בס"ד                                               
הקדמה: איני זקוק להוכחה כלשהי שתוכנית 12 הצעדים היא יהדות צרופה, לא תמיד זה היה כך, בימי הבראשית, כשלא היה עם מי לדבר, כשהחושך כיסה את המוח, והערפל טשטש הצעדים, עטתי כמוצא שלל רב על כל פיסת צעדים מתוך התורה, אספתי 'חומר רב', מדי פעם, אערוך את הדברים ואשתפכם, למען דעת כל עמי הארץ כי אין ה' אלוקי ישראל ותורתו. ויהיו הדברים לתועלת.

הסבא מנוברהדוק זצ"ל בספרו 'מדרגות האדם' (רעיונות נוספים שזורים במאמר) מעלה כמה תמיהות מהותיות בנוגע להתנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם -  מדוע העבד היה צריך להתפלל לה'? הרי פשוט שאברהם עצמו הולך להתפלל להצלחתו. ובנוסף, הוא ברך אותו, והעבד יודע שברכותיו מתקיימות. הוא מבקש מקום 'ללין', ללילה אחד, היא עונה לו – 'ללון', כמה שידרש...

הוא נתן לרבקה את הנזם והצמידים עוד לפני שהוא ידע מי היא, מדוע הוא לא חיכה מעט, מה יכול להתרחש? 'לא אוכל עד אם דברתי דברי', למה, ואם יאכל ואחר כך ידבר? למה הוא 'מתעקש' שהנערה תבוא איתו, מה היה קורה אם הנערה היתה יושבת ימים או עשור? והמילים שלו, אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי... לאן הוא ממהר, ניכרת דחיפות משמעותית בכל מהלך עניניו. מהי?

מבאר 'הסבא', ע"פ חז"ל, אֻלַי לא תאבה האישה ללכת אחרי... אל תקרי אולי אלא אֵלַי – רצה העבד להשיא ביתו ליצחק (האפשרות נשללה על ידי אברהם, אין ארור מידבק בברוך) ובכדי שהנגיעה - האינטרס (רצון) האישי שלו לא יפריעו לעשות את שליחותו של אדונו, הגם שסמך על בירכת ותפילת אדונו, נשא העבד תפילה, על עצמו התפלל, לבל תלכדהו נגיעתו, וקיבל ע"ע, לגבות תפילתו בהשתדלות, בביצוע פעולות הפוכות... (למסור פעם אחר פעם את רצונו)  בצורה מהירה, על המקום, שלא לתת פתח להטלת ספק.

כשראה את המים עולים לקראתה לאחר שהסימן שלו מצליח, מיד נתן את הנזם והצמידים, שרצונו שלו לא יתגבר שוב, זו גם הסיבה שהתכוון ללון לילה אחד בלבד, לא אכל עד שדיבר, שמא בעת הסעודה יראה בה משהו מגונה, ויתגנב לו הספק שוב, הוא התעקש שתבוא עימו, שמא בעת שימתין תזדמן שעת כושר ויזדחל רצונו העצמי ויתפסהו לא מוכן.

הדברים מפורשים ברמב"ם (הל' דעות פ"ב) – "שמתחילה צריך האדם להרחיק את עצמו בקצה השני ממידותיו. וינהג בו זמן רב עד שיחזור לדרך הבינונית".

אין לנו הבנה מי היה אליעזר, ואילולא נכתבו הדברים לא היינו מעיזים לומר שלא סמך על עצמו, ידע שרצונו העצמי, עלול להכשילו בחטף, ואם זה מה שהתורה מלמדת אותנו על מי שפגש במלאכים, וראה ניסים מדי יום, מה נאמר אנו, עבדי עצמנו, הרחוקים שנות אור ללא גבול. לדעתי ניתן לקחת מפרשה זו כמה דברים:

עלינו להתפלל על עצמנו, לא משנה כמה אחרים מתפללים למעננו, לגבות את התפילה בפעולות, אמונה ללא פעולה היא... ללא פעולות הפוכות מהרצון העצמי אין לנו סיכוי, לא משנה מי אנחנו, תמיד האינסטינקטים שלנו ידריכונו לפעול מתוך האנוכיות, חיפוש התועלתיות.

