (לא הייתי נרדם בלילה).

7. האם עסקתי בקשרים או ברומנים בצורה סדרתית או במקביל?

§  לא.

8. האם אני משתמש בתחושת ההיי ממין או מרומנטיקה בכדי לכסות על הרגשות?

§ כן.

9. מה הייתה הציפיה או העיסוק שהיה חשוב יותר ממערכת היחסים?

§   לימוד, קריאה בספרים, עבודה, הוצאה לאור, פרויקטים, כסף.

האם אי-פעם השימוש באמת סילק את התשוקה שלי ל״עוד"?

§ יש פעמים שכן ויש פעמים שלא ולהיפך גרם לעוד ועוד...

10. האם פגעתי פיזית, רגשית או רוחנית בעצמי או באחרים?

§  בעצמי שפעם אחת אוננתי חזק במקלחת וגרמתי משיכה לאשך הימיני שעד היום מלווה אותי... כמה שנים חשבתי שהסתרסתי ואחרי בדיקה רפואית שגילתי שאני בסדר - זה חרמן אותי [והחזיר אותי אחורה]...

11. האם חוויתי חרטה, אשמה, בושה או דיכאון בגלל הפנטזיות, או ההתנהגות שלי?

§  כן [בעיקר על רקע דתי]. הייתי מתבייש אחרי זה לדבר עם אנשים, היה תקופה שהייתי אפילו מגמגם,

האם ההתנהגות שלי עמדה בסתירה למצוות הדת שלי או לאמונות שלי?

§ כן.

12. מה הביא אותי לבסוף לSA?

§ תקופה ממושכת של נפילות של אוננות, ראיית פורנו...

מה היו התקריות האחרונות?

§  ראיית פורנו שעות ואוננות...

לאחר מכן, חישבו על חוסר אונים. שאלו את עצמכם שאלות כאלה:

13. האם היו פעמים בהם הייתי כל כך מלא בתאווה עד שלא הייתי מודע לעולם שמסביבי,

§   כן.

או שלא הייתי מסוגל לחשוב על הבחירות שעשיתי?

§    כן.

14. האם הייתי זמן לא סביר עם הפורנוגרפיה שלי?

§    כן, לעיתים...

עם הסיפורים הרומנטיים שלי.

§   לא.

או עם תהליך של ״קשר״?

§         לא.

15. האם אוננתי תוך כדי נהיגה?

§  לא.

האם פעלתי מינית בציבור?

§  לא ממש, אבל במקלחת של המקוה.

16. האם קיימתי יחסי מין עם אנשים נגד רצוני, או עם אנשים שלא חיבבתי?

§   כן שהייתי קטן.

האם הפכתי אנשים לאובייקטים?

§     כן.

האם נתתי תשומת לב רק לאנשים מושכים בסביבה שלי?

§   כן.

17. אילו דברים עשיתי - שלא רציתי לעשות אותם?

§         לגעת בעצמי ובאחרים, לראות פורנו, לאונן ולרדוף אחרי התאווה ברחוב ובמקומות שיש בחורות...

בחברת מי הייתי שבאופן אחר לא הייתי רוצה להיות?

§         לא יודע!

לאילו מקומות הלכתי שבאופן אחר לא הייתי הולך?

§         אין!

האם התאווה מפעילה את החיים שלי?

§         כן, לפעמים.

18. האם עשיתי דברים שהאופי הטוב יותר שלי אמר לי שלא הייתי צריך לעשות?

§         כן.

האם הכנסתי את עצמי למצבים מסוכנים ?

§         בעיקרון לא (אבל קרה).

19. האם אני מתלבש, "מתחיל" עם אחרים או מפעיל אותם בערמה בכדי שיתאוו לי?

§         לא.

20. אילו שכונות מסוימות אני לא יכול לעבור בהן בלי להשתמש?

§         לא יודע.

האם הלכתי לשכונות מסוימות או למקומות מיוחדים בכדי לעקוב או לרגל אחרי מישהו?

