צעד ארבע מציע: "ערכנו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד", וכאשר אומרים למישהו "אל תפחד", בדרך כלל זה סימן שיש לו ממה לפחד, אז בודאי שכאשר אומרים לנו שאנחנו צריכים "להתגבר על הפחד", אנחנו כבר רועדים מרוב פחד. לכן, לא מפתיע שהרבה חברים שמשוועים להתקדמות בעבודת הצעדים, נתקעים בצעד השלישי ופשוט לא עושים אותו.
ישנה אימרה שהצעד הרביעי לוקח שנתיים ושלוש שעות. שנתיים של דחיות ותירוצים ועוד שלוש שעות לעשות אותו בפועל...
אבל זה חבל כי בלי ההתקדמות בצעד הזה, אנחנו לא באמת עוברים את שינוי הרוחני שאנחנו כל כך זקוקים לו כדי להתגבר על המחלה הרוחנית שהיא הבסיס לכל ההתמכרות שלנו. במקום זה, אנחנו ממשיכים לעסוק רק בהתמודדות מול התאווה עצמה, ותקועים ב"החלמה שלילית" במקום לעבור ל"החלמה חיובית".
כי אם מסתכלים על הצעדים אז ישנם שלושה צעדים שהם מעין הקדמה והכנה, ואז תשעה צעדים נוספים שהם התכנית עצמה. בצעד הראשון אנחנו רק מודים בבעיה ("הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו"), בצעד השני אנחנו מגיעים לאמונה בפיתרון ("הגענו לאמונה שכח גדול יכול להחזיר אותנו לשפיות"), ובצעד השלישי אנחנו מחליטים לאמץ את הפיתרון ("החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו"). אבל אחרי שלושת הצעדים האלו אנחנו עדיין באותו מקום שבו היינו לפני שעברנו אותם, כיון שלא טיפלנו בבעיה עצמה. אם הטיפול שלנו בבעיה כולל רק את "לא ליפול", אז לא התכנית לא קידמה אותנו הרבה.
הצעד הרביעי הוא למעשה הצעד הראשון של הפעולות לכיוון החלמה, ולכן כל כך חבל שחברים רבים שמאוד רוצים להחלים - תקועים ולא עושים אותו, כי במציאות בדיוק כמו בבדיחה, אחרי שנתיים של מריחות ודחיות, כאשר אנחנו לא יכולים יותר לברוח, הצעד הזה לוקח שעות או ימים ספורים בלבד.
חשבון נפש הוא כמו להסתכל במראה. זה לא שבלי להסתכל אנחנו לא יודעים איך אנחנו נראים, וכמובן שאם לא נסתכל במראה אז לא תהיה לכך שום השפעה על המראה שלנו חוץ מכך שנוכל לשקר את עצמנו שאנחנו נראים יותר טוב מאשר במציאות. אבל גם מי שלא הסתכל במראה, יכול לכל היותר לשקר את עצמו, שאר העולם רואה אותו כפי שהוא ולא מושפע מהעובדה שהוא התחפש לבת יענה.
אז הצעד הרביעי אומר לנו: תסתכלו במראה! ואנחנו דוחים את זה שוב ושוב כי אנחנו פשוט מפחדים שנראה את האני הפנימי שלנו כתוב שחור על גבי לבן. הבעיה היא שכל זמן שאנחנו לא מסתכלים במראה, ההחלמה ממשיכה לחמוק מאיתנו, למרות ההשתתפות בקבוצות ולמרות שיש לנו ספונסר וכן הלאה, כיון שבלי לראות את עצמנו - אנחנו יכולים להמשיך לשקר את עצמנו שהכל בסדר, ובודאי שלא נתחיל לטפל בפגמי האופי שלנו, ובמקום זה אנחנו חוזרים לשימוש בתאווה. לכן, אם אנחנו רוצים לא רק נקיות טכנית והחלמה שלילית אלא מפוכחות - כדאי שנקצר את השנתיים ונקדיש את השעות או הימים הספורים האלו עבור ההחלמה שלנו.
