אז כן, מדובר בספונסר מעולה, איש שאלוקים חיבר בינינו באופן שרק הוא יכול ויודע כאשר הוא עשה כל מיני דברים שנראו מוזרים אבל בסוף הסתבר שהכל היה מדוייק ובכוונת מכוון. הוא איש יקר שנקי כבר המון זמן וחי את התכנית בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, איש שמוכן ללכת ברגל לקצה השני של העולם כדי לעזור לחבר שרוצה להחלים. וביחד עם זה - הוא לא יכול לעזור לי.

הוא לא יכול לעזור לי אם אני לא יעשה את עבודה בעצמי. נקודה.

למרות שאני מודע לזה, אני מרגיש צורך לכתוב את זה ולשים לעצמי את הדברים מול העיניים, כדי שאוכל לקרוא שוב ושוב ולהחדיר לעצמי לראש שמול התאווה יכול רק אלוקים, והוא יעשה את זה עבורי רק אם אני יעשה את הפעולות הנכונות, אבל אם לא אפעל - אף אחד לא יכול להציל אותי מידי עצמי, גם לא הספונסר הטוב והיקר.

כי מה בעצם תפקידו של הספונסר? להחזיק מולי את המראה, לא יותר מכך. אני אדם חולה והמוח שלי מספר לי כל מיני סיפורי סבתא, ולכן אני צריך מישהו חיצוני שיחזיק את המראה ויתן לי לראות את עצמי כפי שאני נראה מבחוץ. אבל אם אחליט לא להסתכל אז הספונסר יישאר עם המראה ביד והוא לא יוכל להציל אותי מהנפילה הבלתי נמנעת. הנה לאחרונה התקשר אליי חבר שאני משמש כספונסר שלו וסיפר על מחשבות שאולי בכל אופן כדאי לו ללגום קצת תאווה, לא משהו רציני, ובטח שלא מדובר על תכנון נפילה, אבל רק קצת תאווה ככה בשביל לשטוף את העיניים אחרי כל כך הרבה זמן. אולי איזה סיבוב לבדוק שהכל בסדר במחוזות התאווה ושלא היו שם יותר מידי שינויים מאז שעזב. הזכרתי לו מה הוא בעצמו אומר וכותב כאשר הוא שפוי, כמה טוב הוא יודע להסביר שאחרי הלגימה הראשונה אין דרך חזרה.

אבל אחרי כל ההסברים נותרה לו העבודה לעשות לבדו. אמנם הצבתי את המראה בדיוק מולו וניסיתי להראות לו היכן הוא עומד מול התאווה ומה ממתין לו במורד הרחוב, אבל כאן הסתיימו האפשריות שלי לעזור לו, ואני לא יוכל להציל אותו אם יחליט להתעלם ממה שניבט אליו מהמראה שבידי.

הנקודה היא (כפי שכתוב בספר הגדול) שיש צורך לצרוב בתודעה של כל אדם שהוא יכול להחלים בלי שום קשר לכל אדם אחר - וזה כולל גם את הספונסר. שלא תהיה טעות: החלק של הספונסר בהחלמה שלי הוא עצום וחשוב מאוד, אבל אם פתאום אתחיל לשגות באשליות שיש מישהו בעולם שיכול לעבוד במקומי - זה יהיה הסוף של הנקיות שלי. האשליה הטפשית הזאת כאילו אפשר לתת למישהו אחר לעבוד עבורי - היא מסוכנת עבורי. זה נכון לא רק לגבי הספונסר אלא גם לגבי חברים, שותפים לדרך, אישה, רב ופסיכולוג. לא משנה במי אנחנו בוטחים ועל מי אנחנו סומכים, אם זה אומר שהוא יעבוד עבורי - זה לא יקרה והסוף יהיה התרסקות.

תודה גדולה סוד, שוב כרגיל פוסט מדוייק. יש נקודה נוספת שאולי כדאי להרחיב מעט יותר לגביה: כשאני חושב או פועל כאילו הספונסר שלי הולך להציל אותי, איני טועה רק  עובדתית, זו טעות העלולה להתברר כקטלנית, לשנינו.

להלן ההסבר, אותי זה יסבך כי במקום לפנות לכח האמיתי אשען על מי שאינו יכול להועיל במקרה הטוב, ואפסיד זמן איכותי להתקדמות שלא ברור אם ישוב. ובמקרה הפחות טוב אשען על משענת קנה רצוץ...

אבל מה יקרה אם הגישה והדברים שלי יצליחו לבלבל את הספונסר שלי (היי, סך הכל הוא איש חולה שעלה על הרכבת כמה תחנות קודם, טוב, הרבה תחנות קודם...) הוא עלול להשתכנע שהוא באמת מציל אותי, ולעיתים ינסה לעשות יותר ממה שנתבקש.

וכאן הדברים מסתבכים, כי אין הרבה מכורים שאוהבים שמנהלים אותם... המרדנות הטבעית תתפרש אצל הספונסר הנמרץ כחוסר כניעה, מתכון בטוח לפיצוץ... טרגדיה חמורה יותר עלולה להתפתח כשחילופי השמצות יהפכו למריבה ציבורית...

כבעל נסיון משני עברי המתרס.  ברור לי לחלוטין שעברתי את גבול העזרה האנושית. של כל בן אנוש, ולא משנה מה הכינוי שלו,רק כח עליון יכול, אין לי לסמוך אלא על אבאל'ה שבשמיים.  אפתח תלות בו בלבד.