§         שהייתי הלכתי לתחנה מרכזית...

האם מצאתי את עצמי מציץ בחלונות?

§         לא. [מנסה ומפנטז להציץ אך ללא הצלחה].

21. האם עשיתי דברים שהגעילו אותי ושגרמו לי להיות המום מבושה?

§         כן.

22. האם בהתנהגות שלי חציתי גבולות שהצבתי לעצמי?

§         כן.

האם היה בלתי אפשרי עבורי לומר "לא"?

§         כן.

23. אילו הבטחות הבטחתי לעצמי ולאחרים?

§         לא בדיוק הבטחתי.

האם עמדתי בהן?

§         לא.

24. כמה פעמים ניסיתי בחוסר הצלחה להפסיק?

§         אין לי מספר, אבל הרבה פעמים!

מה קרה כשנכשלתי?

§         התבאסתי, הרגשתי בכאוס,

הרשימה האמורה מדגימה את חוסר היכולת לנהל את החיים שלך, כלומר, ההשלכות של ההתמכרות שלך.

לפעמים אתה יכול לזהות את ההשלכות הישירות של מקרים ברשימת "חוסר האונים" ולשים אותם ברשימת "חוסר יכולת לנהל״.

דוגמאות לשאלות שמדריכות את החשיבה שלך הן:

1. כמה זמן בזבזתי באובססיה המינית?

§         שעות, ימים, לילות - לא רשמתי...

כמה זמן התבזבז על ההתמכרות שהשפיע על תחומים אחרים בחיים שלי?

§         כנ"ל.

2. באיזו מידה המחלה שלי השפיעה על חיי הבית שלי, על בת הזוג שלי (או על חוסר בבת זוג), על הילדים שלי (או על החוסר בילדים)?

§         ריכוז עצמי, דכאון, עצבני, מופנם... - לא מתקשר ועוד ועוד...

3. לאילו קשרים אחרים נגרם נזק על ידי השימוש או האובססיה שלי?

§         קשר כנה ואמיתי עם הורי...

אילו קשרי חברות איבדתי?

§         חברים בישיבה ובכל מיני מקומות

4. האם התאווה הפריעה לקשרים יקרים עם מישהו, האם האדם הזה היה אובייקט של תאווה או לא?

§         כן, בישיבה קטנה עם חבר...

5. באיזו מידה השפיעה המחלה שלי על ההתפתחות בלימודים, או בתחומים אחרים של המקצוע, או של האומנות שלי?

§         תקופות מסיומות השביתה אותי ותקופות אחרות הפריעה לי ברמה כזו אחרת...

6. איך השפיעה המחלה שלי על העבודה שלי, על המקצוע או על הקידום שלי?

§         היא מנע ממני עבודה, לימודים, התקדמויות, להיות חדור מטרה.

האם פחדתי מכך שאתגלה?

§         כן.

ממה פחדתי?

§         שיגלו אותי מאונן או מפורנן...

7. כיצד המחלה שלי השפיעה על מצבי הכלכלי?

§         לא בדיוק מפריע, יותר משהייתי יכול להרוויח הרבה יותר

האם איבדתי הכנסה או נגרמו לי הוצאות רבות?

§         כן [דוגמא קטנה; אפילו כל עם ללכת למקוה אחר כך זה מצטבר לאלפי שקלים].

האם נשארתי לכוד במשרה לא מתגמלת?

§         כן.

8. האם פספסתי אירועים חשובים כדי שאוכל להשתמש?

§         כן, לפעמים זה היה הפוך השתמשתי ואז לא הלכתי לאירועים...

האם יצרתי אירועים, טיולים או מצבים כדי שאוכל להשתמש?

§         לא.

9. כיצד השפיעה המחלה שלי על שמי, על מעמדי החברתי?

§         לא יודע להגדיר אבל השפיעה עלי – המצב הנפשי, על השידוך שלי, על המעמד שלי בישיבה ובחברה.

האם אני או מישהו שאהבתי ספג דחייה ציבורית, או שהיה תחת מעקב ציבורי קפדני בגלל השימוש שלי?

