הצעד העשירי מתוך 12 הצעדים להחלמה, מציע שנמשיך בחשבון הנפש שלנו כל החיים ו"כאשר שגינו - הודינו בכך מיד". זה נשמע מאוד קל על הנייר אבל במבחן המציאות זה אומר שכל תשעת הצעדים הקודמים אמורים להפוך לדרך חיים מלאה ובמקום להיות איזה משהו חד פעמי הם הופכים להיות קבועים. הצעד הזה (ביחד עם שני הצעדים שאחריו) הופכים את הצעדים מדרך חד סיטרית למסלול סיבובי בו אנחנו כל הזמן חוזרים שוב לצעדים הנדרשים לפי המצב.

הזדמן לי להשתמש בצעד העשירי לאחרונה במקום שבקלות היה יכול לגרום לי חוסר שקט, ובמקום זה גרם לי לשקט ושלווה ותחושת סיפוק של עשיית הדבר הנכון בזמן הנכון. עבורי זאת היתה הוכחה שכל זמן שאשמור על הכללים הפשוטים של התכנית הזאת, אמשיך ליהנות מהחוויה הרוחנית שהיא מבטיחה - מה שכמובן יביא לכך שאשאר נקי.

ביום חמישי האחרון, הייתי יום ארוך ומתיש במשרד ומסיבות שונות גם לא אכלתי כלום חוץ מארוחת בוקר. כשהגעתי הביתה מאוחר בערב הייתי רעב כהוגן. אשתי אמרה שהיא הכינה ארוחת ערב אבל זה יהיה מוכן רק עוד רבע שעה ואני גוועתי ברעב. ראיתי על השולחן חצי טוסט ובלי לחשוב פעמיים התחלתי לאכול ממנו.

כשהביס האחרון עודנו בין שיניי, ניגש אליי הבן הגדול שלי בן השבע ושאל: אבא, נטלת ידיים? אפילו בלי לשים לב שלפתי שקר והפטרתי משהו על כך שנטלתי כבר לפני כן. הילד לא העלה על דעתו כמובן שאבא שלו ישקר לו בפרצוף ככה והוא סבר וקיבל.

התיישבתי על הספה ומיד קלטתי: שיקרתי לו במצח נחושה. אשתי שצפתה במתרחש ראתה אותי מסתכל עליה עם סימן שאלה בעיניים והיא הבינה טוב מאוד מה אני שואל. אמרתי לה שאני הולך להגיד לו ששיקרתי והיא נזעקה: אי אפשר, זה לא חינוכי. הסברתי לה שזה בדיוק הפוך, ומה שלא חינוכי זה לשקר לילד בלי למצמץ ואחר כך להמשיך לכסות את השקר עם הכחשה לכך שעשיתי משהו רע בכלל, אבל מה שחשוב יותר מכך הוא שאני לא יכול להמשיך לחיות עם חוסר כנות ושקרים.

קראתי לילד ואמרתי לו דברים כהוויתם: הייתי כל היום במשרד, הייתי רעב מאוד, לא נטלתי ידיים. סיימתי בכך שהתנצלתי ואמרתי לו שכעת אקום ליטול ידיים על פרוסה נוספת. הוא מצידו קיבל את הדברים בתמימות ילדותית והלך לעיסוקיו, אבל אני זכיתי בשחרור מעצמי.

בקלות אפשר לשאול מה הקשר בין זה לבין התאווה ולמה חוסר בכנות שייך לפורום של מכורים למין. ברור לי שרוב הקוראים יעדיפו לקרוא עוד פוסט נוטף כאב על השלבים השונים של החמרת מחלת ההתמכרות או לחילופין על עמידה בגבורה הירואית בהתמודדות עם גל תאווה קשה, אבל אני כאן לספר מה עובד עבורי - והדברים האלו הם בדיוק מה שעובד עבורי. שום פילטר או שמירת העיניים או ש"י טבילות במקווה קר בליל ירח מלא לא יעזרו לי כמו שעזרה לי התכנית הפשוטה הזאת של 12 הצעדים שתפקידה לתת לי כלים לחיות חיים רוחניים.

כן, הכנות הזאת וההודאה בטעות הם המעשים הכי רוחניים שאני מכיר, והם שומרים אותי בחיים, רק להיום במשך 523 ימים.

OMG
איזה סיפור ואיזה אומץ.
ה' יברך אותך.

אם אינני טועה רוב ה"אומץ לשנות" הוא בתוך הפעולות של הצעדים.
תודה רבה סוד.
הלוואי זטזכה לכזו רגישות שארגיש את הרעל של השקר. שאחוש שחוסר כנות שולח אותי ישר לתאווה.
זו בהחלט תפיסת חינוך חדשה. הייתי מאוד שמח על שיח של חינוך. מה אנו כמכורים יכולים לעשות כדי שהדור הבא יצא מאוזן יותר נפשית ובריא יותר.
יום טוב
תודה
בשורות טובות

ד"ר טווערסקי בספרו "הורות חיובית" (לא יודע אם זה תורגם גם לעברית), חוזר בכל פרק לפחות פעם או פעמיים על אותה נקודה: לא חשוב כמה פעמים נאמר לילדים שלנו מה נכון ומה לא, חשוב כמה נראה להם את זה בעצמנו. או בשתי מילים: דוגמא אישית.

