האמת שעסקתי בנושא הזה לפני מספר חודשים בשיחות עם הספונסר שלי והיינו חלוקים בדעות בנוגע לכך ומאז הנחתי לכך, אבל בעקבות התכתבות ארוכה באחד הפוסטים בפורום עם 'דורון', ובהמשך בעקבות הערות של 'כאוב', חזרתי לעסוק בכך.

ובכן, כל פסיכולוג מתחיל יודע שהתמכרות קשורה לבריחה. אנחנו לא יודעים להתמודד עם מצבים כאלו ואחרים ולכן בורחים אל ה"סם" אותו בחרנו לעצמנו (ובמקרה שלנו זה התאווה). אם זה המצב - טיפול פסיכולוגי טוב אמור לפתור את הבעיה, כיון שילמדנו אותנו להתמודד עם הדברים שמהם אנחנו בורחים ולא מצליחים לקבל אותם. אם מדובר על פחד - ישנו טיפול לכך, אם מדובר על צורך בשליטה - ישנו טיפול לכך, וכן הלאה וכן הלאה.

כך באמת מחזיקים הפסיכולוגים וכך החזיקו כולם שנים רבות לפני שהגיעה תכנית הצעדים לעולם. אבל משום מה זה לא עובד. כל מי שהלך לטיפול פסיכולוגי (ואני הקטן בתוכם) מעיד שהניתוח הצליח אבל החולה מת, או במקרה שלנו - הטיפול הצליח מעל למשוער, אבל זה לא סיפק את ההגנה מפני הנפילות. ההתמכרות המשיכה בכל הכח.

ואז בא ד"ר סילקווארט ואמר שיש עוד מרכיב להתמכרות בנוסף למרכיב הנפשי (שבודאי קיים אצל חלק במידה רבה ואצל חלק במידה פחותה) והוא המרכיב הפיזי. הרעיון שלו היה פשוט מאוד ונראה לי שאם הוא היה שומע לאן לקחו את זה האנשים אחר כך - הוא היה מתהפך בקבר. הוא טען שאלכוהול הוא בעצם משקה אלרגי. בדיוק כמו שאנחנו יודעים שישנה אלרגיה לבוטנים או לגבינה, ישנה גם אלרגיה לאלכוהול. לא כל אחד אלרגי לזה, ולא נהיים אלרגיים (בדרך כלל) מהטיפה הראשונה, אבל בשלב מסויים מתפתחת אלרגיה לאלכוהול.

מה המשמעות המעשית של זה? פשוט מאוד: אדם שפיתח אלרגיה, לא יכול להפסיק לשתות, כי ברגע שהוא מתחיל - הוא לא יכול להפסיק כיון שמתפתחת אצלו הכמיהה שהיא בעצם הדרך בה האלרגיה משפיעה על גופו, ומשבשת את פעילות המוח שלו כך שהוא חסר כל הגנה.

אבל אם זה כל הסיפור, אז העסק נשמע מאוד פשוט לפיתרון. הרי האלרגיה לא מתחילה עד שלא לוגמים את הלגימה הראשונה, אז כל מה שנדרש מהאלכוהוליסט הוא להפסיק לשתות וזהו. זה לא המצאה שלי, אלא דברים שהד"ר בעצמו כותב בחוות הדעת שלו:

הם אינם יכולים להתחיל לשתות מבלי שתתפתח אצלם תופעות הכמיהה. תופעה זו, כפי שטענו, יכולה להוות אישור לאלרגיה אשר מבדילה אנשים אלה מאחרים ומציבה אותם לחוד כבעלי יישות מיוחדת. אף טיפול שאנו מכירים לא הצליח לעקור דבר זה מן השורש.

ההקלה היחידה שבאפשרותנו להציע היא המנעות מוחלטת משתיה.

