שלום לכל החברים הנפלאים.
שמי אבי ואני מכור לתאווה. למרות שאני נוכח בקבוצה בצהריים יום יום ואף השתתפתי בקבוצה החיה שהוע שעבר, זו בפעם הראשונה שלי שאני כותב בפורום. איזו התרגשות..
ברצוני לשתף את שעבר עליי היום. לפני כשלושה חוןדשים הצטרפתי לשמור עיניך, אחרי תקופת נקיות של כחודש ומאז בס"ד עצומה אני נקי. איך זה קרה? פחות מעבודה יומיומית קשה ומפרכת אלא בעקבות זה שאשתי 'תפסה' אותי וגילתה את כל ההיסטוריה ה'מכובדת' של המחלה,טראומה ששמרה אותי הרבה זמן. היה לי ברור שזה לא מספיק ושצריך לעבוד על השורש של המחלה- 12 הצעדים כמובן, אבל כנראה שחסר היה לי הרושם הנוראי של החוסר שליטה מול התאווה והכניעה לא באמת חזקה אצלי.
היום היה לי יום של סידורים משוגעים בעיר כל הבקר, ודווקא ממש לא היה נראה שאני בכיוון של איבוד שליטה (אפ' חבר התקשר באמצע הבקר לשתף על מה שעובר עליו, דומה מאד לשלי, הקשבתי,הזדהיתי,התפללתי על שנינו והמשכתי הלאה). הגעתי לסדר צהריים בכולל כולי עייף עם ראש מפוצץ וחם לי ומלא בלאגן בראש, החברותא לא הגיע עדיין, ואז הסרט המוכר והמכאיב התחיל- זרמים בכל הגוף, זרמים של רצון מטורף למשהו אחר, רצון לעשות משהו,משהו שבשלב זה עדיין לא מוגדר אבל ישר  אני יודע לזהותו- רצון לברוח לסם הנוראי! ושלב הבא מתחילות התמונות של נשים שראיתי היום (זה מדהים שעל אף אחת לא התבוננתי, שמרתי טוב יחסית על עיניי, אבל מספיקה אותה שנייה שבה נחו עיניי החולות המתרוצצות לכל עבר כמו ממטרה..)ושלב הבא כבר עלה לי בראש איזה תירוץ עלוב אתרץ לחברותם למה אני הולך(כאב בטן..) ,ו.. די!!! ישר קפצתי וניסיתי להתנער מכל זה אך לשווא. הזרמים מתחזקים,ואני מנסה להיכנע ולמסור את התאווה לד' אבל זה לא מצליח. זהו, הרגשתי חסר אונים! החלטתי להתקשר לחברים. הספונסר לא ענה, אז התקשרתי לחבר נוסף, ב"ה הוא ענה ודיברנו קצת, הוא הזכיר לי מה ההרגשה של אחרי הנפילה,וסיכמנו לדבר שוב לאחר שעה, לאחר שניתקנו לא הרגשתי שהרצון נחלש, התבודדתי באיזה חדר ובכיתי(כפשוטו) לד' והתחננתי שיקח את זה ממני.רק לאחר השיחה בפעם שנייה, ולאחר שבדיוק התקשר חבר אהוב נוסף במקרה (...) לדבר ושיתפתי ודיברנו, אני הרבה יותר רגוע עכשיו, מתפלל שד' יקים אותי מחר בבקר שפוי. תתפללו עליי!!
אז זהו חברים, השיתוף עוזר! נקודה.

אבי כיף לראות אותך כאן וטוב יותר לקרוא את השיתוף שלך.

זה חסד אלוקים שאתה רואה את האיבוד שליטה לפני הנפילה ולא אחריו ושאתה יודע לשתף ולא לדווח. בדרך כלל ברגע שהתאווה מתחילה, המוח חוסם כל אפשרות לתזוזה שייתכן שתעצור את הנפילה, ולכן בדיוק צריך לשתף.

תודה על הדברים שהועילו לי מאוד.

לאבי,
מזדהה מאוד עם רגשותיך, אלו רגשות שליוו אותי הרבה זמן במהלך חיי,
דבר שעזר לי מאוד הוא, לכתוב אילו פעולות עליי לעשות כל יום עוד לפני שהתאווה בכלל מבצבצת ומתחילה להסריט עלינו את סרטיה,
לכתוב אילו דברים טובים יהיו לי כשאצליח לשמור על עצמי, ולא אתן לדחפיי הבלתי נשלטים מקום בתוכי,
ולשנן את זה מידי בוקר, בסופו של דבר זה נחקק אצלי לאט לאט במוח ובלב, ומונע ממני הרבה פעמים להשתמש בתאווה.
אני יכול להגיד שכבר 3 שבועות שאני נקי, לא יבש, אלא ממש נקי, למרות שהיו לגימות ראשונות אך זה לא השפיע עליי בצורה שהיה משפיע עליי בעבר,
בזכות אותם דברים טובים ששיננתי לעצמי מידי בוקר,
כמו שכתוב "ושננתם לבניך ודברת בם", פשוט לשנן ולשנן שוב ושוב,

שיהיה בהצלחה רבה, ומאחל לך למצוא את דרכך אל האושר הפרטי שלך,

חברי היקרים,

לאחרונה למדתי משפט חשוב מאוד ועוזר לי מאוד לשננן אותו:
"מי שעובד בשביל התוכנית (12 הצעדים) התוכנית עובדת בשבילו"

בהצלחה

שמואל

שמואל ידידי,
בהחלט משפט היכול לקרב את כל מי שרוצה להתקרב אל תכנית 12 הצעדים בכל מאודו ובכל נפשו.
רק העניין הוא שצריך להחדיר אותו עמוק לתוך תודעת האדם הרוצה להתקרב אל התכנית, ואז כל פעולותיו וענייניו יהיו ביחד עם התכנית 12 הצעדים הטובה והמועילה.

בהצלחה לכולם

מה שנכון - נכון !!!

רק להבהרה,
אינני מצודד בתכנית 12 הצעדים, אני רק מציין דרך כיצד להפנים דברים החשובים לנו, כל אחד במה שהוא בוחר להתמקד ולהשקיע.

בהצלחה.