אני יכול לומר לילד שלי מליון פעם שהכי חשוב שיגיד את האמת, וגם אם זה לא נעים עדיף להודות וכו' וכו', אבל זה יישאר בגדר אמירה והסיכוי שהוא יתחיל לחיות ככה הוא שואף לאפס. לעומת זאת אם אני יראה לו דוגמא איך עושים את זה - יש סיכוי טוב שהוא יאמץ את זה לעצמו.

למה ברור? והאם אני שומע ממך צליל של התמרמרות או שסתם נדמה לי? כשאני מקשיב לשיתופים בטלפון דווקא נראה לי שאנשים מבינים מצוין את הקשר בין טינות וכעסים ושקרים ופחדים לתאווה. כמו שאמר אחד החברים על הטינות והפחדים: "או שתשחרר את זה, או שתאונן את זה".

אח שלי יקר, הפורום כאן הוא לא הקבוצות. החברים שהגיעו לקבוצות, רובם נמצאים כבר בשלב כזה או אחר של החלמה ומעוניניים בדרך חיים רוחנית. לעומת זאת הפורום (והמייל היומי) מיועד ברובו לחברים שעדיין בבעיה ורק מחפשים את הפיתרון. כשאני הייתי במצב הזה וקראתי את 12 הצעדים - זה היה נראה לי הזוי ולא קשור. לא חשבתי שזה הפיתרון שאני מחפש.

לכן אני משתדל לכתוב גם פוסטים שבאמת מדברים על הכאב וההתמכרות, אבל בכנות אני חייב לומר שיותר קל לי לכתוב על הפיתרון מאשר על הבעיה.

שים לב לכמות הצפיות (ויותר מזה לתגובות) על פוסטים באמת חשובים העוסקים בהחלמה לעומת פוסטים הרבה פחות חשובים העוסקים במחלה.

סוד יקר, אני לא יודע אם הילד שלך הבין את מלוא המשמעות של מה שעשית איתו, זה באמת לא הסיפור, היכולת שלך לקבל את מי שאתה לתפקד בהתאם הוא הדבר. אשריך. ולגבי, לא משנה כמה פעמים הודיתי בשגיאה, עדיין, בכל פעם שאני שוגה ההודאה מאתגרת אותי, כהוגן. זו הסיבה שכדאי לי לעשות זאת מיד.

ילדים זה 'בית ספר'..

תודה.

שלום אני חדש פה. יש אפשרות לדבר אם אחד המדריכים בפלאפון בלי להשאיר אצ המספר שלי?

המייל החם: help@gye.org.il
הקו החם: 1599-500-119

זמין לך גם בפרטי אם תרצה
בהצלחה

סוד, לדעתך הפורום הוא חלק מן ההחלמה או שהוא מאפשר רק את החיפוש אחר הדרך הנכונה?

לדעתי הוא חלק מן ההחלמה אבל חלק די קטן. קשה לי להאמין שאפשר להחלים מקריאה של מילים על מסך מחשב (וגם מקריאה של מילים מודפסות). המחלה שלי היא בדידות והסתרה ולכן אני חייב לחשוף את עצמי בפני אנשים אמיתיים אחרים. אני לא מכיר החלמה בלי קבוצות.

שוב הקבוצות...  אני שואל את עצמי האם כל מי שנמצא כאן באמת צריך את הקבוצות.
(אני מסייג - אני חייב אותן. אני מכור מאוד! לפעמים התאווה מנסה לשכנע שלא, אבל אני יודע את האמת ומזכיר לעצמי...)
האם ההנחה שכל מי שהגיע לכאן כ"כ כואב לו שזו חייבת להיות התמכרות? האם הפורום לא יכול לעזור לכל מיני אנשים בריאים רק כדי ללמוד עיצות? האתר באנגלית מחולק בין עזרה לבריאים לעזרה לחולים. אולי בגלל שפה אין את שתי האפשרויות נמצאים פה גם בריאים?
מצד שני, אני מתרגש רק מלקרוא על הצעדים המתקדמים. אני לא מבין את מי שהאוצר הזה נמצא תחת עיניו ומוותר עליו. הצעדים האלה מצויינים גם לבריאים.

היו על זה הרבה פעמים דיונים כאן אבל לעניות דעתי הרעיון הוא ברור: ישנו מדריך באתר עצמו שפונה לכל מי שיש לו בעיה עם תאווה וכמובן הענין של פילטרים ושמירת העיניים וכו'.

לעומת זאת הפורום לא מייצג שום קו או דעה אלא מייצג בכל רגע נתון את דעת החברים הפעילים כעת. באם היו כאן הרבה חברים שמתמודדים עם תאווה בצורה שפויה (לא התמכרות) והם היו דנים בכך ומנסים לעזור אחד לשני - זה בסדר גמור. הבעיה היא שהחברים שנמצאים במצב הזה לא חושבים שהם צריכים פורום ובטח לא לשבת ולהשקיע ולהיות מחוברים כל הזמן, מה שבדרך ממילא משאיר את הפורום לאלו שהענין אצלהם הוא בעייתי הרבה יותר.

הבנתי, אני מניח שגם אני כשחשבתי שאני בריא רק עברתי על הפורום פעם בכמה חודשים, והיום...
אולי תוכל להסביר, פה או בשירשור נפרד איך עוברים בין השלבים. מה התהליך שעוברים כדי להגיע לצעדים 4-10. אני מאוד נבוך בתחום הזה, אני מאוד רוצה לעקור את השורשים הרעים מהשורש אצלי, ולא יודע כל כך איך לגשת לדברים.