מאז שהגעתי לתכנית השאלה הזאת לא הפסיקה לנקר במוחי.
טוב, אז אני לא מסוגל לשלוט בעצמי, אני חסר אונים מול התאווה, ובכלל אבדה לי השליטה על חיי!
אבל למה שעכשיו אני לא יפול???
השאלה הזאת ניקרה במוחי 32 ימי נקיות, עד שהגיעה הנפילה :'((בעצם
)
פתאום חדרה לתודעתי(כמובן, לאחר דיבור ארוך עם הספונסר) ההבנה הפשוטה:
אני לא מסוגל להתמודד עם היצור הענק הזה שקוראים לו תאווה!!
כמו שאם אני יראה בנאדם בריון 3 מטר גובה ו2 מטר רוחב, אני אפי' לא יתעסק איתו, גם אם הוא יקרוץ לי ויראה חביב ונחמד, אני יעבור לצד השני של המדרכה, כי אני לא מסוגל בכלל להתחיל איתו.
אותו דבר זה בדיוק התאווה!!
באותו פעם, לאחר 32 ימי נקיות בכלל לא חשבתי ליפול. נכנסתי למחשב לסדר כמה דברים, ובין לבין הייתה ידיעה טיפה בעייתית, ואמרתי לעצמי זה בסדר ראיתי דברים הרבה יותר גרועים. מהידיעה הזאת הגיעה קישור קצת יותר בעייתי אבל גם על גבול הטעם הטוב, ומכאן ואילך כבר לא שלטתי בעצמי עד אחרי האוננות...(למען הכלל אני חוסך בפרטים..)
אם בהתחלה הייתי נכנע לגמרי ומחדיר לעצמי שאני בעייתי, כן, בעניין התאווה אני בנאדם בעייתי כולם כן יכולים לראות את הידיעה הזאת ולשלוט בעצמם, אבל אני לא, בשבילי זה מסוכן, ועוד יותר מהבריון שלנו, ופשוט בורח מהידיעה הראשונה כבורח מפני האש, מהסיבה הפשוטה שאין בי שום כח לקרוא את הידיעה וזה! אני חולה, אני רק רואה דברים כאלו וישר מאבד שליטה!
אם זה היה חודר לתודעתי אז, הייתי חוסך את הירידה.
אבל ב"ה הייתה 'ירידה לצורך עליה' והיום אני נקי כבר 13 ימים, כל יום 'רק להיום', וב13 ימים הללו היו כמה נסיונות לפנטז, לגלוש, וכו' אבל כאמור, אני לא מסוגל מול התאווה, ולכן אני בורח ממנה כמו מאש! ואם מתגנבת איזו שהיא מחשבה שאני בסדר סה"כ, כבר נקי כמה ימים, הפעם זה יעבור בשלום, אני חושב קצת על הנפילה האחרונה שלי, איך גם אז חשבתי כך, ופשוט בורח מזה.
למה?
כי אני חולה!