בימים האחרונים התכתבתי באריכות עם חבר יקר בנוגע להבנת הכניעה. אני יודע שידע מעולם היה עבורי כח, אבל הפעם הדיון לא היה ענין של "למה" אלא "איך", כיון שהדיון לא עסק בשאלה למה הכניעה עובדת (ואפילו לא איך היא עובדת) אלא איך אני נכנע ומה זה אומר עבורי בפן המעשי ביותר של ביצוע הצעד הראשון (עם השלכה כמובן לצעדים השני והשלישי). הערב השתתפתי בקבוצה והנושא היה, איך לא... כניעה. אז חשבתי לכתוב קצת על הכניעה מתוך הדברים ששמעתי וקראתי, בתקווה שיהיה למישהו לתועלת.

הצעד הראשון לשחרור מההתמכרות הוא כמובן כניעה, אבל מהי כניעה? בספר הלבן (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות למין) נכתב שכניעה היא ויתור. אוקיי, זה כבר נשמע יותר כמו הדרכה בכיוון המעשי, אבל האם כניעה היא אכן ויתור?

בחוויה האישית שלי, הכניעה איננה ויתור. הכניעה היא חצי מהצעד הראשון ואילו הויתור הוא החצי השני. אקח כדוגמא מדינה שנכנעת במלחמה. פעולת הכניעה היא הרמת הדגל הלבן, הפסקת הלחימה וחתימה על הסכם כניעה. אבל כדי להיכנע על המדינה לוותר על הרבה דברים. ראשית כל עליה לוותר על החלומות עימם היא יצאה למלחמה, שנית לוותר על כל מיני דרישות כאלו ואחרות, ובמקרים מסויימים היא יכולה אפילו לאבד את כל זהותה כתוצאה מהכניעה.

במלחמה עם התאווה לא הסכמתי להיכנע, בעיקר בגלל שלא הסכמתי לוותר. כן, כל פעם אחרי נפילה אמרתי שאני מוכן לוותר, אבל לא הבנתי שהוויתור על התאווה הוא ענין קשה וכואב, ולכן כאשר הגיע שוב גל של תאווה, שום לא הסכמתי לוותר ושום נסחפתי איתו (אחרי מלחמה קצרה או ארוכה).

אקח כדוגמא את כל הענין של תקשורת, מחשבים, סרטים וכן הלאה. אחרי כל נפילה מחקתי אותם כמובן וגם שמתי גדרות כהנה וכהנה, אבל הפעולות האלו היו בדיוק ההיפך מויתור. לא הסכמתי באמת לוותר עליהם, ולכן שמתי גדר בתקווה שהיא תמנע ממני את הנפילה. אבל זה מעולם לא עבד, כי כאשר חלף קצת זמן, עקפתי את הגדרות של עצמי, כיון שלא הייתי מוכן לוותר על מה שמאחריהם. היום אני מבין שאם אני רוצה להכנע, אז התנאי של הצד השני הוא שהכניעה היא ללא תנאים. יש מלחמות בהן עורכים משא ומתן לפני הסכם הכניעה, ויש מקומות בהם צד אחד ימשיך להילחם עד שהכניעה תהיה ללא כל תנאי. ככה זה מול התאווה שלי.

אם אני רוצה שחרור מהתאווה אני צריך להסכים לוותר על כל דבר אפשרי, ואם זה אומר שלא אדע מה חדש בעולם או לא אראה סרט או לא אוכל ליהנות ממראה של אישה יפה - אני מוכן לוותר על זה. אבל זה לא נגמר כאן, כיון שהוויתור חייב לכלול ויתור על רצון עצמי בכלל ועל כל פגמי האופי שלי, כולל הזכות להתרגז, לנסות לשלוט במציאות וכן הלאה.

איך אפשר לוותר על התאווה? בשביל זה יש את הצעדים השני והשלישי...

אוקיי, לאחר קריאת הדברים, ולהבהרתם בקצרה מבחן אמריקאי:

מהי כניעה?

1. הבנה שאני לא יכול.
2. עשיית פעולות של ויתור.
3. החלטה רגשית לוותר.
4. תשובות 1 ו3 נכונות.

