גד יקירי, אתה לא חופר. אני שמח כל פעם שיש המשך לדיון הזה, כי זה המהות של הכל.

אני בקשר יומיומי עם אחד החברים כאן, והשיחות שלנו בחודשיים האחרונים עסקו רק בענין אחד: וויתור.

היו לנו ויכוחים וצעקות ודיבורים ולפני יומיים סוף סוף הוא ויתר. ברגע אחד הכל השתנה. לראשונה מאז החתונה, אשתו הבינה אותו כשהוא דיבר על הבעיה שלו, והוא חזר עם הרגשה מדהימה.

אתה שואל איך מגיעים לזה? אם לעצתי תשמע, עזוב כעת את כל הצעדים ותתרכז בצעד הראשון בלבד: כניעה. למיטב הבנתי, הכניעה גם אם היא לבד ולא מגיעה עם שום צעד נוסף, היא הבסיס לכל הויתור ואחריה זה אפשרי באמת. אז עכשיו תשאל איך נכנעים...

איך נכנעים?

הלואי והיה כפתור שעליו יכולתי ללחוץ "נכנע"...

אני אישית, בגלל שאני כזה מנופח מאגו וחשיבות עצמית, לא מוכן להכנע בשום דבר בחיים עד שלא ממש ממש כואב לי. יש אנשים יותר מוצלחים ממני שמספיק להם פחות כאב ואת השאר הם עושים כאשר הם רואים אנשים אחרים ולומדים מהמצב שלהם. אני לא כזה, כי אני תמיד יסביר לעצמי ש"אני שונה", והבעיה אצל השני היא כי הוא דפוק. אז לא היתה לי ברירה אלא להתרסק ורק אז התעוררתי והסכמתי להכנע ולוותר.

תראה, היה אצלנו במשרד עובד שהעיפו אותו אחרי שתפסו אותו צורך פורנו בצורה קבועה, ואני הייתי עד לכל המהלך. זה היה אמור להעיר אותי ולתת לי סטירה להבין שאני באותו כיוון, אבל מה שאני "למדתי" מזה היה שצריך יותר להיזהר... אתה מבין כמה אני לא רוצה לווותר ולהכנע?

מאידך ראיתי חברים שהכאב עד היום הספיק להם, ואז הם מסתכלים מסביבם ורואים מה קורה ולאן עוד אפשר להמשיך ליפול (בחיים, לא בתאווה) ואומרים לעצמם: טוב, זה גרוע, הבנתי את המסר. אני נכנע, זה גדול עליי.

נ.ב. מתקרבים לחמישים תגובות בנושא הויתור. אל תוותר!

גם אני רוצה להיכנע

אני רוצה מאוד מאוד להיכנע

אז אם זה עדיין לא מצליח, תתחיל לעשות אפילו בלי הלב. פשוט תגיד לעצמך שאתה נכנע, תחשוב שאתה נכנע, והכניעה תעמיק לבד. אל תכריח את עצמך להכנע אלא תזרום עם זה. בתכנית באנגלית יש סיסמא שמלווה את הכל, קשה לי לתרגם את זה במדוייק אבל זה אומר:

let go and let god

אתה לא צריך להכריח את עצמך לוותר וגם לא צריך להכריח את הקב"ה להכנס לחיים שלך. פשוט "תן לזה ללכת" ו"תן לה' להכנס לחיים שלך".

אני פשוט רציתי להגיע ל-50 תגובות 

חחחח
יששששש!

בשבת אשתי שאלה אותי כל מיני שאלות על התכנית, ובעיקר ניסתה להבין מה זה אומר שאני מוותר? הסברתי כמיטב יכולתי ובסוף דווקא היא נתנה דוגמא מהחיים שלה וזה האיר אצלי את הנושא מכיוון נוסף שלא חשבתי עליו לעומק לפני כן. כאשר אדם מחליט שהוא צריך לעשות דיאטה, זה בעצם ויתור כללי על הרבה דברים טובים. אני לא אומר לעצמי: שוקולד וגלידה זה מגעיל, כי אם אני אלך בכיוון הזה - אני בטוח אכשל ואין לי שום סיכוי. הרי כמה שלא אנסה לשכנע את עצמי שזה מגעיל, ברגע שאפגוש איזה אוכל מגרה וטעים - אשכח את כל השכנועים ופשוט אסתער על הצלחת. לכן במקום זה אני אומר לעצמי שכל הדברים המשמינים הם מאוד טעימים וטובים, אבל מכיון שזה מסוכן לי, אני מוכן לוותר עליהם.

