הפוסט נולד בעקבות דיון שהתפתח בפורום – תוכנית או מטפל. כתבתי מניסיוני וממה שקיבלתי מהספונסר שלי – כדאי לגשת לטיפול 'כשהעסק תקוע', אחרי שצעדנו ברצינות, ניסינו בכנות את מה שהציעו לנו במשך תקופה ולא ראינו תוצאות מרשימות זה הזמן לגשת לעזרה נוספת. נשאלתי שם האם ישנה עדיפות למטפל 'בשיטת 12 הצעדים', תשובתי היתה שניסיוני מר, ולדעתי לא. ושאכתוב באריכות מדוע. זה מה שניסיתי לעשות כאן, לכתוב את הניסיון האישי שלי. אתפלל לאבאל'ה אוהב שיהיה לתועלת.
אחת לכמה זמן אני מקבל הצעות עבודה שקשורות למכורים, מדי פעם גם מגיע איזה מכור נלהב שרוצה להביא לי מתנות, היה מי שהגדיל לעשות ודחף לי שטרות מרשרשים לכיס... לפני זמן הייתי מדריך במקום טיפולי נפלא וקיבלתי משכורת (חודשיים) על עזרה לאחרים. אני אוהב את התחום. אני מאמין שאתפרנס מעזרה לזולת באופן כזה או אחר בעתיד. אך באותה המידה אני מתפלל שלעולם לא אעמוד בפני הדילמה לעשות כסף מהצעדים. אני מאמין שזהו עסק רוחני. כסף – רווחים, יהרסו אותו.
בכדי שלא לפגוע באנשים יקרים, לא אפרט מדי, כן אכתוב מעט ובקצרה על הניסיון המר שלי – אני סבור שעבור טיפולו בי, המטפל שלי הרוויח את לחמו ביושר. הוא נתן לי את כולו. פינה לי ים של זמן, מחוץ לזמני טיפול קונבנציונאליים. לא פעם 'שעת טיפול' נמשכה הרבה מעבר. הוא הדריך אותי בכל מה שידע, הייתי בן בית אצלו, הפכנו חברים ממש. הוא היה דמות נערצת עבורי. ואז העסק נתקע, התחלתי לראות את השיקולים הכלכליים, הוא שיתף אותי גם במקרים אחרים שטיפל, ולמרות שההחלמה שלי היתה צעירה וניסיוני באותו הזמן היה מועט, יכולתי לראות שבחלק מהם כדאי היה לנהוג אחרת ממה שהציע, ההסבר היחיד להתנהלות שלו, היה הרווח הכספי.
הוא טען שאני גם אמור להרוויח, שהגיע הזמן 'לעשות לביתי', לא רציתי. התחושה שלי היתה שאני מקבל משהו הרבה מעבר לכסף (האמת צריכה להיאמר שאיני יודע כיצד הייתי נוהג אילו לא התפרנסתי ממקור אחר) כך או אחרת, על הרקע הזה היחסים שלנו עלו על שירטון, הרגשתי צורך במשהו אחר, אך לא היה לי את האומץ לעמוד מולו, ובמקום לסיים את הקשר כמו שצריך העלמתי ממנו את העובדה שאני נעזר במישהו אחר. לא שמעתי בקול ההצעות שהציעו לי והקשר התפוצץ בצורה כואבת. הלוואי והייתי פועל אחרת.
רק כשבחרתי ללכת בדרך שונה ממנו הבנתי את מלוא המשמעות של תשלום עבור ההחלמה על פי עקרונות 12 הצעדים, ראיתי מה זו החלמה ללא תשלום. הודיתי לכח העליון שהקדים תרופה למכה וחיבר אותי לאיש מדהים, לספונסר שלי, האיש היקר הזה חיבק אותי בחום והצביע כל הזמן על השגיאות שלי. בחסד התאוששתי. הוא הסביר לי ששום דבר לא הומצא כאן, בשנת 1950 נוסחו המסורות, תוצאה ישירה של ההתמודדות של החברים שעלו על הרכבת קודם. גם אז היה כסף והיה את מי שרצה להרוויח אותו באמצעות העברת המסר בתשלום. בואו נראה מה יש למסורות להציע בנידון – מתוך 12&12 של AA:
ביל, שמצבו הכלכלי היה בכי רע, מתאר (עמ' 111) מה עלה בסופה של הצעה כספית מרשימה שקיבל מצ'רלי, מנהל המרכז הרפואי שבו הוא פגש בדר' סילקוורט – הוא יקבל נתח ראוי מהרווחים אם רק יואיל להעתיק את פעילות צעד השנים עשר שלו למרכז הרפואי – ההחלטה לחיוב גמלה בליבו, ואז הוא מגיע למפגש AA, (בחדר האורחים בביתו) ומספר לחבריו על העתיד הכלכלי הורוד המצפה לו - "באחת התפרצתי בסיפור ההזדמנות שנפלה בחלקי. לעולם לא אשכח את מבטם היציב שהתמקד בי. בהתלהבות שוככת סיימתי את סיפורי. דממה ארוכה שררה".
