כשבחנתי את תהליכי השימוש שלי 'בהילוך איטי' מקרוב, כשבדקתי שלב אחר שלב את דפוס הפעולה האישיים שלי הבנתי שיש לי זמנים בהם איני שפוי, נקודה. מצד אחד נראה כאילו יש ביכולת ההגיון האנושי לעמוד כנגד הרצון לעשות את הפעולה, ומצד שני ברור לי לחלוטין שמאוד לא רציתי... כרגע נראה לי שאני שפוי ולכן אכתוב שרק מי שלא התנסה בעיוות המחשבתי הזה יכול לומר כך...

המחשבה המטופשת הזו: אפשר 'לבדוק' בלי להפגע... רק אראה על מה אני מוותר... באה בכל פעם שיש הזדמנות כלשהי לפעולה. למכור אמיתי (אני) אין הגנה מול מחשבות שכאלו ולא משנה זמן הנקיון, זו עדיין אופציה. העובדה שתמיד אחרי הפעם הראשונה היתה פעם שניה ושלישית לא מונעת את הרצון לפעם הראשונה, מצד שני לא ניתן לומר שההגיון מיותר, הוא הכרחי לחלוטין, כי הוא זה שמאפשר לתרגל את פעולות ההחלמה ברוב מוחלט של הזמן, והן אלו שיוצרות את הסביבה הנכונה להתפתחות הגישה השונה בדפוס החשיבה והפעולה של הרוצה לערוך שינוי בגישתו.

ברור שיש לכל הסקוסוהוליסטים פעם ראשונה משותפת – 'לגימה' דרך העיניים אבל למעשה יש מאפיינים שונים של 'פעם ראשונה', נראה לי שמעבר לדפוסים המשותפים לכל הסקוסוהוליסטים, יש לכל אחד מאיתנו את 'הקטע' האישי שלו, משהו פנימי, שרק הוא עם עצמו יודע שעכשיו זו הפעם הראשונה שלו, זה יכול להיות מפגש רגיל עם אדם שהאינטראקציה איתו, הפעם, היא של תאווה, יתכן שהמבט יתמשך בחלקיק שניה יותר, ובבא אחריו זה כבר לא יהיה מבט תמים אלא משהו אחר לגמרי, יש לו חלקיקי שניות לברוח לפני שזה יתפוס אותו, לפני שהוא 'יורעל' והתהליך שידרוש את הפעם הנוספת יכנס לפעולה, הבעיה היא שמערכת הרמיה העצמית שלו נכנסת גם היא מיד לפעולה, מכור קלאסי מיד ירגיע את עצמו שעכשיו זה לא 'שימוש', הרי הוא נקי... והוא באמת לא מעוניין עכשיו להשתמש... וזה רק כדי ש...

המהירות שבה הדברים מתרחשים והעובדה שזה יכול לקרות בכל רגע נתון ובכל סיטואציה מכריחות את הסיוע מכח עליון בלבד. אין שום גורם אנושי המסוגל לעמוד הכן, דרוך תמידית, מול מתקפת טירוף שיכולה להתפתח מכלום, רגע אחד המכור יכול לשוחח עם מלאכים... ובבא אחריו הוא נפגש עם מלאך המוות... זה עלול להתרחש מכל שינוי מזערי במצב הרוח ובלעדיו.

מטרת הצעדים כולם היא לחבר את הסקסוהוליסט אל כח עליון, שבעזרתם הוא יהפוך לכלי שהחסד האלוקי שוכן בקרבו, הדרך היחידה לסקסוהוליסט להשאר מפוכח היא להיות מחובר באופן רציף עם אלוקים, הוא לא חייב להיות קדוש ולעיתים מחלתו תחליש אותו, הרי היא סבלנית מאין כמוה. היא תמתין בדיוק לשעת כושר שכזו. אבל מיד כשיחוש הסקסוהוליסט המחלים שזה המצב שבו הוא נתון ויעשה את פעולות החיבור שהוא רגיל בהן, הוא ינצל, ככל שיתורגל חוסר האונים המעשי, רמת המפוכחות תעלה, וממילא תורגש 'הפעם הראשונה' מהר יותר. הפועל היוצא הוא שמרווח הזמן להתנתקות 'מהפעם ראשונה', לפני שהשפעת התאווה תתרחב, יגדל.