כמה פשוט: המנעות מוחלטת משתיה. הד"ר בעצמו מציין שהיו מקרים של אנשים שהוא ראה ששתו וזה בפירוש לא היה בריחה, אז אם כן נראה לי שהסיבה היחידה שהם השתכרו היתה כי הם אלרגיים, ואם רק היו מודעים לכך - לא היו שותים. אבל כל אחד שנמצא כאן יודע שזה בדיוק מה שניסינו לעשות מליון פעמים: המנעות מוחלטת מהתאווה, אבל זה אף פעם לא עבד!

אז אם אני מבין נכון, גם נכנס בחזרה הענין הנפשי, שהוא חוסר ההגנה שיש לנו מפני הלגימה הראשונה (או בכלל חוסר שפיות שגורם לי ליפול גם אני כן מבין את ההשלכות).

אם כן יש לנו שתי בעיות: האחת ישנה וידועה שהיא הנפשית, והשניה חדשה שהיא האלרגיה הפיזית. מה היה אמור להיות הפיתרון של הד"ר הנכבד לאור הגילוי שלו שיש לנו מימד פיזי להתמכרות? בדיוק מה שהוא כתב בציטוט שהבאתי: המנעות מוחלטת, אבל במקום זה הוא כותב כך:

מהו הפתרון? יתכן ואוכל לענות על כך טוב יותר ע"י התייחסות לאחד המקרים שחוויתי. וכאן הוא מספר על אדם שהיה רגל אחת בקבר אבל אז "התמכר" לתכנית הצעדים - הוי אומר: פיתרון רוחני - ומאז הוא נקי.

ואני הקטן שואל: רבונו של עולם, מה הקשר?! אם לאדם יש בעיה נפשית - שיפנה לפסיכולוג. אם לאדם יש בעיה פיזית - שימנע מלגעת במה שגורם לו אלרגיה. אבל איך הפיתרון הרוחני עוזר לבעיה הפיזית?

וכאן אני מגיע לנקודה שבה פתחתי והיא הכותרת של הפוסט הזה. לדעתי האישית (וכמו שכתבו בספר הגדול - לדעה שלי יש משמעות מעטה בלבד) התכנית הזאת לא הגיונית ואין שום סיבה בעולם שהיא תעבוד.

אבל היא עובדת. איך? זה נס ככל הניסים. אין לי מושג למה, אבל אלוקים החליט שאדם שיאמץ דרך חיים רוחנית יזכה בנס רפואי בכך שהאלרגיה הפיזית שלו תיעלם. זה בדיוק כמו לומר שאדם שאלרגי לבוטנים יגיד ח"י פעמים לחש מסויים ויפסיק להיות חולה. אין ולא יכול להיות הסבר פיזי-רפואי או פסיכולוגי לכך, וגם לא יכול להיות הסבר הגיוני לתכנית שלנו.

ובשולי הדברים: בפורום כאן עוסקים המון בבריחה שלנו אל התאווה כתוצאה מחוסר אפשרות להתמודד עם החיים. למיטב הבנתי, זה אומר  שאנחנו מדברים על פגמי האופי נפשית, בעוד למעשה הם בעיה רוחנית.

לדוגמא הטינה יכולה להיתפס כבעיה רוחנית נטו, וכפי שכתוב בספר הגדול שעל ידי הטינה אנחנו נפרדים מאלוקים - ובדרך ממילא הטירוף של האלכוהול חוזר. לא מוזכר כאן שום ענין נפשי. ואילו אצלנו פעמים רבות הטינה מוצגת יותר כענין נפשי, שהטינה גורמת לנו להיות מוטרדים וזה לא נח ולכן אנחנו בורחים אל התאווה.

ואם כנים הדברים דלעיל, ואילו איישר חיילי הייתי מחזיר אותנו אל המקור כפי שהוא בספר הגדול, שבו הצעדים 4,5,6,7,8,9 נעשים לא כדרך להפסיק את ההתמכרות (כדי שהלחץ הנפשי הפנימי לא ימשוך אותנו אל התאווה, אלא) כדי שנוכל להתקרב לאלוקים נטו (ואז הוא יעשה לנו את הנס שבו הוא מסיר מאיתנו את ההתמכרות), מה שמתאים כמובן מאוד לגישה שלנו כאן.