'אנו מכירים את גודל מצוקתך, ביל. זה מטרידנו רבות. לעיתים קרובות הרהרנו על מה בכוחנו לעשות. אך אני משער שאני מדבר בשם כולנו כאן כאשר אני אומר כי מה שזה עתה הודעת לנו מטריד אותנו הרבה יותר'. קולו של הדובר קיבל נימת ביטחון נוספת. 'האם אינך מבין', הוא המשיך, 'כי אינך יכול להפוך למקצוען'? וככל שנדיב היה צ'רלי ביחס אלינו, האינך רואה כי לא נוכל לקשור את עניינינו עם בית החולים שלו או עם כל דבר ממוסד אחר?
אתה אומר לנו כי הצעתו של צ'רלי הינה מוסרית. הינה מוסרית בוודאי, אך מה שברשותנו לא יפעל בכוח המוסר בלבד. עליו להיות יותר מכך. רעיונו של צ'רלי טוב הוא, בוודאי, אך אין הוא טוב דיו. זהו עניין של חיים ומוות, ביל, ורק הטוב ביותר יצלח! במבט של אתגר חזו בי חברי בעוד דוברם ממשיך. 'ביל, האם לא אמרת אתה כאן, לעתים קרובות, כי לפעמים הטוב הוא אויבו של הטוב ביותר? ובכן, זהו מקרה מובהק לכך. אינך יכול לעולל לנו כך!'
מסורת שמונה לא פחות מפורשת (עמ' 133) - "על אלכוהוליסטים אנונימיים להישאר לעולם בלתי מקצועיים, אך מרכזי השרות שלנו יכולים להעסיק עובדים מיוחדים"
באלכוהוליסטים אנונימיים לא יהיה לעולם מעמד של אנשי מקצוע. רכשנו הבנה מסויימת במילים העתיקות "קיבלתם בחינם תנו בחינם". גילינו כי בנקודה של מקצוענות, אין רוחניות וממון מתמזגים. כמעט שאין אף החלמה שנרכשה בעזרת טובי אנשי המקצוע בעולם, הן הרפואיים והן הדתיים. אין אנו מטילים דופי במקצוענות בשדות אחרים, אך אנו משלימים עם העובדה המפוכחת כי אין מקצוענות פועלת עבורנו. בכל פעם בה ניסינו לעשות מקצוע מעבודה בצעד השניים עשר, היתה התוצאה זהה: מטרתנו העיקרית נוצחה.
אלכוהוליסטים פשוט לא יקשיבו לעובד צעד שנים עשר בשכר. כמעט מן ההתחלה, היינו משוכנעים כי עבודת פנים אל פנים עם האלכוהוליסט הסובל יכולה להיות מבוססת אך ורק על הרצון לעזור ולהיות נעזר. כאשר מרצה חבר AA תמורת תשלום, אם בפגישה ואם לחבר חדש בודד, עלולה להיות לכך השפעה רעה ביותר גם עליו עצמו. המניע הכספי מחשיד אותו ואת כל שיאמר ויעשה למען החבר המיועד. זה היה תמיד ברור כל כך עד שרק חברי AA בודדים עשו את עבודת צעד שנים עשר, אי פעם, תמורת תשלום.
נראה לי שהדברים מדברים בעד עצמם.
הכרתי כמה מטפלים מכורים. טובים בעבודתם. כריזמטיים. עם כושר התנסחות 'וחוש ריח' מדהים, שזיהו רמאים מקילומטר, אי אפשר היה 'לעבוד' עליהם, ולמרות זאת, ברגע שנכנס מניע כספי לסיפור הם איבדו את היכולת להבחין במה שקורה מתחת לאף שלהם. ההסבר שלי הוא שמערכת היחסים שלנו המכורים עם כסף מורכבת, בגדול זו מערכת של יחסי אהבה שנאה פחד והערצה, למעשה כמו מול כל גורם בעל כח עלינו. אנחנו פשוט לא מגיבים שם נכון.
הנסיון המועט שלי הראה שבמוקדם או במאוחר שיקולי מטפל-מכור, ויחסו אל מטופלו יושפעו מההכנסה הפיננסית שלו, הוא מעורב שם רגשית, הוא יכול להיות איש מחלים. מאוד. אך ברגע נתון, הוא עלול לחשוב שאת טובת המטופל הוא רוצה, כשלמעשה הגורם הכלכלי הוא זה שמדריך אותו, זה אמנם יכול להיות אצל כל מטפל, אצל מכור שיש לו רומן ארוך עם כסף זה יותר שכיח ויותר קריטי.
תארו לכם שהייתי מציע את עצמי כמטפל (מי יודע, אולי בעתיד אצטער על המילים הללו...) כאן בפורום, האם זה לא היה משנה כל אות ממה שקראתם ממני? האם לא כל אחד היה חושב לעצמו, סחתין, מצא לו במה ואנשים לעשות עליהם סיבוב? האם זה לא היה משנה את כל צורת הכתיבה שלי? אני הרי רוצה פציינטים - תרגיע דוק', לא אקח לך את (כל) הפרנסה...
לסיום, חשוב לי להדגיש, מכור שחש שיש לו את היכולת לעזור מעבר לעזרה הניתנת מספונסר, כדאי לו שיתייעץ (עם הספונסר, אלא מי?) ויתמקצע באיזו צורה של עזרה לאחרים. באמת. אאחל לו בכל ליבי שירוויח גם בשביל כל צאצאי צאצאיו, אמן. רק שלא יקרא לעצמו ספונסר ולטיפול שלו טיפול "בשיטת" תוכנית 12 הצעדים, 'השיטה' הזו פשוט מבוססת על רוח. רוח שמתה כשמשלמים עבורה.
