טרם בואי לתוכנית, עוד בתקופת הגישושים, עברתי - בין היתר - על 12 הצעדים. לראות האם הם שייכים לי. האם הם "מדברים" אלי או עלי. ומה יהיה עלי לעשות בפועל אם וכאשר אחליט שאני אכן מכור.

ואז נתקלתי בצעד חמש: התוודינו בפני אלוקים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של פגמינו. ראיתי חברים משתפים על פגמי-אופי. או אז הבנתי שבאמת ובתמים אין לי מה לחפש בתוכנית הזאת. הן אנוכי רחוק מפגמי-אופי כלשהם כרחוק מזרח ממערב.

נכון אמנם שישנו כלל הקובע כי הבורא לא ברא את האדם מושלם ע"מ שיהיה לו על מה לעבוד, ואני רואה זאת בחוש אצל כל אדם איתו אני בא במגע, איך שכולם מלאים בפגמי-אופי, אבל הרי ישנו נוסף הקובע כי לאין כלל ללא יוצא מן הכלל. ברוך הוא וברוך שמו שברא בריאה מושלמת בעולמו. ברוך שעשני כרצונו. ומטרת בואי לעולם? לתקן עולם במלכות ש-ד-י! פגמי אופי? מאן דכר שמיה!

לאחר שהבינותי שאני אכן מכור וככל הנראה אצטרך לעשות משהו בנידון התחלתי לחפש אי-אילו פגמי-אופי קטנים, זניחים ובלתי-מוחשיים. טרחתי ועמלתי. הזעתי רבות. יגעתי. ומצאתי. והאמנתי. ברוך שלא חיסר בעולמו כלום. גם לא פגם-אופי כלשהוא אצלי. (בודד, כמובן) עליו אוכל לעבוד. אותו לתקן ןאכן לצאת "האדם המושלם" נזר הבריאה. כל שעלי לעשות הוא לחפש לעצמי ספונסר ולצאת לדרך. ברוך שמסר עולמו לשומרים.

ככל שאני מתקדם (לא בצעדים. עדיין) אני פתאום מגלה שאותו פגם-אופי כלל וכלל אינו בודד במערכה... הוא דווקא היה בחברה די טובה!

;D כתבת את זה יפה...

אני חייב לספר עלי,
בעבר לא ידעתי מה זה "אגו", אני רחוק מאגו,
אני עוד לפני הצעד ראשון והדבר הראשון שאני רואה שכל החיים שלי מתנהלים לפי"אגו"
זה פשוט לא מאמין,
ומה שאני יותר בתוכנית אני מוצא מלא פגמים,
(אני כותב אותם לעצמי)
1. לרצות אחרים כלול בזה שאני לא יכול להגיד לא לבן אנוש,
2. אני אוהב לתת, להראות שאני נותן ונותן ודרך זה שולט על אנשים
3. אני לא לוקח שום דבר אחריות, אני רק כאילו מנהל אותם ותכלית זורק על אנשים אחרים שישלימו את העבודה,
4. אי אפשר לפורטם כי רבים הם

איתא בקדמונים
שכל המידות משורש הגיאות
הפך בה והפך בה דכולה בה,
ואידך זיל גמור,
(תרתי משמע)