מהי כפרה? איך מכפרים? מתי לא רצוי לכפר באופן ישיר? איך עושים 'כפרות' לא ישירות?

בצעד התשיעי נתפנה לתקן את הנזק שגרמנו. לנקות את הלכלוך שהצטבר ביחסינו עם אחרים בזמן שניסינו לנהל את ההצגה על פי הרצון העצמי שלנו. נמנע מכל ביקורת או ויכוח, נזכור שאנו ניגשים ליישור ההדורים שלנו. לפני ביצוע כל 'כפרה' נתייעץ עם בעלי ניסיון, נקבל הכוונה ביחס לדרך הנכונה ביותר להודות בטעויות שלנו ולכפר עליהן מבלי לפגוע פעם נוספת או אפילו רק לדון בפגמים של אחרים. לא נבקש סליחה או נתנצל בלבד, עלינו להביע חרטה, ולנסות להגיע 'לעסקה הטובה ביותר' מבלי להירתע. איננו יכולים לרכוש שלוות נפש לעצמנו על חשבון שלוות נפשם של אחרים. לא נדחה את פעולות הכפרה בגלל פחד, ננסה להיות הגיוניים בעלי טקט מתחשבים וענווים מבלי להתבוסס בהתרפסות וחנופה מוגזמים.

עלינו להיות מוכנים לכפר תמיד. היכן שלא מתאפשר לנו, לדוגמא, כשהכפרה עשויה להזיק למי שאנו מתכוונים לכפר בפניו או לאנשים אחרים. עלינו לכפר בצורה לא ישירה, לעשות פעולה חיובית למען הנפגע. תמיד יש מה לעשות, אפשר לכפר אפילו כשהאדם הנפגע מת, אבד או שאין לנו מושג מה שמו. יש חברים, למשל, שביקשו סליחה ממי שהם השתמשו איתם בדרך החיים ההרסנית שלהם על ידי כך שהתפללו למען כל מי שהם רואים ברחובות ולמען אלה בעברם שהם נזכרים בהם. יש ששילמו פיצוי כספי על סחיבת כסף מהעבודה על ידי כך שעבדו שעות נוספות בלי לקבל שכר, במקרים שכפרה ישירה הייתה פוגעת במשפחתם. 

דוגמאות נוספות לכפרות לא ישירות - מכתב לילד שלא נולד. תרומת של ספרי דת למען ציבור המתפללים. תרומת דם. תרומה כספית למרכזים התומכים בנפגעי תקיפות מיניות. תרומה אנונימית למרכזי סיוע לנשים מוכות. תרומה אנונימית למרכז המסייע לפרוצות. מתן תמיכה כספית לארגוני צדקה המסייעים לילדים במצוקה. עבודה התנדבותית באגודות למען הקהילה, או באלו המסייעות לנפלטים ממנה כדוגמת חסרי בית. כפרה מול אב שנפטר: לספר לילדים דברים חיוביים על סבא אוהב.   
 
חלק חיוני בכל כפרה, במיוחד מול המשפחה, הוא השינוי ההתנהגותי - "כפרה מעשית". מיד כשאנו מצטרפים לתוכנית אנו מתחילים בתרגול שלה. כן, יש לפנינו תקופה ארוכה של שיקום אבל הכפרה חייבת להתחיל בשינוי בגישה ובהתנהגות עקב מפוכחות מינית על בסיס יום-יומי. אחר כך, כשנתקדם בהחלמה, נוכל למצוא דרך לפיצוי ישיר יותר. אף על פי שאנו עשויים לקבל תגובה חיובית מאחרים, חשוב שנזכור שאת הכפרות אנו עושים עבור ההחלמה שלנו. כדי להישאר מפוכחים ולגדול רוחנית. אנו מנסים לנקות את שגיאות העבר כדי לצמוח. להתפתח כבני אדם. החיים הרוחניים אינם תיאוריה. אנחנו צריכים לחיות אותם. (12 ו12, הספר הגדול, הספר הלבן, 'צעד קדימה לפעולה')

- - - - - - - -

כשהגעתי לצעד התשיעי שמחתי. עבורי הוא היה השלב הסופי של תיקון העבר, סגירת מעגל. הבנתי שעלי לכפר – לפצות את הנפגע ועשיתי זאת די בקלות, פשוט ניגשתי (או הרמתי טלפון, מניסיון, עדיף 'מגע חי') לנשוא הפגיעה ושיתפתי אותו בחולשות שלי – שטחתי בפניו את פגמי האופי שגרמו לכאב שלו ושאלתי אותו מה אוכל לעשות למענו שישפר את הרגשתו וישכך את כאבו. לא ידעתי שום קושי בצעד התשיעי עד שהיה עלי לגשת לכפר על החלק שלי בפני מי שהכאיב לי. האתגר הגדול היה להתמקד רק בעוול שלי, בכל פעם שחשבתי שהשגתי נכונות לכפר, נרתעתי. הקול 'ההגיוני' טען בתוכי בלהט שאם אגש לכפר בפניו למעשה אצדיק אותו ואת מעשהו...  הדרך היחידה בשבילי לעשות את זה היתה פשוט לעשות את זה. התפללתי לאומץ וקיבלתי כח, במבט לאחור מהכפרות האלה קיבלתי הכי הרבה, הם היו הפעולות ההפוכות המשמעותיות ביותר שעשיתי.

רק להיום אשאל את עצמי: התייעצתי לפני 'הכפרה'? התמקדתי 'בצד שלי'? התנצלתי או כיפרתי?

- - - - - - - -

חברים יקרים, הנכם מוזמנים לשתף 'בכפרות' שלכם. אפשר גם לשאול את מי שחווה כפרה אמיתית מהי איך היא מרגישה. ישנם חברים שחוו את הצעד הזה. נא שתפו בניסיונכם בצעד התשיעי.

בהחלמה.

שלום
בימים הנוראים שנה שעברה חוויתי את הכפרה הישירה,
חצי שנה עמדתי על המקפצה ולא הייתי מסוגל לקפוץ פנימה, זה היה מפחיד, מאוד.
ובהגיע הימים הנוראים הגיעה גם ההזדמנות שזה יראה טבעי, אז התרוצים לא עזרו לי וקפצתי למים,
הרשימה שהוכנה בעזרת ה' והספונסר היתה מורכבת משמות, ומאחורי כל שם עמד אדם שאי פעם נפגע ממני ואני צריך לפנות איליו,
ברררר.....
דפיקות לב ורצון עז להימלט על נפשי ליוו אותי אל השם הראשון, "לקח לך הרבה זמן" הוא אמר לי, ואני פני חפו, ואנא אשא חרפתי.
אבל הוא סלח ולא רצה כלום,
וכך השני והשלישי,
אחד שלא שוחחתי עימו 25 שנים לא הבין מהיכן נפלתי עליו , אבל בקולו עדיין הדהד העלבון מהימים הרחוקים, אך בסוף השיחה הכל נעלם, אחד אחר טען שכבר התנצלתי בעבר הרחוק וכל הכבוד בלב בלה בלה... והאגו המריא. איזה מכור אני.
הדבר המדהים הוא תחושת ההקלה
כשקוראים את זה בספרות זה נראה ספרות לא מציאות,
אבל חשתי בעליל איך עם כל כפרה נשר מעל כתפי עוד מאותו מטען עצום של רגשי אשם, וסוף סוף יכולתי לעמוד חפשי,
לא ידעתי כמה כבדה היא האשמה,
הצעד תשע המשמעותי ביותר עדיין לא עשיתי כי עדיין לא הבשילו התנאים לכפרה אמיתית,
לבקש סליחה אני יכול , לכפר זה כבר סיפור יותר מורכב,
כי אני לא יכול לבקש מאישתי סליחה מחילה כפרה, ולהמשיך לפגוע בה בדיבור ומעשה.
אני עובד העזרת ה' על שיפור הקשר ההכרתי עם אשתי בתקווה שבקרוב יבוא היום ואוכל לכפר,
אמן
מוטי

אתמול בבוקר עשיתי צעד 9.
זה היה משהו שמרחתי 3 חודשים בערך.
כ"כ התביישתי שלקחתי למישהו כמה דברים ללא רשות.
(לקחתי = מכבסה למילה גנבתי).
וזה באמת משהו שהשווי הממוני שלו הוא פחות משקל.
הבעיה היא שעשיתי זאת כמה פעמים.
בכל אופן - ניגשתי אליו אחרי התפילה ואמרתי לו את הסיפור. ("לקחתי...").
ואמרתי שאני רוצה לכפר.
הוא צחק קלות, אבל אח"כ הוסיף ברצינות שטוב שאמרתי לו
וכן הוא נתן לי דרך לכפרה.
זהו.
זה מאחורי. יותר קל. יותר נעים לחיות כך בעולם.
שקוף כנה ואמיתי. שלו.
הייתה בושה. אבל זה שווה את זה.
פעם הבאה אחשוב לפני...

ועוד נקודה מעניינת שזה מתחבר לי ישירות למחלה.
המחלה שלי היא : בריחה, הסתרה, שקר, גניבה, מילוי סיפוקים.
כל המילים הללו מופיעות באופן זהה ושווה בין בצפיה בפורנו ובין בגניבה כ"כ קטנה ופעוטה.
לי זה היה מעניין ומעורר השתאות. הקשר הישיר הזה.
החיבור בין הדפוסים החולים.
וממילא בין ההחלמה על כל גווניה ורובדיה.
כנות. יושר. נכונות. אומץ.
ועוד הרבה מתנות טובות.
מומלץ בחום.

תודרבה ששתפת. אשריך. כמה נחת רוח יש לאבשלך בשמיים! היש למאן דהו ספק שהוא יושב לו אי שם ואומר למלאכי השרת ראו בני חביבי ששם נפשו בכפו ומכפר על טעויותיו? שנמשיך יחד. בהחלמה.

אכתוב פה עוד מתנה קטנה של צעד 9.
שינוי בגישה.
מול הילדים שלי יש לי הרבה מה לעבוד ולהתקדם.
כעסים, שליטה, המון רצון עצמי וחוסר הקשבה.
אבל מה שיפה בעיני הוא כל מיני משפטים שביתי הגדולה אומרת לי.
למשל - ''אבא , למה אתה כועס ? זה לא נעים...''
או- ''אבא, אתה העלבת אותי...''.
מה שמבחינתי האסירות תודה כאן הוא הערוץ הבריא.
לי לא היה קשר בריא לפרוק דברים ולשתף בהם את אימי וכ''ש אבי.
וזה ממש שימח אותי היכולת שלה לשחרר
ולומר בצורה יפה את המשפטים האלה.
אין לי ספק שזה מההחלמה.
היכולת שלי לומר ''אבא כועס עכשיו'' ולא לומר את זה עם הידיים...,
מבחינתי יש פה התקדמות להחלמה.
תודה שהקשבתם.