שלום חברים!
שאלה שמעסיקה אותי הרבה לאחרונה:
הרבה מאוד מדברים על השורה הראשונה בתפילת השלווה. על מסירת הדברים שאין ביכולתנו לשנותם לאלוקים.
לא שמעתי הרבה התייחסויות לשורה השניה,וליותר חשובה-לשלישית.מתי אומרים-די,אני חסר אונים",ומתי ממשיכים להילחם?
ואפרט יותר-אני נמצא בתקופה שקשה לי להתכוון בתפילה. באיזה שלב אני מוותר ומוסר את הקושי לאלוקים?

כל דבר קטן מוסרים לאלוקים, אין שום דבר שהוא בשליטתי, כשאני נמצא במקום כזה, אני יודע יותר מדויק מה אני יכול לעשות ולשמור.

מצטער אבל לדבריך,המשפט השני והשלישי בתפילה מיותרים.

אני רוצה להאמין שהם לא התווספו רק בתור איזה קישוט.

למיטב הבנתי, כשמדובר בעשייה שקולה והגיונית ולא בלחימה עיקשת, מדובר על דברים שאני צריך לשנות. לעומת זאת, כשאני ממש מוצא את עצמי נלחם ומתעקש, כנראה שמדובר בדברים שאני צריך לקבל. ואז העשייה שלי תתבטא בעיקר בפעולות של התוכנית, שעוזרות לי לשנות גישה.
בסוף הספר הלבן ישנו משפט שנראה לי קשור: "עבוד את הצעדים כאילו הכול תלוי בך, התפלל כאילו הכול תלוי באלוקים". אלו שני מישורים שמתפקדים במקביל ולא סותרים זה את זה.
ואולי עוד ציטוט מהספר הגדול יעזור כאן (עמ' 153):
"קבלה היא המפתח ליחסים שלי עם אלוקים היום. אני אף פעם לא סתם יושב ולא עושה כלום כשאני מחכה שהוא יאמר לי מה לעשות. במקום זאת אני עושה מה שמוטל עלי לעשות, ואני משאיר את התוצאות לאלוקים. ומה שלא תהיה התוצאה זה רצון אלוקים בשבילי".

ואחרי כל זה, עוד ציטוט בשבילי:
"זרוק ת'פוזה המדעית / תפסיק לצטט כמו תקליט / בין טוב לרע היום רק אתה תחליט" (מתוך הדיסק הראשון של "בין השמשות". מבחינתי משמעות הדברים היא "תפסיק לצטט דברים על הדרך הנכונה לחיות בה ותתחיל לבחור באמת בטוב מבלי להתחמק". מקווה לקיים, ולא סתם לצטט גם אותם... ).

שלום חבר ,

אני חושב שהתשובה היא פשוטה מאוד לפי מה שנראה לי ולפי איך שאני מבין את בתוכנית נכון לעכשיו: אנחנו אומרים בת. השלווה " קלי תן לי את השלווה,,,אומץ לשנות,," והפיסקה השלישית עונה על שניהם "ואת התבונה להבחין בין השניים" זאת אומרת שאתה יכול לבקש רק מאלוקים שינחה אותך בין השניים מתי להרפות ומתי להתעקש וכן הלאה,
ייתכן שלפעמים הוא ינחה אותך ע"י שתתיעץ עם הספונסר או חבר לתוכנית אבל ברור הוא שזו התפילה שלנו,,

רצונך ה' ייעשה ולא רצוני !!!
אריאל,,