קרה אתמול.
אני לא מדוכא ולא מיואש. היה לי שלושה חדשים מדהימים.

לאחרונה הרגשתי שזה הולך לקרות בעיקר בגלל שקצת התנתקתי מהפורום וקצת התרחקתי מהצעדים...
אני חוזר בעזרת ה' לתוך העסק מרגע זה ואילך.

כל יום רק להיום.

שלום חבר,

מצער לשמוע, אבל טוב לראות שאתה יודע למה התרחשה הנפילה. לצערי (וגם לשמחתי) ראיתי לאחרונה שני חברים טובים נופלים אחרי תקופה, אבל אצל שניהם הכתובת היתה על הקיר והיה ברור שהם עומדים ליפול. זה מצער כי ראיתי נפילה, אבל זה גם משמח כיון שאני יכול ללמוד מזה שיעור חשוב. השיעור הוא שהנפילות לא באות בחלל ריק, וכל זמן שאני עובד עם התכנית, משתתף בפגישות, ומתקדם בצעדים - אלוקים ישמור אותי נקי.

אשריך שאלו הם דבריך. מנסיון, כדאי לך לבדוק עם עצמך בכנות מה קרה שם, פשוט לכתוב על הנייר את הכל, לעקוב שלב אחרי שלב אחר תהליך ההדרדרות מעבר להתנתקות מהצעדים והפורום.

הדברים הכתובים יכולים להועיל לך מאוד לזהות את הפעם הבאה לכשתגיע.

בהצלחה.

תודה על התגובות והתמיכה.
מבחינתי המסקנא היא להשתתף יותר במפגשים הטלפוניים. כמו גם להתבונן קודם תפילת שחרית בצעדים הראשונים.

Ihope, מה שמפליא אותי זה לראות אנשים שקמים מיד אחרי נפילה.
אצלי, למרות שהיו תקופות נקיות ארוכות (מאוד) תמיד כשהגיעה הנפילה זה גם היה נפילה ארוכה (מאוד).
מה שגורם לי להבין שלמרות הנפילה שלכם יש כאן החלמה.

אתה כותב שראית 2 חברים שהולכים ליפול ו"הכתובת היתה על הקיר".
מה כוונתך?
ומה ניתן לעשות?
תודה.

כנוע
לדעתי אין לנו ברירה - בכל אופן לי אין
אני לא יכול להרשות לעצמי לא לקום אחרי נפילה
1 ההרגשה היא ממש נוראה
2 אני מכיר את התחושה כול כך טוב שאני לא רוצה להיות שם ולכן מחייב את עצמי לקום כל
3 אולי אני מנסה לקום מהר מידי וזה לא טוב כי אז לא מצליחים לשמור על נקיות לזמן ארוך אבל זה מה שלמדתי פה
אין רצף אין כמה זמן אני נקי - אם זה בא זה בא ממילא הכי חשוב זה היום - היום אני נקי רק להיום ומחר זה יום חדש
אם אזכה שיום ויום יתחברו לתקופה נקייה ב"ה זכיתי אבל העבודה היא כל יום מחדש וכל רגע כאילו לא היה קודם ואין מחר .

שלום מיכאל, נעים מאוד.
גם אני מרגיש שאין לי ברירה אחרי נפילה אלא שאצלי אין ברירה רק להמשיך בנפילה. וההרגשה הנוראה רק מביאה אותי לנפילה נוספת.
שנזכה להישאר נקיים.

גם אני ידעתי שאם נפלתי אז אין לי מה לעשות מעבר לחיפוש אחר נפילה נוספת. מספקת יותר. (למרות שמעולם שום נפילה לא סיפקה אותי)
היום אני יודע, בחסדיו המרובים, ודרך האתר והחברים הנפלאים, שאם נפלתי אני חייב לקום כי אין לי אופציה אחרת. ולקום פירושו (גם) לעשות חושבים אפה נפלתי מתי איך וכו' ע"מ להמנע מהנפילה הבאה.

הכתובת היתה על הקיר הכוונה שהם עשו פעולות שהם בעצמם ידעו שיובילו אותם אל הנפילה, ומי שצפה בהם מהצד ראה את זה אפילו ברור יותר, אבל המחלה סיפרה להם סיפורים שהכל בסדר. זה לא נוגע האם הפעולות שהם עשו היו בכך שהם התחילו ללגום או לחילופין שהם הפסיקו לעבוד ברצינות לפי התכנית, הרעיון הוא שהם לא סתם נפלו פתאום ביום בהיר.

מה אפשר לעשות? להמשיך לצעוד. כל יום רק להיום.

ישנן "נפילות פתאום ביום בהיר", או שתמיד ישנן פעולות שגוררות את זה?

לפי נסיוני הקצר - כל נפילה כאשר עובדים בתכנית מגיעה אחרי שהכתובת מופיעה על הקיר.