לסיכום:
כשמפנימים באמת את שנכתב כאן, המושג 'כנגד כל הסיכויים' מקבל משמעות אמיתית וחיה, החבר החדש, שלראשונה שומע על האפשרות שיש לו - לבחור שלא לפעול, ואף החבר הוותיק יותר שכבר ניסה וראה שהמין אכן נתון לבחירה ושיש אופציה שלא לפעול על התאווה, נמצאים באותה הנקודה, כשהחבר שעלה על הרכבת כמה תחנות קודם מורגל יותר בלזהות את ההתקף בא ובתגובה הנכונה מולו.

שנזכה להתחבר נכון ורצוף למי שהכח ברשותו ושנמצא אותו עכשיו.

אני משתדל להתחבר...

יש לי פעמים שבהם עוברת לי מחשבה בראש שכדאי לי להסתכל כדי לראות מה לא כדאי לי לראות, או כל מיני הזיות כאלו. ולפעמים אני שפוי והגיוני. הנה הגיעה מזכירה חדשה למשרד שלנו ושוחחתי על כך עם אשתי. אשתי מכירה אותה ואמרה שהיא לא התרשמה ממנה כאישה יפה במיוחד. התגובה שלי היתה שזה לא נוגע. אני לא עומד להסתכל כדי לבדוק האם היא שווה נפילה או לא, כי אם עשיתי את המבט הזה - כבר חציתי את הגבול הראשון ולגמתי ואז יתחיל לעבוד מנגון ההשמדה העצמי שלי ובסוף אמצא מישהי שכן "שווה" נפילה.

היום אני יודע שכאשר אני מספר לעצמי סיפורי סבתא זה בגלל שאני לא מחובר לכח העליון שלי. אם אני מצליח להיות שפוי זה אף פעם לא בגלל שאני חכם ומוצלח אלא בגלל שיש מי ששמר עליי.

תודה סוד יקר, נתפלל יחד שהיום נצליח להיות מחוברים. כאן ועכשיו. לא מזמן אשתי הזכירה לי שבשנה הראשונה להחלמה הייתי אומר שאם תבוא פלונית (ידוענית שהייתי אובססיבי כלפיה) אוותר על ההחלמה...

נקודה נוספת, הלגימה הראשונה האישית שלי היום, היא לא הלגימה האישית שהיתה לי לפני זמן, במהלך ההחלמה התרחש לו שינוי, אני רגיש היום הרבה יותר לכל איזכור של תאווה, הרבה מעבר למה שהיה לי בתחילת הדרך.  בעבר יכולתי לראות אינספור תמונות מפורשות ללא כל פעולה, היום אני לא מסוגל להסתכל על אלפית ממה שראיתי בעבר (בספר הלבן התהליך מוסבר הייטב - רעילות, סבילות ונסיגה)

במאמר מוסגר: יש חשיבות להיות ברצף ימי נקיון. מסיבה פשוטה - השימוש משפיע לי על המוח, אני חושב שם אחרת. זו עובדה. ככל שהחיבור לכח העליון יתמשך אוכל להתבונן על עצמי ופעולותי בפרספקיטבה אמיתית יותר.

חלק מהאני, זה הנסיון שלי (אין חכם כבעל הנסיון) אם הנסיון שלי מורכב מחיבור - ניתוק, היכולת שלי לראות את התמונה הכוללת נפגם.

שלום אסיר תודה יקר.

ממש בשבת עלה לי רעיון לכתוב פוסט בנושא מסוים , וכשאני קורא שוב בעיון את הפוסט הזה
אני רואה שחסכת לי את הכתיבה , מה גם שהוספת כהנה וכהנה מנסיונך .

מהמקום שלי אני מאוד מזדהה עם הנושא ,
    ממש לאחרונה וגם בהסטוריה שלי בתאווה אני זוכר המון פעמים שהייתי נקי ,
ורק רציתי לראות עם "רימון" חסמו את מה שביקשתי והיו אמורים לחסום , ולאחר שכביכול נרגעתי כי באמת הם חסמו ,
אז המוח החולה שלי חשב ,רגע, אולי משם אפשר לפרוץ את זה (אני לא  רוצה ליפול לתאווה , אני בהחלמה כרגע )
ורק בודק שהכל באמת חסום ,
ולא פעם "הבדיקה התמימה" הזאת עלתה לי ביוקר והכניסה אותי שוב למערבולת התאווה
שלצאת ממנה לדרך חדשה היה מאוד קשה.

אז באמת אני צריך להיות מודע , ועם היד על הדופק לזהות כל "מחשבה, פעולה תמימה" שבאה מהמחלה הזאת
ולעשות את הפעולות שיעצרו אותי לפני ש.....

אצלי חיכוך ופעולה קטנה הביאו אותי לרצף משוגע של תאוה בסופ"ש האחרוןף, הרבה מוסר השכל...