תודה סוד על הדברים.

נראה לי שאצלנו (המכורים למין ולתאווה), המצב הרבה יותר חמור.
אצלנו הלגימה הראשונה נמצאת בתוך הראש שלנו.

אם אני מפסיק להיות מחובר לתוכנית - אז אוטומטית מתחיל אצלי בראש תהליך של לגימה ראשונה, שבסופו אני אפול.
אז לא מספיק בשבילי ללכת לפסיכולוג / פסיכיאטר ולהמנע מלבוא במגע עם מושאי תאווה, כי התאווה נמצאת אצלי בראש.
יש לי בתוך התאים האפורים מאות ואלפים של טרה בייטים של פורנו כתוב מצולם ומוסרט מוכנים לשעת פקודה.

כמו שכתוב בספר הגדול: "הסיכוי היחיד שלו להתפכח הוא להיות באיזה מקום כמו כיפת הקרח בגינלנד, וגם שם איזה אסקמוסי יכול להופיע עם בקבוק וויסקי ולהרוס כל דבר !"

האסקמוסי שלי נמצא אצלי בראש.

בהחלמה

למה זה לא הגיוני בעליל?
אם חלק מהותי מהבעיה הוא רוחני, מדוע זה נס אם מוצאים פיתרון רוחני?
וגם על החלק הנפשי, הרי יש כאן שינוי גישה מן הקצה אל הקצה, אז מדוע שיחד עם השינוי לא ישתנו רגשות ותהליכים נפשיים?
איני אומר שזה מובן מאליו, אבל לכאורה זה לא נטול הגיון.

הושיענא,

אני אנסה להסביר.
כל השנים חשבו שלמחלה הזו יש רק היבט נפשי.
לא הבינו מדוע האלכוהוליסטים של תחילת המאה הקודמת לא מצליחים להגמל, למרות הטיפולים הנפשיים שהם עברו.
בתחילת שנות ה- 30 של המאה הקודמת, חידש ד"ר סילקווארט שיש למחלה הזו גם היבט פיזי של אלרגיה ללגימה הראשונה.

אז למחחלה הזו עכשו (אנחנו בשנות ה-30) יש כעת 2 היבטים נפשי ופיזי.
זה יהיה נס אם אלכוהוליסטים יעברו שינוי רוחני בלבד וזה יוציא אותם מההתמכרות !!!
ואז הפלא ופלא בודדים עשו את השינוי הרוחני וזה הצליח ובעקבות כך נולדה לה שיטת 12 הצעדים לשינוי רוחני שיגרום לאלכוהוליסטים להגמל.

זה בכלל לא מובן מאליו ואפילו לא הגיוני ששינוי רוחני יגרום למחלה נפשית-פיזית להיעלם !!!

(זה קצת מזכיר לי את הצרעת בעיני חז"ל, אבל זה כבר קשור לפורום אחר)

בהחלמה.

אנסה לכתוב את מה שלמדתי על בשרי, את מהות הנס - אני איש שסובל מעיוות נפשי הגורם לי לחשוב שאין לי בעיה, וכשאני כן חש שיש בבעיות שיש לי אני לא מסוגל לראות אותם באור הנכון, זהו כשל רב מערכתי שמחרב כל חלקה טובה באישיות, מסתיר את הצדדים החיוביים  לחלוטין ומגדיל את השליליים לממדים מבהילים, כל דבר הופך לעויין במהות..

