תודה על המילים הנעימות שלך, כנוע. ישלם לך ה' כפעלך הטוב. אנסה להסביר: אני חולה. זו עובדה. אינני יכול לומר זאת בבטחה שכל פעולה שעשיתי בחיי היום יום כמו לשון הרע, רכילות, ביזוי הורים, מורים, וחברים, גנבות, ועוד מרעין בישין במהלך עשרים ומשהו שנות מחלתי תמיד נבעו מחמת המחלה.

אדם צריך לעשות תשובה. גם אם הוא חולה. השאלה על מה, ובעיקר מתי. למדו אותי שאם זה מה שמונע ממנו את ההחלמה. הלכתית מחוייב שלא לעסוק בכך כרגע.

עכשיו ברור לחלוטין, תודה.

בס"ד
OK
אחד הדברים שלימדו אותי כאן זה לדעת להכנע...
אז למרות שלא הבנתי לגמרי
אם כל הרבנים הצדיקים האלה אומרים
וכל חברי הפורום הצדיקים גם הם אומרים
אז מה שנשאר לי זה רק להכנע...
"כנוע" "כנוע" "כנוע"

(רק שתדעו לכם שבחיים לא הייתי אומר את זה במשחק ילדים...)

אשריי שזכיתי לקרא זאת. כמים קרים על נפש עיפה. תודה לך.

כנוע, שאלת, למה ליה למימר שה12 צעדים על פי חז"ל.
כתוב במדריך שהיו שטענו של12 צעדים שורשים בנצרות, ושהרב טוורסקי שלל את זה, וזו הכוונה שזה מסתדר עם חז"ל.
למה שלעבודה על המידות יהיו שורשים בנצרות דווקא? נראה לי שהכוונה לגישה של התוכנית ל12 הצעדים, כגון למשל "תן לאלוקים שיעשה בשבילך את העבודה וירפא אותך".
אבל חבל להאריך על הוה אמינא, כבר הרב טוורסקי שלל את זה ככתוב במדריך

תודה לך מתנת הנקיון, מאנו, לא ירדתי לשורש כתיבתך.

manu, לא שאלתי שאלה אלא אמרתי שבעיניי הצעדים הם עבודת המדות כפי שהיתה נהוגה בישיבות שהזכרתי.
העובדה שהתכנית נכתבה על ידי נוצרים לא מפריעה לי כל כך כי התכנית נוצרה כדי לפתור בעיה שכנראה לא התמודדו איתה בישיבות הנ"ל. בכל אופן ברור לי שזה לא סותר שום דבר מהתורה, להיפך.
ולפי זה ניחא .

לא אמרתי נוצרים אמרתי נצרות.
וכמו שאמרתי הרב טוורסקי שולל את זה.
רק הסברתי מה יכול להיות פסול בזה לפי ההוה אמינא, ונראה לי שזה מה שהתקשית בו

שרשור נפלא.
ממליץ לך.

אסירותודה, 
אתה מדבר על 12 הצעדים, על הקבוצות, ודיברו פה גם על עבודת המידות הזאת שיש בקבוצות, שלא מביישת את ישיבות המוסר דאז. אתה מדבר על החולי הנפשי הזה, על הגורמים שמניעים אותנו לעבר התאווה, על שורשי החולי הזה. ואתה אומר שב- 12 הצעדים עושים את העבודה הזאת של הריפוי וההחלמה.
אבל אגיד לך: אני ניסיתי מפגש אחד של 12 הצעדים... והדברים שנחשפתי שם אליהם שאנשים עושים... לא רק שזיעזע אותי עצם העניין, ועוד המחשבה שאני אהיה באותה קבוצה עם אנשים כאלה, אלא זה כמעט ונתן לגיטימציה לדברים האלו, ורעיונות חדשים... ברוך ה' עוד לא הגעתי למקומות של האנשים האלו, ואני מקווה שאף פעם לא אגיע. אבל אני מרגיש שאם אלך לקבוצות האלו, אני עולו להתקרב לשם הרבה יותר מהר. 
אז איזה פיתרון יסודי להחלמה יש לאדם כמוני, בחור ישיבה יחסית תמים, שרוצה לשמור על התמימות שלו?

אח יקר בנוגע להגעה לקבוצות 
אני ממש מבין אותך פתאום למה אתה נחשף
מנגד שים לב לאיפה ניתן להגיע אם לא תעצור מוקדם 
הסיפור זה שיש שורש ויש ענפים.
אצל אדם אחד הענפים הם אוננות פורנוגרפיה 
אצל האחר שימושיים ועוד.

