במרכזה של דרך 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות, עומדת ההבנה שלא ניתן לטפל בבעיה עם פינצטה באופן נקודתי, ויש צורך בטיפול מקיף. לכן הצעדים מטפלים בכל השטחים של החיים שלנו, והם מחולקים לכאלו שעוסקים ביחסים בין אדם לחברו, בין אדם למקום ובין אדם לעצמו. אבל גם הטיפול המקיף ביותר, אם ייעשה פעם אחת - הוא לא יהיה אפקטיבי מספיק, ויש צורך להמשיך לתחזק את המצב כל הזמן. בשביל זה בדיוק יש את הצעד העשירי.

למעשה, הצעד העשירי הופך את הצעדים מקו ישר שמתחיל בנקודה אחת ומסתיים בנקודה אחרת, לעיגול שנמשך עוד ועוד בלי סוף, או אולי נכון יותר לומר: ספירלה. זה לא סתם עיגול אלא עיגול שממשיך לעלות כל הזמן.

הצעד העשירי מציע: "המשכנו בחשבון הנפש, וכאשר שגינו הודינו בכך מיד". אבל הניסוח הפשטני הזה יכול להיות מעט מבלבל. הכוונה היא לא סתם לומר "טעיתי" אלא למעשה לבצע שוב ושוב את כל הצעדים הקודמים אליו, כאשר לפי המקרה יש לבצע את הצעדים המתאימים.

חשוב לי להדגיש את זה כי בעצמי לא שמתי לב לכך. לאחרונה היו לי שני מסלולי התנגשות שעליתי עליהם מפעם לפעם, וכל פעם חשבתי שאם אני מבין את הטעות שלי, מודה בכך ומתנצל, זה אומר שאני מבצע את הצעד העשירי. מה שלא הבנתי זה שיש לי עבודה נוספת לעשות, וההודאה בטעות - למרות שהיא קריטית - איננה סוף פסוק.

למשל מוקד המהומות בזירה המשפחתית היה בהפגנות הכח ביני לבין הבת הבכורה שלי. כל פעם היו מהומות ובסוף המשטרה (במקרה הזה - אני) הפעילה כח מוגזם, ולאחר מכן הודיעה כי תעביר את זה לחקירה, וההחלטות שפורסמו היו כי אכן ההנתהגות היתה חריגה ולא מקובלת ואפילו פורסמה התנצלות רשמית, אבל במהומות הבאות - הסיפור חזר על עצמו בדיוק אותו דבר.

אז בתכנית מלמדים אותנו שההגדרה ל"חוסר שפיות" היא: לעשות את אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה. אם כל פעם אני עושה את אותו דבר ומבטיח לעצמי שבפעם הבאה אתנהג אחרת אבל תמיד חוזר לאותו מקום, כנראה משהו במה שאני עושה לא בסדר (או שאני לא שפוי, שזאת גם אפשרות ריאלית לאור המאורעות).

כי בגן של הילדים שלי מלמדים אותם לזהות "מסלולים", למשל אם יש ירוק, אדום, כחול, ירוק, אדום, אז ברור שהצבע הבא שיגיע יהיה כחול. אבל כנראה שבגן שושנה כאשר היא לימדה אותנו את זה, אני הייתי עסוק בדברים אחרים, ולא למדתי לזהות "מסלולים", כי אם הייתי לומד את הדבר הפשוט הזה, הייתי מבין שההתכתשות הבאה שלי עם הילדה שלי תיראה בדיוק כמו כל אלו שהיו לפניה, וזה שאני "לא רוצה" שזה יהיה ככה, לא ישנה כלום, כי גם בפעם הקודמת ובזאת שלפניה לא רציתי, ובכל זאת הגעתי לאותה נקודה בדיוק.

ואז, כששיתפתי בקבוצה על כך, הבנתי סוף סוף, שצעד עשירי פירושו לעשות את כל הצעדים שלפניו. ואז כתבתי צעד רביעי על זה, ושלחתי לספונסר, וקיבלתי נכונות להיפטר מפגמי האופי שלי כאן, ואז ביקשתי מאלוקים שיעזור לי להשתחרר, ורק אחריו שהוא נכנס לסיפור - אז המסלול יכול להשתנות.

עכשיו הווייז שלי אומר סוף סוף שהוא מחשב מסלול מחדש. רק להיום.

תודה רבה על הדברים.

למרות שצעד עשירי עוד רחוק ממני, אני מוצא שיש כאן דברים שנוגעים גם אלי. גם אני לא צריך לחכות עד לצעד עשירי כדי להבין שאם אני נמצא על מסלול שהייתי בו כל כך הרבה פעמים אין סהיב שהתוצאה תהיה אחרת מזו שקיבלתי בפעם שעברה. והאמת שבדיוק בגלל זה אני מנסה לעלות על מנגנוני ההפעלה שלי - לחפש את המסלולים שבהם אני יודע כבר שהצבע הבא יהיה כחול-תאווה כזה...
התחברתי מאוד גם להגדרה של חוסר שפיות.

שנזכה לעוד יום נקי מפוכח ו...שפוי

תודרבה. מזדהה לגמרי עם הצורך בחזרה לגנון... מניסיון אישי, אלו הם הארועים הכי מגדילים שיש. כך למדתי להתנהג כבנאדם מהמניין. חיבוק.