סקסואליסט או מכור לתאווה?

לאחר תקופה מסויימת שמתי לב לדבר מעניין,  מצד אחד אנחנו בקבוצה אומרים שאנו מכורים לתאווה ואילו יש כאלה שאומרים שהם סקסואליסטים, כלומר מכורים למין. יש כאלה שאומרים שהם מכורים למין ולתאווה. אני נמצא בקבוצה חיה שבה אני מצהיר שאני סקסואליסט ובקבוצה שלי ב"שמור" אני מצהיר שאני מכור לתאווה.
בהתחלה מין ותאווה נראו לי דומים, אבל לאחר מחשבה נוספת, זה היה נראה לי שני דברים שונים לחלוטין. תאווה זה בעצם הרצון להשיג דברים, זה יכול להיות תאוות ממון, או כל תאווה אחרת ואילו מכור למין הכוונה שאני צורך מין כל הזמן.

לדעתי ניתן לעשות חילוק כזה:
כאשר אני אומר שאני "מכור לתאווה" אני בעצם מדבר על האישיות האנוכית שבניתי לי במשך השנים. האישיות שלא מרוצה ממה שיש לה ותמיד מנסה להשלים את החסר בכל דרך אפשרית:
על ידי קנאה באחרים, על ידי הרצון לכבוד, גם אם זה הכבוד הכי לא אמיתי שיש, כבוד חיצוני שלפחות מאפשר לה את ההרגשה הטובה שאני שווה משהו. זו אותה אישיות חסרה שתמיד מנסה לרצות אחרים גם במחיר שאני עושה ממני צחוק. זו אותה האישיות שתמיד תרגיש פחד כי אולי אני לא בסדר. זו אותה האישיות שהייתה צריכה תאווה כדי להשלים את החוסר, אך ללא הועיל. ולא רק את התאווה היא הייתה צריכה, אלא גם את הצורך שהתאוו אלי, שירצו אותי. וכל זאת  מכיוון שאם אני לא מקבל את עצמי אז לפחות שאחרים  יקבלו אותי וירצו אותי, ואם לא יהיה מדובר על אחרים, אלא על אחרות בכלל ארגיש טוב, אפילו אם האחרות האלה יהיו המושפלות שבמין האנושי...
זה רק חלק קטן מהפגמים באישיות שלי שניסיתי לכסות עליהם על ידי התאווה שלי.

כאשר אני מדבר על המכור למין, הסקסואליסט שבי אני מדבר על עוד אחד מהמקומות שברחתי אליהם, עוד אחד מהמקומות שהובילה אותי התאווה. פשוט הפכתי להיות מכור למין. מכור למקום הכי קל והכי זמין והכי מהיר. המקום שגורם לי להרגיש הכי טוב שיש.
בשונה משאר התאוות שהתאוויתי אליהם, הפך המין לדבר בלתי נשלט ובלתי נסבל. עליו לא הצלתי להתגבר. הרגשתי שאני נסחף ויורד מן הפח אל הפחת. מה שהתחיל באוננות מאונס, בלי ידיעה, הפך לאוננות מרצון, הפך לאוננות כפייתית, ומשם חיפוש מין אנושי ובסוף חוסר שליטה מוחלטת כאשר אני עם אובססיה לכל דבר שיש לו ריח של מין. כל אשה גורמת לי למחשבות של מין, כל דיבור שיש בו קשר כלשהו למין, ולפעמים גם בלי קשר גורם לי לרצות מין. הבריחה מהאישיות הנוראית שלי והרצון לתאווה הפכו אותי למכור למין.
הבנתי שלפחות אצלי מכור לתאווה ומכור למין זה שני צדדים של אותו המטבע. הגורם למחלה שלי זה ההתמכרות לתאווה והתוצאה זו ההתמכרות למין.
אני גם לא מרגיש פיצול אישיות כאשר אני אומר בקבוצה אחת שאני סקסואליסט ובקבוצה אחרת שאני מכור לתאווה. יש קבוצה שעוזרת לי להרגיש לאיזה שפל הגעתי ולהזכיר לי שאני סקסואליסט ומצד שני יש קבוצה אחרת שעוזרת לי יותר לתקן את פגמי האופי שלי ולומר שאני מכור לתאווה.


הכינוי שלי הוא לב טהור. היום בו יצאתי מקבוצה חיה הוא יום ההולדת שלי בו בחרתי להפסיק לשנות ולתחיל להשתנות.

בס"ד
ליוני היקר!
מי אתה?
בדרך כלל העיסוק שלי הוא בשאלה מי אני?
אך בלבלת אותי עם הכינוי "לב טהור"
וגם עם הדברים שנכתבו שמתאימים ל"ותיק" בפורום
מצד שני 6 הודעות ושם לא מוכר
אשמח להבהרה
מועדים לשמחה

תודה רבה לך, לפני כשנתיים הגיע לישראל אחד מותיקי תוכנית S.A. והוא אמר לי שלמעשה רוי K  - מי שכתב את הספר הלבן, הציע שיקראו 'סקסוהוליסט' כמחווה ל A.A. משם הוא לקח את העקרונות של הצעדים.

בהתחלה רוב החברים רצו לקרוא לעצמם - 'לאסטוהוליק' - שזה מכור לתאווה - לאסט...