כשאני 'במצב' של שימוש אין שום קרן אור שחודרת את העלטה הסמיכה שעוטפת אותי. אני משוכנע שאיני מסוגל לעשות מאומה. לרוחניות איני פונה בגלל שאני חש רשע. לאחרים בבקשת עזרה אני לא פונה בגלל הבושה - החשש לשמחה לאיד -  שיפוטיות - רחמים עצמיים - טינה - קנאה - (מחק את המיותר הוסף בעצמך מה שקרוב אליך)

כדי שמערכת כושלת שכזו, מחלה פיזית + נפשית + רוחנית + חוסר התפתחות רגשית תצליח לתפקד, תתחבר לפיתרון רוחני, גם לאחר זמן, ולאורך זמן, ברציפות, נדרש נס. לא פחות.

בשולי הדברים - בכדי שנבין את מהות החסד הגדול כדאי לנו להביט מסביב ולראות את האחים הכואבים שלנו, מי שזכה בתחילה לימים רצופים של חסד כמה הוא נואש להשיגם מחדש. אבאל'ה, אנא  שוב ברך את ילדיך.

שנזכה לקבל את המתנה הניסית הזו היום.

שנהיה בהחלמה.

אמן

איך אמר חבר? לקרוא 10 פעמים... על חיינו המסורים בידך...

תודה אסירות.

אכן קראתי כמה פעמים.
אכן גם אצלי התחרש הנס, אך לפעמים נדמה לי שהוא לא כ"כ גדול כמו שהוא באמת.

עלי לקרוא ולהאזין על הניסים והנפלאות של כל החברים כאן כדי להזכיר לעצמי.

בהחלמה לכולנו

סוד היקר.

תודה על דבריך כאן, וברשותך רק האיר נקודות מסוימות מנקודת מבט שלי.

1] הצגת את הגישה הרווחת שבעייתנו היא בריחה, טענת ובצדק כי אם כך היו פני הדברים היה מספיק טיפול פסיכולוגי טוב המשכת להוסיף כי ישנה אלרגיה וכפי שציינת בשם הד"ר המלומד.

הסיכום בלשונך הזהב היה "אם כן יש לנו שתי בעיות: האחת ישנה וידועה שהיא הנפשית, והשניה חדשה שהיא האלרגיה הפיזית"

ומכך באת לשאול את שאלתך, " רבונו של עולם, מה הקשר?! אם לאדם יש בעיה נפשית - שיפנה לפסיכולוג. אם לאדם יש בעיה פיזית - שימנע מלגעת במה שגורם לו אלרגיה. אבל איך הפיתרון הרוחני עוזר לבעיה הפיזית?  "

וכאן אני רוצה להאיר ולהעיר, כי ההנחה שהרופא ציין רק בעיה אלרגית ומאידך יש בנו בעיה של בריחה בעיה נפשית , היא הנחה חסרה.

כי בחוות הדעת של הרופא, הוא בהחלט מתייחס לכמיהה  שיש לפני הלגימה הראשונה, ככמיהה שהיא מעל היכולת הנפשית של האלכוהוליסט, הוא בהחלט כותב שהיא קיימת לא כבעיית בריחה. היא קיימת כי היא קיימת, הוא לא מנסה להסביר את האובססיה,הדחף, הכמיהה,  בדיוק כפי שהוא לא חיפש להסביר למה וכיצד יש לאלכוהוליסט אלרגיה לאלכוהול.
הוא רק תיאר את העובדות כפי שהם, ויותר מכך הוא הביע את דעתו שהפרשנות של בריחה לתופעת הכמיהה היא לא נכונה מספיק.

לכן, ייתכנו מספר פרשנויות לתופעה הזו, יש כאלו שיסבירו אותה כפי שאתה הצגת כבעיה נפשית , יש כאלו שיציגו אותה כריק רוחני שדורש מילוי בצורה אובססיבית. וכו' וכו' הפרשנויות לשאלה למה יש לאלכוהוליסט כמיהה שהיא מעבר לשליטתו הנפשית ?הן פרשנויות שהספר הגדול בהחלט לא עסק בהן, וכמוהו לא עסקו בזה בשאר הספרים של האלכוהוליסטים.