המלצתי אליך מבין שזה נוגע בנפש שלך לשמוע לאיפה ניתן להגיע 
אולי אפשרי שתדבר עם מארגן הקבוצה או מי שמקבל חברים חדשים על אופי הקבוצה.

הקבוצה נותנת לך הבנה שאתה לא לבד.
אם תרצה תוכל ללכת לאנשים שיכולו לסייע לך בהתמודדות שלך 
תדע שאתה לא ראשון ואתה לא אחרון
ואם הגעת לקבוצה תראה מה אתה יכול לקחת משם להמשך התהליך שלך.

תמיד ההדגשה היא שזה מה שעבד לאותם אנשים.

מה דעתך?

א. אתה אומר - "שים לב לאיפה ניתן להגיע", אבל אתה אומר שהענפים אצל כל אחד הם שונים - אז הענפים הם או"פ או שהם דברים אחרים/ כלומר זה משתנה ומתדרדר או שזה נשאר כל אחד והענפים שלו?
ב. לאיזה אנשים אפשר ללכת?
ג. את הקבוצה כבר ראיתי, ומן הסתם זה די דומה בכל הקבוצות.
אני יודע שאני לא לבד, ב"ה יש לי כמה חברים שאני מדבר איתם. לכן אני בספק אם זה מוכרח הקבוצה.
אני חושב שזה מחיר כבד מדי לשלם להיחשף לדברים כאלה, כי בחיים או שאגיע לזה או שלא, אבל בקבוצה הסיכוי הוא הרבה יותר גדול להידרדר, כך נראה לי.
כי אם אתה מבין שאתה לא לבד, אז גם אחרים הם לא לבד, ואז גם אתה לא לבד בהתמודדות שלך אבל גם לא לבד בהתמודדות שלהם, ולהתמודדות שלהם אני לא רוצה להגיע, אם הבנת את כוונתי. כלומר הקבוצה עושה מין יחד כזה, והיחד הזה יכול להיווצר לא רק סביב הבעיות שלי, אלא זה גם יכול להכניס אותי לבעיות שלהם. 
לכן השאלה עוד עומדת בעינה.

א. אני לא מכיר אותך אישית, אבל בהרבה מאד מקרים (אצל אנשים שמתמודדים קשה עם התאווה) הם בשלב מסויים יכולים להגיע ולהתדרדר הלאה, אני למשל באסירות תודה בחסדיו הגדולים של ה' יתברך לא הגעתי לשם, אבל זה בהחלט היה יכול לקרות.
דבר נוסף, גם אם בן אדם מצליח לעשות שריר ולעשות לעצמו קוים אדומים שאותם הוא לא עובר, זה לא אומר שום דבר על הפונטציאל של מחלת ההתמכרות שלו.
ג. אכן זה דומה פחות או יותר בכל הקבוצות, ומאידך, אני מכיר הרבה מאד אנשים שלא עברו את המסך, והם בקבוצות ולא קרה להם כלום בגלל הקבוצות. אחד מהם זה אני. הגעתי למקום הזה בשביל החלמה, וזכיתי לקבל החלמה, ואני ממשיך להגיע לקבוצות ולקבל החלמה, ואני ב"ה נקי, ולא התדרדרתי לשום מקום.
ודוקא לפני שהגעתי לקבוצות, המחלה שלי התדרדרה עוד ועוד.
ה'ביחד' של הקבוצות לא נועד להיות 'ביחד במחלה', אלא להיות 'ביחד בהחלמה ובפתרון'.
זאת הגישה שצריכה להיות לקבוצה, וזה עובד.
אני לא מכיר אותך אישית, ולא יודע במה בדיוק ההתמודדות שלך, ולכן לא הייתי ממהר להגיד לך להגיע לקבוצות, כי יש אנשים כאלה שאמרתי להם שאולי לא כדאי להם להגיע לקבוצות. אבל גם צריך לדעת מה המציאות האמיתית של הקבוצות, ומה באמת קורה שם. ומה שאני מספר זה מה שקורה ברוב רובם המוחלט של הקבוצות.

בהצלחה רבה
אוהב מאד
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

גוועלד היקר:
מצטט מהרב טווערסקי ז"ל:

אפשר לקרוא את המאמר המלא כאן.

אני מבין את מה שגוועלד כותב
ממה שראיתי על עצמי וממה ששמעתי מאחרים יש מקום מסוים לחשש הזה
המלצתי שתתייעץ עם מישהו שמבין בזה יותר ממני וממך
מתחיל שוב חברנו היקר או אסירותודה
אני מאמין שיש עוד שאני לא מכיר
אני אישית כרגע בטיפול אישי ולא הולך לקבוצות בדיוק מהסיבה הזאת
בהצלחה