שלום לכולם,
אני חושב על להשתתף בקבוצה.
אני חושב שאוכל להרוויח המון מזה אבל אני חושש שיזהו אותי.
אני מניח שהרבה חוששים מזה אך לבסוף עשו 'טבילת אש'
אולי תוכלו להגיב לי בבקשה מה קורה אם באמת כן זיהו אותך שם.
בבקשה למען תחושת הביטחון.
תודה

כל הכבוד על המוכנות.
אני משתתף בקבוצות כארבעה חודשים ועדיין לא פגשתי אדם מוכר, ולמרות שהפגישות מתקיימות בעיר בה אני מתגורר.
תבוא, קבוצות זה כיף.

דבר ראשון כנראה שאם תפגוש מישהו אז גם הוא סובל מאותה הבעיה..
שנית, לי זה בהחלט היה קשה בהתחלה אבל אני שאלתי את עצמי- מה אני מעדיף? 
להתפדח קצת או להמשיך לאונן עם עצמי באנונימיות מוחלטת?
עם הזמן זה נהיה לי יותר ויותר בסבבה,
היום אני כבר אשמח שיבוא מישהו שאני מכיר  

אני יכול לספר לך על עצמי שהפגישה הראשונה שהייתי בה פגשתי חבר טוב! בהתחלה האדמתי, רציתי לטמון את ראשי מתחת לרצפת החדר! לאט לאט תו"כ המפגש זה יותר ויותר השתחרר, כשהבנתי שבסופו של דבר שנינו כאן מאותה סיבה!
ההתמכרות לתאווה קצת מפדחת, מהסיבה הפשוטה שכל השימושים שלנו נעשו בהסתרה ובחדרי חדרים, הפתרון הפשוט זה לעשות בדיוק ההיפך ולחשוף לחברים מי אנחנו באמת! זה נשמע קצת מפחיד אבל באמת אין דבר יותר משחרר מההיחשפות הזו!
אגיד לך עוד יותר, החבר הכי טוב שלי בתכנית הוא חבר רגיל מהעבר שהיום השיחות שלנו השתדרגו פי 100 יותר מבעבר
אני מזמין אותך לעשות את טבילת האש הזו!
בהחלמה

מזדהה עם הפחד, סבלתי עוד שנה וחצי מהתאווה בגלל החשש מלהזדהות, וחשבתי שעם הפורום אצליח להפסיק וכמובן לא התקדמתי בהחלמה, אם אתה חושב שהמקום שלך בקבוצות, אני מתחנן בפניך בתור חבר אוהב, תקפוץ למים, זה טבילת אש, זה מפחיד, אבל האור של החדרים שווים את הקושי, הבטחה שלי,
אשמח לשמוע ממך אייך התקדמת.

מזדהה מאוד עם הפחד. בפגישה הראשונה ממש רעדתי. עדיין יש פחדים, אבל זה שווה לי כל רגע.
לי זה היה חשבון פשוט. או המשך הרס עצמי במחלה ואיבוד החיים, או למצוא תקוה לחיים חדשים מפוכחים ושלוים.
בזכות חברים מאוד יקרים, אלוקים הוביל אותי 'להתאבד' על התוכנית. ולבוא לקבוצות.
בפגישה הראשונה שהייתי פגשתי אדם מאוד מוכר. מכיר מקרוב את המשפחה שלי וחבר קרוב של אח שלי. הסמקתי ורציתי שהאדמה תבלע אותי באותו הרגע, אבל המשכתי לבוא וזה לא הזיק לי בכלל. להפך, אם הוא לא היה בורח ממני הייתי שמח ליצור איתו קשר.

מזדהה מאוד עם הפחד,
זה נשמע אולי מוזר, אבל הפחד הזה הוא הדבר הכי מתוק שחוויתי בחיים שלי, הקפיצה למים אצלי הייתה בכנס של שמור עיניך בתחילת ניסן, ופגשתי שם מישהו שאני מכיר מאוד טוב, וכמעט התעלפתי...
אבל בחיים שלי לא הרגשתי כל כך שמח ומשוחרר ומאושר כמו אז, ומאז אני חווה את ההרגשה הזו שוב ושוב בכל פעם שאני נחשף יותר.
זה ממש פדיון שבויים, לצאת מהכלא של ההסתרה ומהבור החשוך שחיית בו עד היום.

מצטרף לתחנונים של אבי, אם אתה אפילו שוקל לבוא, לך על זה, יהיה לך טוב, טוב כמו שלא חווית בחיים.
 

מתחבר
איש הקשר הראשון שלי בתוכנית התברר כחבר שלי,
ועוד כמה מכרים ,
ואם הייתי נשאר בקונכיה המוגנת שלי,
איפה הייתי היום?

כל קבוצות החיות של שמור עיניך התחילו כאשר חבר חשש לבוא לSA ,
וכפתרון קבע לפגוש חבר אחד בלבד,
ולעשות קבוצה של שניים,
שבועיים אח"כ היו חמישה
וארבע שנים אחר כך.....
אסירות תודה,

המלצה שלי , תתחיל בקטן
קבע לשבת עם חבר אחד,
וההמשך יבוא כשתהיה בשל לכך,

בברכה
מוטי

אהלן
יש (לפחות 5) חברים שיודעים את שמי המלא
יש חבר שמכיר את אבי
ראיתי פעם חבר שהיה בקשר עם אחי
יש חברים שיודעים היכן אני לומד
וברוך השם, זה בסדר

ההצעה של מוטי מצויינת.

למפרע אני מבין שמפגש שלי עם חבר מהפורום מאוד הקל עלי הגעה לקבוצה.
אגב, בפעם היחידה שהגעתי לקבוצה חיה לא הכרתי אף אחד. וסביר להניח שזה גם מה שיקרה לך.