מי שמציג את המחלה כסיפטום ל.. בעיה רוחנית \ בעיה נפשית. הוא כל אחד אחר.. חוץ מביל וחבריו.

יתכן שהתכונת לאמר את אותו רעיון במילים שלך, בחרתי רק להדגיש את הנקודה הזו.

שאכן כן הרופא התייחס ל2 מרכיבים בהתמכרות 1] כמיהה 2] אלרגיה, כשהוא מסביר שבעיית הכמיהה היא לא נגזר של בריחה, אלא היא קיימת בדיוק כפי שהאלרגיה קיימת, הגוף חולה, הנפש חולה. יש דבר כזה


2] שאלת בצדק למה אי אפשר לפתור את בעיתנו בטיפול טוב אצל פסיכולוג מחד והמנעות מוחלטת מאידך

לאור הדברים מקודם, נקבל תשובה ברורה לשאלה כי אכן בעייתנו לא מוכרחת להיות כבריחה ולא כמילוי ריק רוחני וכו' לכן טיפול טוב אצל פסיכולוג לא יעזור בדיוק כפי שלימוד תורה לא ימלא את הריק הרוחני שנוצר בנשמותינו הטועות. כי לא זו בעייתנו. בעייתנו היא אלרגיה במימד הפיזי, אובססיה במימד הנפשי הרוחני.

3] וכאן אני עובר לשאול את שאלתך באופן אחר רבונו של עולם, מה הקשר?!  איך הפיתרון הרוחני עוזר לבעית הכמיהה?

אם נעיין בדברי הרופא ובשאר הספר נמצא תשובה לשאלה זו.

כשהרופא מסביר את המצב הנפשי והמנטאלי של האלכוהוליסט שמאפשר לכמיהה לפגוש בו, הוא מגדיר אותו כחסר שקט חסר שביעות עצית ונרגז. הוא לא מתאר את הסיבה לכמיהה הוא כן מתאר את המצב ההמנטאלי\נפשי שמאפשר לכמיהה להתרחש. ולכך הוא מגיע למסקנא המתבקשת כי בשביל להחלים האלכוהוליסט בהכרח צריך לעבור שינוי מאותו מצב מנטאלי נפשי שתואר מקודם כחסר שקט וכו' וכשהאלכוהליסט עובר את אותו השינוי הוא מקבל הגנה מאותה כמיהה. וכלשונו "ברגע שהשינוי הנפשי אכן מתרחש אותו אדם עצמו שנדמה היה שנידון לכליה וכו מוצא את עצמו שולט בקלות בכמיהתו לאלכוהול"

נמצא אם כן שגם אם לא הסברנו את הסיבות לכמיהה, הצלחנו לדעת שהיא לא מתאפשרת כשהאלכוהוליסט עובר שינוי נפשי שלא מאפשר לכמיהה לפגוש אותו כחסר הגנה בפניה.

כי השקט בא לנפשו כשהוא מוסר את חייו לאלוקים, מוותר על רצונו ומקבל סיפוק מלעשות את רצונו של הא-ל, ומוותר על רגזונו בכעסיו בביצוע הצעדים כולם.

הצעדים הם לא כלים טובים להתמודד עם בעיות החיים! צעדים אמורים לעשות שינוי באישיות שבלעדי אותו שינוי נשאר נידונים לכליה!

ולסיום, רק אומר את שבליבי בהקשר לפרשנויות השונות שלא הובאו בספרים של האלכוהוליסטים בדוקא כי אני אישית חושב שהם עשו נכון כי הנקודת ייתרון שיש לתכנית היא לא הפרשנות שיש לה לתת למחלה. בזה עסקו ויעסקו אחרים, טובים יותר וטובים פחות. אנחנו לא צריכים להסכים לפרשנות כזו או אחרת בשביל להגיע למסקנא שיש לנו בעיה המכונה כהתמכרות המבטאת את הכמיהה שהיא מעבר ליכולת הנפשית שלנו, שדוחפת אותנו להפעיל את המרכיב השני שהיא האלרגיה הפיזית מה שיוצר מעגל קסמים.. רע. אנחנו גם לא צריכים להסכים עם פרשנות כזו או אחרת בשביל להסכים שיש פתרון שמועיל אצל הרבה מאד חברים.