מדהים שצמד גויים שיכורים גילו את סודות הנפש הכמוסים שאבותינו לימדונו, ארבעים שנה אחרי גילויים באו ממשיכי דרכם אל איש כמוני וזעקו באוזניו, אתה תאונה של רצון עצמי, הפסק להיות מרוכז כל כך בעצמך וברצונותיך, זו מהות מחלתך.

הספונסר שלי היה אומר לי ללא הרף: אל תאמין לראש שלך. ההחלמה תלויה ביכולת לעשות פעולות הפוכות ולהחזיק בהן לאורך זמן רב.

כל יום, רק להיום.

נ.ב. אולי העבד ביקש ללין – יום אחד, כי הוא התמקד ב'רק להיום'...

יישר כח על הדברים
בתחילה היה קשה לי לקבל את העיקרון הזה, גם ששמעתי אותו מתוך היהדות.. היום בדרך ההחלמה אני מבין עד כמה אני מלא באובססיה עצמית..
בעבר זה היה מבהיל אותי.. זה היה מצמצם אותי.. האמנתי בתורה שמחזקת את האני העצמי של האדם.. לכן נבהלתי! פתאום לוותר על הרצון שלי?? על עצמי??
היום בזכות ההחלמה למדתי לקבל את עצמי כמו שאני, למדתי לקבל את עצמי שאני פשוט חולה.. זה חיזק אצלי את הערך העצמי, לכן קל לי יותר לוותר על הרצונות ולעשות את הפעולות ההפוכות
עדיין יש הרבה עבודה, אני די בתחילת הדרך.. אבל ללא ספק נראה שיש דרך נכונה עבורי

תודה לך דיינו, על מנת להמחיש את הדברים אקצין אותם - חולה סכרת האוהב מאוד מיני מתיקה...
רצונו האמיתי הוא לחיות, בשל קוצר ראותו הוא חושב שיאבד עצמו אם יוותר על רצונו למתוקים...

מה זה "פעולות הפוכות"

גדלתי כל חיי על יישום ה"אתכפיא" המבוארת בחסידות בהרחבה, אבל זה לא עזר לי. לא בגלל שהאתכפיא לא פועלת, ההיפך הגמור: כי אני לא פועל.

גם כאשר עשיתי אתכפיא (פעולות הפוכות בלע"ז), נותרתי מלא ריכוז עצמי.

הייתי צריך את הכניעה לפני הכל, כדי שהפעולות יתחילו לפעול. או בשפת החסידות: הייתי חייב ביטול בשביל אתכפיא.

אדיקט, ראיתי רק היום את תגובתך, אשיב בקצרה - אנחנו 'תאונה' של רצון עצמי, מרגע שהרגשנו דחף, לא היינו שקטים עד שמילאנו אותו. כדי להחלץ מצפורניה של מחלתינו עלינו ללמוד איך להתנהג בזמן שהדחפים דורשים את שלהם.

הדך הכי טובה היא לתרגל פעולות הפוכות מהרצון, לדוגמא: אני רוצה לענות לבנאדם מולי? אשתוק. יש לי הערה לומר לאשתי, שוב, אשתוק, לא בגלל שזה לא צודק לומר לה, אלא רק בגלל העובדה שהאינסטינקטים שלי פצועים ועלי להתרגל שלא לפעול מהם.

כדאי לתרגל את זה בבית, מול האישה, הילדים, בעבודה, בחיים, זה לא משנה אם נהג מונית הטריף אותי, ואני עוקף אותו כדי 'להראות' לו, או איזה פקיד בנק משועמם שמתחשק לי לנער אותו, בהחלמה כדאי לעשות הפוך מהרצון הראשוני.

מקווה שעזרתי לך להבין את הנושא הזה קצת יותר.

בהצלחה.