עכשיו בקשר למין. רבים מאתנו היו צריכים תיקון יסודי בקשר לכך. אבל מעל לכל ניסינו להיות הגיוניים. כה קל לרדת מהפסים. כאן אנו מוצאים שהדעות האנושיות מגיעות לקיצוניות - אולי קיצוניות מגוכחת. קבוצת קולות אחת קוראת שמין הוא תאווה של הטבע הבזוי שלנו. משהו שדרוש רק להתרבות. אבל יש גם קולות שקוראים בעד מין וערד טין, שמצטערים על מוסד הנשואין. שחושבים שאפשר למצוא את השרשים של רוב בעיות הגזע בסיבות מיניות. הם חושבים שאין לנו מספיק מין, או שאין הוא מהסוג הנכון. הם רואים את חשיבותו בכל מקום. אסכולה אחת אינה מרשה לאדם לתבל את מזונותיו, והאחרת רוצה שנחיה על אוכל מפולפל ביותר. אנחנו רוצים להשאר מחוץ למחלוקת הזו. איננו רוצים להיות השופטים של ההתנהגות המינית של כל אחד. לכולנו יש בעיות מין. לא היינו בני אנוש אם לא היו לנו בעיות. מה אנו יכולים לעשות בקשר אליהם.

סקרנו את ההתנהגות שלנו במשך השנים שעברו. היכן היינו אנוכיים לא הגונים או בלתי מתחשבים? במי פגענו? האם עוררנו קנאה חשד או מרירות ללא הצדקה? היכן שגינו, מה היינו צריכים לעשות במקום זאת? רשמנו כל זאת על דף והתבוננו בכתוב.

בדרך זו ניסינו .לגבש אידיאל שפוי והגיוני לחיי המין שלנו בעתיד. העמדנו כל קשר שהיה לנו למבחן זה - האם הוא אנוכי או לא? בקשנו מאלהים לעצב את האידאלים שלנו ולעזור לנו לחיות לפיהם. זכרנו תמיד שכוחות המין שלנו נתנו ע״י אלהים ולכן הם חשובים ואסור לנו להשתמש בהם בקלות ראש או באנוכיות, ואסור לנו לבוז או למאוס בהם.

לא חשוב מה יהיה האידיאל שלנו, אנחנו צריכים להיות נכונים להתפתח לעברו. אנחנו צריכים להיות נבונים לכפר על מעשינו היכן שפגענו, במידה ולא נגרום נזק נוסף ע״י מעשה זה. בטילים אחרות, אנחנו עוסקים במין כמו בכל בעיה אחרת. בהרהורים אנו שואלים את חאלהים מה אנחנו צריכים לעשות בכל ענין, התשובה הנכונה תבוא אם אנחנו רוצים בה.

רק אלהים יכול לשפוט את המצב שלנו בעניני מין. לעתים כדאי להתייעץ עם אדם נוסף. אבל אנחנו נותנים לאלהים להיות השופט הסופי. אנחנו מגלים שיש אנשים שהם קנאים בקשר למין כמו שיש אחרים שהם מתירנים. אנחנו נמנעים מעצה או מחשבה היסטריים.

נניח שלא נגיע עד האידיאל שלנו ונמעד? האם דבר זה פרושו ששוב נשתכר? זה מה שאומרים לנו כמה אנשים. אבל זו רק חצי אמת. הדבר תלוי בנו ובמניעים שלנו. אם אנחנו מצטערים על מה שעשינו, ויש לנו תשוקה כנה לתת לאלהים להנחות אותנו למעשים טובים יותר, אנו מאמינים שיסולח לנו ושנלמד לקח. אם לא נצטער, וההתנהגות שלנו תמשיך לפגוע באחרים, כמעט בטוח שנחזור לשתיה. איננו עוסקים בתאוריה. אלו עובדות שלמדנו מהנסיון.

לסיכום בקשר למין: אנחנו מתפללים ברצינות להגיע לאידיאל הנכון, אנו מתפללים להדרכה במצבים בלתי ברורים, אנו מתפללים לשפיות ולחוזק לעשות את הדבר הנכון. אם המין מאד מפריע לנו אנחנו שוקעים יותר בעזרה לאחרים. אנחנו חושבים על הצרכים שלהם ועובדים עבורם. זה מוציא אותנו מתון עצמנו. זה משקיט את אותה התשוקה שאם היינו נכנעים לה, היינו סובלים.