שלום חברים,

רציתי רק לחדד כמה דברים בנוגע לצעדים.

בצעדים 1-3 למדנו להיכנע, להאמין שרק הקב"ה יכול להביא אותנו חשפיות ולמסור את כל חיינו לקב"ה.
בעצם למדנו שלא יעזור לנו כלום, אנו חייבם להרפות, לוותר, להיכנע.
כביכול לא לעשות כלום, אלא להשאיר את כל המלאכה לקב"ה.

רק פתאום בצעד 4 אנחנו עושים לעצמנו "ספירת מלאי מוסרית" באמצעות טבלה מסועפת ובחמישה שלבים מפורטים.
וצעד 5 אנחנו מתוודאים על הטבלה הזו לקב"ה ולעוד אדם.
וכן הלאה.

נראה ששאר הצעדים ( 4 והלאה) צעדים מאוד מאוד מעשיים.
כלומר אנו עושים שם מעשים שתלויים כביכול רק בנו ופתאום אנחנו מנהלים את חיינו.
הרי לא משנה כמה נמסור את חיינו לקב"ה צעדים 4 והלאה לא יכולים להעשות  מעצמם.
נכון?

מה אתם חושבים?

שמואל ידידי,
בסדנת הצעדים שהייתי השבוע, אמר חבר ותיק מחו"ל (נקי 18 שנה) שבצעד השלישי "החלטנו למסור את רצוננו וכו'" ז"א שעדיין אנו לא מוסרים רק מחליטים למסור.
היכן אנו מוסרים את רצוננו לאלוקים- בעשית שאר הצעדים. כשאנו עושים את רצונו מאיתנו, ולא את הרצון העצמי שלנו, דהיינו שאנו פועלים מתוך כנות אהבה חוסר אנוכיות וחיפוש תועלת עצמית- אנו מוסרים את רצונותינו אליו.
וזה נעשה בצעד 4 ע"י שאנו עושים חשבון נפש נוקב וחסר פחד ומגלים "היכן היינו אנוכיים לא כנים מחפשים תועלת עצמית ומפוחדים" (בספר הגדול עמ' 58, על צעד 4).

רק להיום היקר,

אתה כנראה צודק.

אבל עדיין, זה מובן שאני מחליט למסור את חיי לקב"ה ועדיין לא מוסר בפועל.
אך כאשר אני עושה פעולות מסויימות איך זה נקרא שאני מוסר את חיי לקב"ה, הרי אני עושה מעשים שבלעדיהם לא הייתי יכול להתקדם? נראה שהכל תלוי בי !!!
אלא אם כן, תאמר לי שהפעולות האלו ממש הן הן רצון הקב"ה והן חלק מלמסור את חיי אליו כי זה מה שהוא רוצה שאעשה.
כן, אבל מי אומר לי שזה מה שהקב"ה באמת רוצה שאעשה?

אני חושב שזה פשוט שאלוקים מצפה ממני שאנהג בכנות, באהבה כלפי ילדיו, ולא באנוכיות חיפוש תועלת עצמית (שזה שורש המחלה שלי- ריכוז עצמי) ופחדים (אלא מתוך אמונה בו).
הלא כן?
אגב, אני מאד נהנה מהכתיבה שלך בפורום, אתה בקבוצות הפיזיות?

בוודאי שזה נכון.

תודה רבה.
אני בקבוצה הטלפונית של זלמן, אתה מוזמן להצטרף.

שמואל, אתה שואל שאלות טובות ויישר כח.

שים לב: אני עובר וממלא את הטבלה ומגלה שאני אנוכי (צעד 4), אחר כך אני מתוודה בפני מישהו (צעד 5), ומה הלאה? הרי ברור שאני חייב להגיע לצד הבא שבו אני "נכון לחלוטין שאלוקים ישחרר אותי מכל פגמיי". בלי צעד 6 - לא עשיתי כלום.

אדם יכול לדעת שהוא אנוכי וגם לספר לכל העולם, אבל הוא נותר באותו מצב. אבל כשהוא בתכנית והוא מוסר לה' את חייו - הוא עושה את זה בכל מקום וכמובן שזה בדיוק המטרה של הצעדים האלו.

אתה בהחלט צודק.

רק להיום! כתב on 13 יוני 2012 08:41: