היו לי כמה צעדי תשע 'מורכבים' ששמרתי לסוף... כחלק מהדירבון לעשייתם קראתי עם הספונסר את ההבטחות של הצעד התשיעי מהספר הגדול (עמ' 71). התרגשתי. הספונסר שראה את התרגשותי חייך ואמר לי: חכה שנקרא את ההבטחות של הצעד העשירי.. "מה שקראנו עכשיו הוא כסף קטן לעומת מה שמחכה לך שם"... טוב, בוא נקרא עכשיו הוסיף, כשראה את העיניים שלי. זו היתה הפעם הראשונה שהתוודעתי אליהן.
שימו לב:
נכנסנו לעולם הרוח (אני? עושה רוח. הרבה רוח) הפסקנו להילחם (ברצינות? מ-ל-ח-מ-ה!) במישהו או במשהו. (חמודים, גם לא במשהו?!) והיות ועכשיו השפיות תוחזר לנו... (חחח, שפוי? אני?) נתעניין בתאווה רק לעיתים רחוקות (רציניים אלה. אופס, רגע, זה אמיתי. יש לי מרווחים ביומיום..) אם נתפתה, נברח מכך כמו מאש בוערת (וואלה, באמת יש לי עוד אופציה...) אנו מגיבים בצורה נורמלית ושפויה ומגלים שזה קורה בצורה אוטומטית (נורמלי אוטומטי ושפוי? אינמצב!) נגלה שהגישה החדשה ניתנת לנו ללא מחשבה או מאמץ מצידנו. זה פשוט בא. זהו הנס.
איננו נלחמים בו, ואיננו נמנעים מהפיתוי. אנו מרגישים כאילו הציבו אותנו במצב נייטראלי (לעבור לשוויץ? התקבלתי לאו"ם) – בטוחים ומוגנים אפילו לא השביעו אותנו. במקום זה הבעיה הוסרה, היא אינה קיימת עבורנו (הי, אנשים, נסחפתם. אינבעיה?!) איננו מתרברבים (אהה, ענווים!) ואיננו מפחדים. (אמיצים אלה) זה הניסיון שלנו. כך אנו מגיבים כל זמן שנדבוק במצב רוחני תקין.
עצרתי המום. הספונסר הציע לי להמשיך לקרוא:
קל לזנוח את התוכנית הרוחנית של הפעולה ולנוח על זרי הדפנה. (מתפייט לו הביל הזה) אנו בדרך לצרות אם נעשה זאת, היות והתאווה היא אוייב ערמומי. לא הבראנו מסקסוהוליזם. השגנו רק הקלה יומית בתנאי שנשמור את המצב הרוחני שלנו. כל יום הוא יום בו אנו צריכים לשאת את חזון של רצון הא'ל בכל מעשינו. "כיצד אני יכול לשרתך בצורה הטובה ביותר – רצונך ולא רצוני יעשה" אלו מחשבות שצריכות ללוות אותנו באופן קבוע. אנו יכולים להפעיל את כוח הרצון שלנו לאור קו מנה זה כמה שנרצה. זו הדרך הנכונה להפעילו.
רגע, אמרתי לו, כשקראתי את החלקים הקודמים קלטתי מיד את הפואנטה. מה הקשר בין זה לבין הבטחות? אה, אתה מעוניין ללמד אותי שלא כדאי שאנוח על זרי הדפנה. חושש שמא אני אתעופף... הנהנתי כמי שנפל לו האסימון. ממש לא. ענה. זו הבטחה. הכי הבטחה שיש. אולי הכי גדולה מכולן. חביבי, החבר'ה האלה כתבו לך הרגע את הנוסחה להפעלת הרצון העצמי שלך. אתה מבין? אם תתנהל לפי ההנחיות שלהם אתה יכול להיות להתהלך צמוד לאלוקים חופשי מהבעיה שלך. יש לך הבטחה גדולה מזו?
פשש. אתה צודק. שים לב, המשכתי עכשיו אני לקרוא את הפיסקה הבאה בהתרגשות: "אם פעלנו לפי ההוראות בקפדנות החילונו לחוש את זרימת רוח אלוקים בנו. מבחינה מסויימת קיבלנו תודעת אלוקים. החילונו לפתח את החוש השישי החיוני הזה".
פה כבר ריחפתי טפחיים מעל הקרקע. זרימת רוח אלוקים! תודעת אלוקים! חוש שישי! רגע לפני שאני מתחיל לנבא עתידות או לראות רוחות, הספונסר המחוייך הוריד אותי לקרקע. ברגע שאתה עסוק בחשבון נפש יומי אתה מחובר לנשמה שלך. הנשמה שלך היא חלק מהכוח העליון. כשהפעולות שלך באות ממנה, אתה מסודר. כי אתה איתו. זה הכל.
אז היום, הייתי בעולם הרוח. התנהגתי באהבה ובסובלנות לאחרים. התגובות שלי היו נורמליות ושפויות (כשהן לא, אשתי אומרת לי...) לא נלחמתי ולא התפתיתי. וזה בא לי ללא מאמץ. אבשלי עשה היום בשבילי את מה שאינני יכול לעשות למעני.
תודה אבאל'ה.
