זה נראה שאני חדש פה אבל בעצם כבר זמן רב אני פה אבל רק כצופה
כמו בקבוצה בצהרים עם זלמן אני עולה ומאזין מידי פעם משתף ומדבר.
באופן אישי לקח לי זמן להגיע להכרה שאני מכור ,ההבנה הגיע היום ואיתה עוד נפילה .

החיזוק היומי של היום מספר 229 דיבר על ההבנה שאני מכור. כתוב שם שמאוד פשוט בעצם להבין שאני מכור
אם מסתכלים לאחור מההתחלה ורואים את כל התקופות הקשות ונסיונות הריפוי או ההמנעות רואים שאין שןם אפשרות אחרת להגדיר את זה אם לא לומר שאני מכור.
אצלי זה לקח רק 70 יום בערך להתחיל להרגיש שאני בסדר שאני לא צריך את התכנית והנה אני מסתדר לבד בלי כניעה בלי יום יום לחשוב או לבקש עזרה אלא קניתי לי הרגל והנה עוד יום ועוד יום אני נקי.

הנפילה היתה ממש מאולצת הנה אני מסיר את הסינון של גוגל כרום בטלפון ,נכנס להיות לבד במשרד- בשירותים - רק מציץ באתר וזהו אני שם נופל ונופל ורואה איך אני מוותר לעצמי ומתחיל להרגיש  מיואש לבד מבואס וכל המרה השחורה המוכרת בטח לי ולאחרים.
למה - אני יודע כי אני כזה
מה עושים - אני גם יודע
למה אני לא מבצע את זה - לא יודע
הרגשתי ממש בחוש שאני רוצה את זה כי ככה ואני ואין לי מה לעשות נגד זה

אני יודע שזה לא נכון אבל אז באותו רגע לא רציתי להילחם בזה או לעצור את זה .


פה אני פונה אליכם ומבקש עזרה
אין לי מה להסתיר יותר או לחשוש
אני רוצה את ההחלמה בכל מחיר .
אני נפעם מכל המכתבים שכולם פה כותבים וממש מאחל לי להיות כמותכם. גם אני רוצה לעבור יום יום בהחלמה . לשבת לבות מאושר על עוד הצלחה בהתמודדות מול הנפילה
האמת שאין לי זמן וזה טוב  כי בימים שאני עסוק מעל הראש בעבודה ובבית אין לי זמן ליפול ואז יש את ההרגשה ההיא שאני בסדר הנה עבר יום  אני נקי ולא צריך 12 צעדים ולא כלום

אבל זה לא נכון אני חייב את זה רק שאני לא מספיק משקיע בזה ופה לדעתי הבעיה.
טוב כתבתי יותר מידי ומחר יש עוד יום חדש. יום שבו אני מוסר לך ה' את חיי את כול כולי תיקח ותעזור לי להיכנע בצורה מלאה כי אני לא אוכל לעבור עוד בהחלמה ללא עזרתך.
תודה לכם על ההקשבה.

אולי תנסה את שיטת "תפסיק" (TAPHSIC, תסתכל במדריך או בקישור באתר)?
זה יכול להכריח לעשות מה שאנחנו הבנו שאנחנו רוצים לעשות בזמנים שהשכל לא ממש בידיים שלנו.

בהצלחה עצומה!

שלום חבר,

באופן אישי, השבועות לא עשו עליי רושם מעולם. ניסיתי אותם בגיל 13 לפני שמישהו חשב להקים את האתר שלנו...

נכון, גם לי יש ימים עמוסים (הנה, בימים האחרונים כמעט לא הייתי כאן בפורום), אבל אני יודע שההחלמה שלי היא מעל הכל. אז יש דברים שאני לא מוותר עליהם. לימדו אותי שכל דבר שיהיה אצלי חשוב יותר מההחלמה - לא יצליח. כל דבר שיבוא אחרי ההחלמה - יצליח.

אני חווה ניסים ונפלאות בחיים האישיים שלי בזכות התכנית, אבל זה לא אומר שאין קשיים.

אצלי התכנית זה לא איזה משהו נוסף אלא חלק מהחיים. אני אוכל, שותה, ישן וכמובן משתתף בתכנית. פעם בשבוע פגישה חיה, כל יום פגישה טלפונית. קשר עם החברים עד כמה שאפשר וכך גם כתיבה בפורום.

מקווה שהועלתי.

האם ההבנה הובילה לנפילה? או שהנפילה הובילה להבנה?

הבדל עצום!!

אם "הבנת" שאתה מכור ו"אין מה לעשות" ומימלא אתה "חייב" ליפול הרי שהמצב מסובך ביותר. אבל אם הנפילה גרמה להכרה שאתה מכור הרי שיש לי מוצא מהסבך. תעשה מה שכולם עושים.

אצלי לפחות בתחילה ההבנה הובילה לנפילות שרק חיכו לתירוץ הזה

ת'אמת. גם אצלי. כמה שאני מנסה להתכחש לכך.

בהתחלה הכחשתי שאני מכור והראי' כל ההתגברויות.

כשהפנמתי את ההתמכרות התחלתי "לחגוג" כי "אין מה לעשות"

עד שזכיתי להבין ש"יש מה לעשות"

בתקווה שביום מן הימים אזכה ל"מתנת הנקיון"