הפוסט הזה נולד בעקבות הפוסט –
"לסלוח". בקצרה למי שלא מכיר - כתבתי שם על דרך פשוטה להתחיל לסלוח (לא שלי, מורי ורבי) לוותר על הזכויות הממוניות המגיעות לנפגע מהפוגע. נשאלתי שם איך עושים את זה. הלכה למעשה. פרקטיקה. עניתי שם בקצרה. אציג לפניכם כאן בהרחבה את התהליך ששינה את היחס שלי למחילה.
כדאי שאדגיש שזו 'טכניקה' שעבדה לי. היא לא באה בכדי להמעיט מערכו של רגש פגוע, אני סבור שאין די כסף בנמצא היכול למחות רושם של כאב. (אולי רק לפצות) הסכומים נועדו לפשט את הרגשות למשהו חומרי שניתן להגיע להחלטה על וויתור לגביו. זהו המסלול שלי, כל אחד מוזמן לדלג עליו, או לתמחר עצמו אחרת, כמו כן יכול כל איש להוסיף פגיעותיו לפי העדפותיו:
- - - - -
| [b]המקרה | התחושה | הרגש הפגוע | ה"תמחור" |
| עקפו אותי בתור | מזולזל , לא קיים. | ערך עצמי. | 100 ₪ |
| עשו לי תנועת ביטול | ללא זכות קיום | ערך עצמי. | 200 ₪ |
| אמרו לי משפט פוגע ב 4 עיניים | מבוקר, לא ראוי. | ערך עצמי. | 500 ₪ |
| אמרו לי משפט פוגע בפומבי | כלומניק, מושפל. | ערך עצמי, ביטחון עצמי. | 1,000 ₪ |
| שברו לי את האנונימיות | חשוף, לא מוגן. מאויים. | פחד. | 5,000 ₪ |
| ריכלו עלי | לא מוגן, מאויים. | פחד, ערך עצמי. | 5,000 ₪ |
| רימו אותי – עבדו עלי | מטופש, מבוייש. | אשמה, בושה, ערך עצמי. | 10,000 ₪ |
| הותקפתי מינית | מחולל, מלוכלך. חשוף, לא מוגן. ללא זכות קיום. חפץ. | אשמה, בושה, פחד, ערך עצמי, ביטחון עצמי, שאיפות. | עדיין לא חישבתי מחיר |
| | | |
|
- - - - -
האמת צריכה להיכתב, סביר להניח שגם אם יובא לי הכסף, לא תנוח דעתי, אני סובל ממחלת 'העוד', וכשאקבל את מבוקשי כנראה שאמצא עוד 'מבוקשים', הרעיון כאן הוא לוותר על מה שכביכול מגיע לי, כשאני משחרר בתוכי את האחיזה בפגיעה, היא נחלשת. הרצון העצמי השלילי קטֵן, ונהיה יותר מקום לרוח אלוקים לפַעֵם בקרבי, ננסה לזכור שגם כאן זהו תהליך שלוקח זמן ודורש תירגול.
לסיום, בצעד השלישי קיבלתי החלטה, הצעדים 4 – 7 הצביעו על הכיוון הרצוי לשינוי: לפשוט את בגדי השופט הקטגור התליין ולעטות את גלימת הסניגור החומל. בצעדים שמונה. שמונה וחצי. ותשע. אני לומד להתעטף איתם נכון...
שתתרבה החמלה. בהחלמה.
*תודה לאמן הסבלן
