על הניסים ועל התשועות...

לפני 3 שנים,
סבלתי. שנאתי את אשתי. תאוותי לה. היא הרחיקה אותי. היתה קרה כקרח. היו לה דמעות בעיניים. היא בכתה מרוב שלא היתה מסוגלת לקיים איתי יחסים.
לא שלא היינו זוג טוב. אבל בכל החלק המיני היה פשוט קצר.
אני כל כך כאבתי מזה עד שזה זרק אותי לתאווה. הרגשתי כה מרוקן לאחר שהייתי איתה שהייתי חייב להשתמש אחרי אחרי זה שוב... היו לי טינות וטענות עליה, למה היא לאר מוטפלת בעצמה אם יש לה בבעיה כל כך חריפה??????????
אני בסך הכל קצת רומנטיקן. אבל היא??? איפה מינימום של איכפתיות? קינאתי בכל פעם שהיא נתנה נשיקה לבת שלי.
סבלתי.


והיום,
באסירותודה עצומה לאלוקים, נתקיימו בי ההבטחות של צעד 9.

אני ממש מודה לאלוקים שנתן לי אשה כזו. אני מבין בברור שזה מה ששמר עלי והציל אותי מלקרוס. זה מה שדחף אותי אל הקצה שבו נותר לי או לחיות או למות. המצב הבלתי נסבל היה ממש לטובתי בהרבה מובנים.

אני גם מודה לאלוקים על המחלה שלי עצמה. לא מתכחש לעבר שלי ולא רוצה לסגור עליו את הדלת.

אני יודע היום שלווה ואושר חדשים. מוצא איחוד אמיתי עם הסובבים אותי. עם הלדים. ומעל הכל עם החברה החדשה שלי - עם אשתי.

אתמול בבת אחת ירדו להם כל כך הרבה אסימונים. פתאום הבנתי שהטיפול הזוגי שלנו שנכשל, בעצם הצליח.
הפסיכותרפ שנכשל איתי, בעצם הצליח. הנסיון של הספונסר.... הצליח.

איך אמש התחדד לי כל כך, שלאשתי אין באמת בעיה אמיתית, אלא אני הוא שיוצר אצלה את המצוקה. זה הדחפור שלי שגורם לה להינעל... החום שלי שורף לה את החיישנים. (חבר ותיק הזהיר אותי כבר בשבוע הראשון לבואי לפורום לפני בדיוק 3 שנים שהחום שלי שוךף.. זוכר?)

ורק כשאני הרפיתי היה לה את היכולת באמת להיפתח ולפרוח.
רק כשהפסקתי לנגן את הרומנטיקה בקצב החולני שלי, היה לה את האופציה להתקרב.
אני השתמשתי במין והרומנטיקה ככלי "לכבוש" את ליבה. היא לא רצתה להיות כבושה. לא תחת אותו טיפוס שהייתי.
אני התמלאתי חרדה. מאבד את השליטה. השליטה עליה, השליטה על העתיד. נותר מרוקן ללא קלפים מנצחים.. לוזר
רק כשהייתי נכון להוביל עם החולשות, להיות חלש, להסכים לזה שאשתי לא תהנה מיחסים.. רק אז היא התחילה להנות.

חברים יקרים, לא אלאה בדברים, רק זאת אומר, יש תקווה!!!!! יש ניסים!!!!
אני חוויתי אכזבה כה מרה בקשר שלי עם אשתי, הייתי כה מסכן, כה גלמוד, כעני בפתח.
אסירות תודה לאלוקים אני היום במקום אחר. היום אני מאושר בנישואין. לא סובל אלא נהנה.

אז לכל מי שמסתפק,
יש כאן דרך חיים! חיים. לחיות. לחיות בכיף.

רשימת ההבטחות של צעד 9 -
1. נלמד שחרור ואושר חדשים.
2. לא נצטער על העבר ולא נרצה לסגור עליו את הדלת.
3. נבין ונרגיש את פירוש המילה שלווה.
4. נדע שלום עם עצמנו.
5. לא חשוב עד כמה נמוך שקענו, נראה כיצד הניסיון שלנו יכול לעזור לאחרים.
6. הרגשת חוסר התועלת והרחמים העצמיים ייעלמו.
7. לא נתעניין בדברים אנוכיים, ונזכה בהתעניינות מחברינו.
8. נאבד את העיסוק האובססיבי בעצמנו.
9. הגישה שלנו לחיים תשתנה.
10. הפחד בפני אנשים והפחד מחוסר ביטחון כלכלי יעזבו אותנו.
11. נדע בדרך אינטואיטיבית כיצד לנהוג במצבים שהיו מבלבלים אותנו בעבר.
12. לפתע נגלה שלאלוקים יעשה בשבילנו מה שלא יכולנו לעשות לבדנו.

האם אלו הבטחות מוגזמןת?

איננו חושבים כך.

הן תמיד תתגשמנה אם "נפעל" על מנת להשיגן

אוהב וצריך
הושיעה נא

התחברתי, תודה.

איננו חושבים כך !!!!!!!

הם באמת מתקיימות. תודה כל השיתוף

תודה רבה על השיתוף!!
שמח בשבילך חבר יקר.

תודה רבה חברים על התגובות. בקרוב ניסים אצל כולכם.

נכה אהבה רומנטיקן. יש דבר כזה. חיבוק. אוהב.

הבטחות של ימות המשיח

בס"ד
תודה רבה
התחברתי...

יצחק אברהם כתב:

מה אפשר לעשות, ניסים קוראים, תבוא לחדרים ותראה ניסים מהלכים,

תודה רבה על הדברים הושיעה נא!
אני ממש נמצא בתוך הסיפור הזה בצורה מוחשית!
גם אני כמוך הרבה פעמים מייפה את הדיבורים בהקשר קיום היחסים, מצפה לחום ואהבה.. מקנהה שמנשקת את ביתנו.. וכו'..
יש לי כמה שאלות שאני שואל את עצמי בהקשר הזה, בניגוד אליך אין לי תשובות חד משמעיות בזה..
מסכים איתך שהרבה פעמים שמרפים ומשחררים היא מחזירה בכפל כפליים
אבל לעיתים זה לא מחייב בכלל, יכול להיות שארפה ולא אשדר שום רצון לקיום יחסים ועדיין מצדה לא יעלה רצון כל שהוא, או שלא אקבל ממנה שום חום אהבה ותשומת לב. בקיצור המתכון לא מחייב בכלל
מה שכן ברור לי זה השינוי שההחלמה עושה א צ ל י בלבד בלי קשר לאשתי לחום שאני מצפה לקבל, או לקיום היחסים בינינו!!
שנזכה..