אם אני מבין נכון, לדבריך, תשובה 1 היא הנכונה.

תודה רבה סוד. מנחם, מהנסיון שלי כל התשובות הנכונות, כל חלק מהמבחן האמריקאי שכתבת מאיר זוית אחרת של הכניעה. להבין שאני לא יכול לא יספיק לי, הכניעה זקוקה ליישום, אם היא תשאר תיאוריה, היא תשאר תיאוריה. ובכדי ליישמה כראוי -  צריך לעשות פעולות שמצביעות על נכונות לוותר.

בהחלמה

תודה אסירות ומנחם,

בקבוצה אתמול מישהו הגדיר את זה יפה מאוד. הוא אמר שכניעה זה אידיבידואלי וכל אחד חווה את זה אחרת. כמובן שיש מוטיבים מרכזיים שמשותפים אצל כולם, אבל הדגש משתנה אצל כל אחד.

שלום סוד

הדוגמא שהבאת משני צבאות שנלחמים ביניהם , וצד אחד נכנע , בדגל לבן וכו' , 
המשל לא דומה לנמשל ,
כי כשצבא נכנע הוא מוותר על עצמאותו , ונשלט ע"י צבא אחר וחוקיו וכו',  שם הצבא הנכנע מפסיד במערכה,  על כל הההשלכות ,
ובמקרה שלנו , אני אמור להיכנע למה ?  לתאווה? , אני לא יכול להילחם , כל חיי ניסיתי ותמיד הפסדתי ,
או להיכנע לקב"ה ,  לוותר ?  לא יודע לא מצליח להבין את הענין בפרטים בדקות ,
כי אם אני נכנע בפני התאווה , כי אני לא יכול עליה , הכניעה בפניה זה נפילה , ראה דוגמא ממלחמה עם מדינה ,
 
אצלי מה שעזר לי בתקופה שהייתי נקי ,  פניתי לא-לוקים וביקשתי שיעזור לי , כי אני לא יכול לבד ,
אתה קורא לזה כניעה  ,  אפשר לקרוא לזה בקשת עזרה מהקב"ה ,  כי לבד אני מפסיד

דובי, כאשר חייל מרים דגל לבן, הוא אמנם "מפסיד" את חירותו אבל מרוויח את חייו.

בנקודה הזאת אני לא שונה ממנו, כי אני בפירוש נכנע מול התאווה, ואומר שהיא תמשיך להיות איתי כל החיים אבל דווקא לכן אני יכול לקבל את החיים שלי במתנה.

יפה ,  תודה על ההסבר
הוויותר כניעה הזה , מתאפשר בכוחו של א-לוקים ,  " אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו " 

סוד, תודה על הדברים.

בתגובתך לדובי הזכרת לי משל בהקשר הזה והוא איך שפעם היו תופסים קופים בג'ונגל:
היו שמים באזור שבו אמורים להיות קופים כלוב ובננות בתוכו.
סורגי הכלוב רחבים דיים כדי שהקוף יוכל להכניס את ידו ולאחוז בבננה, אך צר דיו כדי לא לאפשר ליד של הקוף ולבננה לצאת יחדיו.
הקוף מגיע מכניס את ידו ואוחז בבננה ואז הוא לא מצליח להוציא את ידו עם הבננה.
אם הוא ירפה ויעזוב את הבננה הוא ייצא לחופשי, אך אם הוא ימשיך לאחוז בבננה ותוך כדי כך לנסות להשתחרר, הוא לא יצליח וייתפס !!!

כדי להישאר בחיים אנו חייבים להרפות - להיכנע !!!

בהחלמה

תודה, הועלת לי מאוד ,שוב.

בס"ד
סוד הכניעה היקר!
מי ייתן ואבין גם אני סוד חשוב זה
או יותר נכון אצליח ליישם אותו...
כי בהבנה שחייבים להכנע
חייבים לוותר הבנתי
אבל שוב ושוב אני מוצא את עצמי מחפש תאווה ... ובורח... :-\
מה עושים? ???