§         לא.

האם זה השפיע עלי בצורה חוקית?

§         לא.

10. האם אני או השותף/ה שלי הגענו להריון לא מתוכנן?

§         לא.

האם שילמתי או ביצעתי הפלה בכדי לכסות על זה?

§         לא.

11 . האם לקיתי במחלת מין מדבקת או העברתי כזו לאחרים?

§         לא.

12. האם נעצרתי?

§         לא.

האם יכולתי להיעצר בגלל מה שעשיתי?

§         כנראה

האם יכולתי לעמוד לדין?

§         לא.



אם הייתה לנו מחשבה שאנו יכולים להחלים בלי תמיכת הקבוצה,

כמה מאתנו דחו (או לפחות עיכבו) את מסירת הצעד הראשון.

בכל אופן, הפחד שלנו מפני החזרה להתמכרות היה גדול יותר מהפחד שלנו

איך הקבוצה יכולה להגיב!

התמיכה והקבלה שקיבלנו כששיתפנו את הצעד הראשון שלנו

פרצה הרבה מהפחד והבושה שנשאנו!

התחלנו לראות שאנחנו כבר לא לבד,

שמצאנו קבוצת אנשים שהבינו את הבעיה שלנו וקיבלו אותנו בברכה.

ההקלה מתחושת הבושה והבדידות - הייתה אחד מהרווחים של הצעד הראשון.

רווח אחר היה, שאם התנסינו במאמץ הזה, כתבנו הוכחות על טיבענו ועל חומרת מצבנו.

התחלנו לראות את האמת על עצמנו ועל התמכרותנו.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 5 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137902

אוהבים אחי!!

כל הכבוד על האומץ לכתוב ולפרוש הכל מול כולם!!

מתפלל בשבילך שתזכה לחיבוק של אבא אוהב ותעבור את היום הזה נקי, ומשם תעלה ותתעלה בנקיות טהורה לכל ימי חייך אמן

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137911

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4252

אשריך.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137927

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהביםםם אותך חבר יקר שאפו על צעד 1 מדהים והמון החלמה !!

מתפלל עבורך שאלוקים ייתן לך את הכוח והנכונות להשתמש בצער ובכאב כמקפצה לעשיית כל שאר הצעדים והפסקת ההרגל רק להיום!

תמשיך ללכת לקבוצות ולצעוד בדרך. 

אוהבים אותך !!

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137935

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

כל הכבוד דייב על צעד ראשון חשוף שכזה!! 
מזכיר לי שאני צריך לחזור לצעד הראשון שלי אולי לעשות אותו מחדש... 
אוהב אותך! 

משתוקק,יש כאן שאלות מהספר והתשובות הם של ידידינו דייב 

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #137940

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110
המשתוקק כתב on 07 יולי 2021 06:08:

אם אני מבין נכון, הדברים של דייב פה זה אוסף ציטוטים ופחות שיתוף.


כמו שידידינו עשר שמעון ענה יש כאן שאלות ותשובות מהספר צעד קדימה לפעולה שעניתי בחלק פירטתי וחלק פחות, חלק גם לא רלוונטי, בשביל להיחשב מכור מספיק ששתי שאלות הם חיוביות... [ככה שמעתי פעם]

תגובה: הצעד הראשון של דייב לפני 3 שנים, 5 חודשים #138186

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110
כעת אני אצטט ואכתוב על 
הצעד הראשון

"הודינו כי אנו חסרי־אונים מול התאוה ושאבדה לנו השליטה על חיינו".

הציטוטים הם מתוך ספר 12 ו12 על צעד ראשון [עם שינויים בין אלכוהוליסט לסקסהוליסט]: 

מי מוכן להודות בתבוסה מלאה? אף לא אחד, כמובן.

החושים הטבעיים שלנו מתקוממים כנגד עצם הרעיון של חוסר אונים אישי. קשה להודות כי אנו בעצמנו, עם הכוס ביד, ייצרנו בהכרתנו דחף כפייתי לתאוה הרסנית - דחף חזק כל-כך, עד שרק מעשה ההשגחה העליונה יכול להסירו מעלינו.

