ניסיתי לעקוב אחרי פוסט שעלה ובכלל כדי למצוא תשובה לשאלה שמציקה לי, אבל למרות שאספתי כמה דברים, לא הצלחתי למצוא משהו שיענה לי לגמרי.

אני נקי ב"ה מעל חודש, מסיבות שונות, טכניות, אילוציות, אינרציה, אי-קבלה עצמית, פחד מדחייה, וגם, ברגעי חסד, חיבור, אולם יותר מכל מסיבה פשוטה: אני מכור תקופתי, זאת אומרת אם יש מספיק סיבות טובות + זמינות פחות קלה, אני משאיר את הנפילות בהשהייה, גם בימים אלה כשאני מרגיש מפוכח לחלוטין אני יודע שזה יכול להתקיף אותי משום מקום, וזה אחד הדברים שיותר מכל החזיר אותי לתוכנית, יותר מהנפילות המועכות וזה שראיתי את עצמי מחוץ למעגל החיים, הנקיות עצמה, היו לי תקופות ממש טובות, והם הולכות ומשתפרות בשנה האחרונה, אני מצליח לקום בבוקר, אני מצליח לנהל סדר יום פחות או יותר, אני כמעט מתחיל לחשוב על דייטים, לימודים, חיים, ואז בנקישה קטנה ורועמת מוצא את עצמי במשך שעות מאביס את עצמי בחומרים שחשבתי שכבר מאחורי, בכתובות של אתרים ובשמות. וזה יוצר אצלי מורכבות, אני יודע טוב מאוד איך להתנהל במצב שהחיים שלי נורמטיבים, שאני חוזר לשגרה, שיש לי עשייה, גם עכשיו כשאני בתוכנית, לעשות פעולות, לדבר, לכתוב, אני גם יודע, ויש לי רשימה ממש מסודרת שנבנתה במהלך שנים, של איך אני קם מסחרור הנפילות, אבל אין לי מושג מה אני באמת אמור לעשות כשיבוא קריז באמת אמתי, שאני כבר שוכח איך הוא נראה אבל הוא ישר מוריד אצלי את השאלטר של כל מה שלא מדובר בו, כולל חברים, משפחה, ומן הסתם תוכנית, צעדים ואת החיים המשתקמים בקושי שלי. עד כאן השיתוף.
ומכאן הבקשה, אשמח אם החברים ישתפו, מתוך ההתמודדות שלהן, במה הם עושים כשתכלס' הם עומדים פנים מול פנים, כשכל ההתמכרות גועשת בהם ורוצה רק דבר אחד ומוחקת את כל השאר

תודה מראש
בהחלמה

שלום לך אור יקרות!

אני עדיין ממש ממש בתחילת הדרך, אבל ממה שהבנתי כאן מעל דפי הפורום הוא שבשעת התפרצות המחלה, אין שום סיכוי לעמוד נגדה על ידי כוחות עצמך, אנו הרי חסרי אונים מולה - וזו לא רק קלישאה - אנו חסרי אונים במלוא מובן המילה, ומה שנשאר לנו לעשות זה רק 'פעולות' ושוב 'פעולות', פעולות שיראו לנו את חוסר האונים, ופעולות שיבקשו מאבא'לה אוהב שלנו שיקח מאיתנו את התאווה הזאת שאנחנו כל כך חסרי אונים מולה.

פעולות כוללות ירידה על הברכיים, להתקשר לחברים, להתקשר לספונסר, וכדומה.

ושוב, מה שאני כותב הוא 'לא' מנסיון, אלא ממה שהבנתי כאן בפורום.

באהבה

אוהב

אור יקרות היקר,
אני מבין את החוסר אונים שלך, ובאמת, כמו שאמרו פה, אין מה לעשות שיבטיח לך לעבור את זה בשלום. יש ניסים אבל אסור לסמוך עליהם מלכתחילה.

מכיון שכך, אני מתרחק כמה שיותר מדברים שיכולים להביא אותי לקריז, ואם יש לי חשש שעשיתי\חוויתי\ראיתי משהו כזה, אני מיד עושה את הפעולות שעושה מי שחסר אונים מול התאווה, ושיודע שזה ממש מסוכן וזה יכול להרוס לו את החיים. (יורד על הברכיים בבקשה לשחרור מאיתו, מתקשר לחברים, עד שאני מרגיש משוחרר)
אני לא יכול להרשות לעצמי להישאר במצב ספק-לקראת-קריז, בתקווה שזה ילך ממני סתם כך. אני גם לא יכול להבטיח לעצמי שלא יהיה לי קריז למרות כל הפעולות שאני עושה. ולכן כשאני קם בבוקר ובכל הזדמנות ביום, אני מתחנן על נפשי מאלוקים לעוד יום נקי במתנה. כי באמת אין מה לעשות שמבטיח נקיות מצד המעשים שלי.

אוהבים אותך.
יום נקי חבר יקר.

מצטרף לאינוני
יש עוד פעולות שעזרו לי שעיקרן לצאת מעצמי.  כגון פעולות נתינה. לגהץ,לשתוף כלים, לדבר עם חברים שיותר זקוקים לי וכדו'

מזדהה איתך.
אשמח להיות בקשר.

אוהב ומחבק כמו שרק אח יכול לאהוב ולחבק.

תודה לכם