ההיפך הוא הנכון ההתעסקות בשאלה מהו המניע לאותה כמיהה, יכולה ליצור אצלי את התחושה כאילו התכנית מועילה רק לאלו שהמניע שלהם הוא אכן כזה של בריחה, מילוי הריק וכדומה. אבל אני לעומת זאת בכלל ישנה סיבה אחרת לכמיהה שלי כך שהתכנית לא תעבוד בשבילי. וכמוני יימצאו גם אחרים.. [אגב רוי k עוזר לי לחשוב כך על עצמי מידי פעם ;)]

ישנם פרשנים מעולם המחקר, שטוענים שזה בדיוק מה שד"ר בוב אמר לביל לפני מיתתו "בוא נשאיר את זה פשוט"

אבל, בספר הלבן, הגיע חברינו ידיד נפשינו רוי k ושם הוא אכן נתן פרשנויות שונות ומגוונות. הוא מדבר שם על בריחה מהתמודדות, על חיפוש למלא ריק רוחני, על גישות מנטאליות מעוותות שמניעות את התהליך וכו'.

כנראה שרוי חשב אחרת, אבל אני מעדיף את גישתו של ביל כדברי רב ולא את דברי התלמיד רוי. כי דברי מי שומעין?

תודה חבר,

אשמח לשמוע את דעתך לגבי הפיסקה הבאה בחוות הדעת של הרופא:

הם חסרי מנוחה, רגזנים ואינם שבעי רצון עד אשר הם יכולים שוב להרגיש את תחושת ההקלה והנוחות אשר באה מיד לאחר כמה כוסיות - אותן כוסיות שהם רואים את האחרים לוקחים ללא חשש לאחר שהם נכנעו שוב לתשוקתם, כפי שכה רבים עושים, ותופעת הכמיהה מתפתחת, הם עוברים את שלבי הבולמוס הידועים כל כך.

לפי הבנתי, הכמיהה אותה מתאר הד"ר (בשונה מהנכתב בתוך הספר) היא כמיהה שנוצרה לאחר שהתחלנו לשתות, והוא לא מדבר על הכמיהה שגורמת לנו להתחיל לשתות. (ולכן ייתכן שמה שכתבתי לדורון לגבי כמיהה-אלרגיה, הוא לא דווקא טעות).

ואני לתומי חשבתי שהתחלתי להבין משהו

דורון היקר,

שלא תבין לא נכון. אני יכול בקלות להסביר את הקשר בין כל אחד משלושת ההיבטים של ההתמכרות אל התכנית ואיך זה עובד, אבל בשורה התחתונה - כאשר אני חסר אונים מול גל עצום של תאווה, ברור לי לחלוטין שרק נס יציל אותי.

אקח כדוגמא את מחלת הסרטן. כן, אפשר להסביר את הפעולה של ההקרנות או הכימותרפיה, אבל ברור שאדם שהחלים מסרטן יודע שהיה לו נס. זה לא בדיוק מה שאני רוצה לומר בפוסט הזה (כי כאן אני מצביע על נקודות שלכאורה גם אין להם הסבר מניח את הדעת בצורה מושלמת), אבל בגדול זה הרעיון.

אני יודע שאצל הפסיכולוגים יש הרבה חוסר הסכמה עם דרך הצעדים בין היתר בגלל שהתכנית הזאת היא לא תכנית של מומחים שבדקו את הדברים ולפי זה בנו תכנית אלא משהו שפשוט "עובד".

סוד היקר.