למי אני

הכינוי שלי בתכנית הוא לב טהור ומי שעולה לתוכנית הטלפונית מכיר אותי כך.
בפורום יש כבר לב טהור ולכן קראתי לעצמי יוני שזה היה הכינוי שליבהתחלה

תודה

בס"ד
יוני היקר!
אההההההההה (נפל אסימון! )
תודה על ההבהרה
בכל אופן מאחל הצלחה רבה מכל הלב
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון

חילוק נהדר, הראש ישיבה שלך היה גאה בך ;D
לא חשבתי על זה בצורה הזאת כלל וכלל, וזה נשמע רעיון ממש טוב, קדום כל שאלו שני דברים שונים, ושזה הגורם וזו התוצאה, הייתי רוצה לחשוב על זה אם זה מתאים לי, ויכול בהחלט להיות שכן, ואולי זה הפתח להחלמה.
תודה לך

מומלץ מאוד לקרוא את הספר הלבן שם יש מספר עמודים שמוקדשים לחילוק בין תאווה לבין מין. זה נושא מאוד חשוב ועקרוני עבורי.

תודה

אני לא יכול להסביר את זה. יש משהו בגירויים האלה, המיניים, שמושך אותי. הגוף שלי רועד, הפה מזיל ריר כאילו אני הולך לאכול איזה סטייק, העיניים, שלא מעט פעמים כבר כמעט נעצמו מעייפות, פתאום נדלקות בתשוקה. זה אולי הזוי, אבל אני מרגיש חי יותר. ואני, כמו שאתם יכולים לנחש, רוצה לחיות, אז אני מחפש. ומי שמחפש - מוצא. זה מבייש אותי לכתוב את זה, אבל לפעמים מספיקה מילה, או איזו שאלה תמימה של טרמפיסטית, והגוף שלי מתחיל להגיב. אני אובססיבי. כל הזמן מחפש. מחפש, מחפש. אומרים שגברים הם ציידים - אתם לא יכולים להאמין כמה אני מומחה בלצוד מין. או ריח של מין. זה לא ייאמן! אין תחומים אחרים שזה קורה לי בהם. החברים שלי תופסים אותי כבן אדם שקול, יש כאלה שאפילו חושבים שיש לי 'שכל של תורה' ואיזה מן שאר רוח כזה, שגורם להם לרצות להתייעץ איתי. איזה רוח ואיזה נעליים. כל רוחו יוציא כסיל. ועל מה, לעזאזל, על מה אני מוציא את הרוח שלי - על הנשים הכי מסכנות בעולם? על פלקטיות אנושית? במחשבה שנייה זה אפילו לא נכון לומר שאני מוציא את הרוח שלי 'על' מישהי. זה בכלל לא משנה. אני כל כך מרוכז בעצמי, כל כך אובססיבי, שמזמן כבר הפסקתי לחשוב למה ואיך, ואם היא מוצאת חן בעיני, ואם בכלל אני רוצה, ואם יש לי זמן, וכל ה'אימים' האלה שממלאים את החיים של אדם נורמאלי וגורמים לו לחיות חיים נורמליים.
בנושא הזה - אני פשוט מטורף. היום אפילו הולכים להכניס את זה לDSM כך שתהיה לי חותמת רשמית - מטורף למין.

לאחר שהתקדמתי בתוכנית (ולשמחתי, גם לאחר שאשתי מעבירה לי את המסר הזה באמון שקט ואוהב) הבנתי שלמרות שאני לא מצליח להאמין למה שאני כותב עכשיו, אני לא באמת מכור 'למין'. 'המין' הוא רק סימפטום. הוא לא הבעייה.
הבעיה היא שאני שבור. משהו אצלי בפנים ריק, מלא כמיהה ל'עוד', וכמו חור שחור - בולע את כל מה שהוא יכול. וככל שעובר יותר זמן, עוד חלקים מהחיים שלי נבלעים ונעלמים, ולמפח נפשי - שום דבר לא צומח מזה. אז אני מחפש, באובססיביות, אני אפילו מרגיש, בלא לשים לב לפרדוקסליות המבחילה של המחשבה הזו - שההיא, שאני הולך אליה במקום להיות עם אשתי, היא תיתן לי את זה. היא תתאווה אלי, היא תרצה אותי באמת. היא תמלא לי את החור הזה שאני לא יודע מה לעשות איתו. אני חייב להודות שלא תמיד זה כל כך פרדוקסלי, לפעמים הדרך הרבה יותר פשוטה - אני חייב להרגיש בעמדת כוח. אחראי. מחושב. בעל ידע. אדם מלא כבוד. מטורף, נכון, תמיד ידעתי שמי שרודף אחרי הכבוד - הכבוד בורח ממנו, אבל עד שהייתי בתוכנית לא הבנתי מה אני עושה - לא הבנתי שאני רודף. לא שמתי לב לנואשות בה אני צריך את ההערכה של האחרים, את המשמעות שרק הם, לתפיסתי, יכולים להעניק לקיומי.
אז ברחתי. שם, בהתפרצויות, הייתי מלא חיים. אנרגטי.  שלטתי בעסק. הייתי מוערץ, נותן, בעל משמעות.
אני מכור, חברים יקרים, מכור בכל מובן המילה. אבל לא, המין הוא רק הסימפטום, אני מכור לתאווה, והיא, בחוסר רחמים כזה שרק אדם מכור יכול להרגיש, הורסת לי גם את המין.

תודה ליוני (לב טהור) שעורר בי את הצורך לכתוב ולתת ביטוי בכתב לדברים שרוחשים בליבי.