אין סוג אחר של פשיטת־רגל שישווה למצבנו. התאוה מקיזה מאתנו כל עצמאות וכל כח־רצון להתנגד לדרישותיה. ברגע שהשלמנו עם עובדה זו, פשיטת־הרגל שלנו כבני־אדם מתפקדים היא מוחלטת.



בשביל להתחיל תוכנית צעדים, צריך להודות בתבוסה מלאה, לא בחצי, אלא בתבוסה שלימה, פשיטת רגל מלאה על החיים... אני לא שולט בכלום...

אולם עם הצטרפותנו ל-S.A. לומדים אנו במהרה לראות השפלה מוחלשת זו באור אחר לגמרי. אנו מבחינים בכך שרק דרך התבוסה המוחלטת מסוגלים אנו לצעוד צעדים ראשונים לעבר השחרור והכח. הודאתנו בחוסר־האונים האישי שלנו, מונחת בסופו של דבר בקרקע איתנה, עליה ניתן לבנות חיים מאושרים ובעלי תכלית.



זה לא שאם אני מודה בחסור אונים באיבוד שליטה - זה ישאיר אותי שם... להיפך; ההודאה מביאה אותי למצב של בניית היסודות והתשתית של החיים שלי - אבסורד לא?

ידוע לנו שעצם ההצטרפות ל .S.A. תועיל אך במעט לסקסהוליסט שלא השלים קודם לכן עם חולשתו המחריבה ועם כל תוצאותיה. עד שלא יודה בהשפלתו, תישאר התפכחותו - אם בכלל יגיע אליה - תלויה על בלימה. אושר אמיתי לא יימצא כלל. עובדה זו, אשר הוכחה מעבר לכל ספק בניסיון הרב שצברנו, הינה אחת מעובדות היסוד של חיינו ב .S.A. עקרון זה, שלא נוכל למצוא כח ממשי לפני שנודה תחילה בתבוסה מוחלטת, הינו השורש הראשי ממנו צמחה ופורחת חבורתנו כולה.



כל עוד שאני לא חי כחסר אונים, עד שאני לא מודה בזה באמת וחי ככה, פשוט אני לא מצליח כלום, אני לא נשאר נקי... אני אולי מפוכח כמה שעות, אבל אחרי זה חוזר חלילה...

כאשר הועמדנו לראשונה מול האתגר להודות בתבוסה, רובנו התקומם. הרי באנו ל .S.A. בציפייה שילמדו אותנו בטחון עצמי! – ואז סיפרו לנו כי כשאנו עוסקים בתאוה, לא יועיל לנו בטחון-עצמי כלל וכלל; למעשה, הוא גורם מזיק בלבד. מאמנינו הודיעו לנו כי נפלנו קורבן לדיבוק נפשי חזק וערמומי, העומד בפני כל כח־רצון אנושי. אמרו שאין לנו כל אפשרות להתגבר על כפייה זו באופן אישי, באמצעות רצוננו בלבד. בהעמיקם ללא־רחם את צרתנו, הצביעו מאמנינו על רגישותנו ההולכת וגוברת לאלכוהול, וכינו רגישות זו בשם "אלרגיה". רודן זה, התאוה, הניף חרב-פיפיות מעל לראשינו: קודם הוכינו בדחף בלתי-שפוי להמשיך להתאוות; ולאחר מכן, באלרגיה גופנית שהבטיחה לנו כי בסופו של דבר נהרוס את עצמנו על ידי התאוה. מעטים בלבד ניצחו בדו־קרב זה בכוחות עצמם. עובדה סטטיסטית היא, שאין כמעט סקסהוליסטים שהחלימו מעצמם. הדבר נכון, כנראה, מאז גילה האדם את התאוה.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 5 חודשים על ידי דייב 2.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 1.41 שניות

Are you sure?

כן