גם כאן וגם אחר כך הרופא מתייחס לשני המרכיבים במחלה הזו, שמרכיב התשוקה מפעיל ומזין את האלרגיה, כי הרי בלי התשוקה לא יתחיל את השתיה שפתח אצלו את האלרגיה. ובלי האלרגיה התשוקה לבד לא תהיה הרסנית כל כך.

ולכך הוא כותב כך : "הם חסרי מנוחה, רגזנים ואינם שבעי רצון עד אשר הם יכולים שוב להרגיש את תחושת ההקלה והנוחות אשר באה מיד לאחר כמה כוסיות"
כלומר. "הם חסרי מנוחה "וכו מצב נפשי שבו התשוקה והאובססיה נכנסת לפעולה. " עד אשר הם יכולים שוב להרגיש את תחושת ההקלה"
כי המצב הנפשי של חוסר השקט וכו' יש בו הנעה של אותה תשוקה שדורשת את מילויה עד  שהם יכנעו לאותה הדרישה.
ואחרי שכך,שיכנעו לאותה כמיהה, תתפתח אצלם האלרגיה ההרסנית שבלעדיה התשוקה לבד לא היתה הרסנית. "לאחר שהם נכנעו שוב לתשוקתם, כפי שכה רבים עושים, ותופעת הכמיהה מתפתחת, הם עוברים את שלבי הבולמוס הידועים כל כך."

וחוט זה נשזר לאורך דבריו. ואעתיק לכאן רק פסקה קטנה מתוך דבריו שם.

" ברגע שהשינוי הנפשי אכן מתרחש אותו אדם עצו שנדמה היה שנידון לכליה וכו מוצא את עצמו שולט בקלות בכמיהתו לאלכוהול" וכו'

כמיהתו - הראשונית. כי לכמיהה שמתפתחת אחרי הלגימה הראשונה הוא לא ישלוט לעולם. משמע, שישנה כמיהה ראשונית שהוא חסר הגנה בפניה אילו לא יעבור את השינוי הנפשי הנדרש.

ואכן צדקת חבר יקר, שהגם שאני לא מסכים  איתך בהבנת הדברים. ואכן יש כאן מענה רוחני לאותו מצב נפשי בו מתאפשרת התשוקה להופיע, שהוא חוסר השקט חוסר הסיפוק והנרגזות. לא כסיבה לתשוקה אלא כמאפשרת ומקיימת אותה. בצעדים יש שינוי נפשי שמשנה את המצב המתואר כאן. וכפי שכתבתי כבר למעלה.

בכל זאת ובכל מקרה. יש כאן נס ענק. לא נס של כניסים של טבע אלא נס גלוי כניסים הגלויים.
רק שהם טמונים ומוסתרים מעין כל אדם, הם נהפכים להיות גלויים ב"חדרים" פה בפורום.
וזו חובתו וזכותו של כל אחד מבינינו שזכה לנס כזה, להביא אותם לגילוי, לגדלו לשבחו ולספר כוחו והודו.

תודה חבר. הרעיון של הנס אותו אני מעלה על נס הוא די פשוט. הרי בהמשך דנים בספר הגדול בנוגע לפניה לרופאים רגילים וגם שם הם כותבים שבדרך כלל הפיתרון הרוחני גרם לאנשים שלא יצטרכו רופא רגיל (ורק בודדים נמצאים במצב של התפוררות). האם יש מישהו שפוי שיאמר שבגלל שעושים את הצעדים זה משפיע באופן ישיר על הבריאות הפיזית (שנהרסה בשנים של שתייה מופרזת)?

אלא מאי, יש נס של פורים ויש נס של חנוכה. וכל המחלוקת כאן היא האם הצעדים הם נס של פורים (כשיטתך ושיטת אסירות) או נס של חנוכה (כפי שאני טוען).

כאוב היקר
אני רק יכול לדמיין
מה קורה איתך בשיעורי תלמוד 

לך על זה !!

רק תעשו להדיוט כמוני טובה
כשתגיעו למסקנה
פרסמו אותה
בצורה שגם אני אבין משהו