אז גם אצלי זה אותו דבר. במשך שנים ניסיתי להסביר לעצמי שאין לי מה לרצות נשים, ובכלל "אישה חמת מלא צואה", ויש לי את אשתי ואני יכול להסתפק בה וכן הלאה וכן הלאה, אבל ברגע שעמדתי מול נסיון, ברגע שהעיניים שלי ראו בחורה יפה ברחוב - כל ההסברים האלו עפו לעזאזל וכמובן נתתי לעצמי להתאוות ולהתגרות ומשם הדרך המשיכה כמובן במורד החלקלק של התאווה. אז כעת אני לא אומר לעצמי שזה לא טוב, אלא שנשים זה דווקא כיף אבל פשוט זה מסוכן לי ואין לי ברירה אלא לוותר.

אבל גם אחרי הוויתור הכללי, זה עדיין לא אומר שהעבודה על הוויתור נגמרה (ובודאי לא שההתמכרות נעלמה), כיון שבפועל בפעם הבאה שאני נתקל במנה עסיסית, עדיין הגוף דורש את זה למרות שבאופן עקרוני ויתרתי, ולכן כעת אני צריך לוותר שוב, לא עוד ויתור כללי, אלא הפעם ויתור נקודתי על המנה הספציפית הזאת. אני רואה את המנה, יודע שזה טעים, אבל חוזר בראש לכניעה, דהיינו לשלב בו אני מבין ויודע שזה מסוכן לי ולא טוב לי, ולכן מוותר שוב על האוכל הפעם. וזה נכון גם עם מראה של אישה ברחוב או כל סוג אחר של תאווה. נכון שכאשר הגעתי לתכנית של הצעדים אז באופן עקרוני הסכמתי לוותר על התאווה, אבל אני צריך עדיין לוותר כל יום מחדש, וכל פעם שאני יוצא לרחוב מחדש, וזה לא עבודה שנגמרת בוויתור כללי וחד פעמי, אלא עבודה שנמשכת כל הזמן בלי הפסקה.

זלמן אני רואה שאתם מדברים הרבה על הוויתור מההסתכלות בנשים! אצלי הדברים הם קצת שונים
לוותר על ההסתכלות זה אולי עוד בסדר! תראה אני רווק.. והרצון להיות עם אשה גדול מאוד! אז איך אני יכול לוותר על הצורך להיות עם אשה?? הרי לרצות את זה, זה הדבר הכי טבעי שבעולם!! ובכול השנים האחרונות הצורך הזה גורם הרבה פעמים לאוננות שזה רק הורס והורג אותי!! אני נמצא בקונפליקט הזה ולא יודע איך יוצאים ממנו!
אז איך לעזאזל מוותרים בכלל על הרצון להביא חיים לעולם??? 

קשה לי לענות לך באופן ברור על הנושא, אבל רק אספר לך שבפורום נשואים יש דיונים על הנושא הזה מזווית שונה, והרבה פעמים דווקא לנשואים יותר קשה כי לא פשוט להבדיל בין התאווה למין לבין הרצון האמיתי להיות עם אשתי. במידה מסויימת יותר קל לי לוותר באופן סופי על התאווה ולחיות בהתנזרות מאשר לנסות ללכת על החבל הדק.

בשורה התחתונה, ברור שאדם צריך להתחתן, אבל גם ברור לי שאם מישהו מתחתן רק כדי להרגיע את היצר שלו - היצר לא יירגע בכלל, אלא אחרי החתונה הוא רק יתגבר.

זה נושא עמוק ומורכב אז אם אתה רוצה - אתה מוזמן לשאול ואנסה להרחיב.

אני מהזה בדיכאון...
אין לי כח לכלום, אני עייף, לא הולך...
איך בא לי לאונן, להרגע קצת, לשטוף ת'מוח, אחרי חדשיים שלא עשיתי את זה.
אני לא עושה את זה. לא יודע בדיוק למה. בעצם נראה לי שכבר ויתרתי על זה, אין לי באמת מלחמה אם לאונן או לא. אני רק קצת בדיכאון מזה שאני לא יכול כבר לאונן.
לא יודע, הסתבכתי...
יום טוב לכולם.

לגד שלום
  אני מאחל לך שתעבור את הגל הזה. ומחר פתאום יום חדש עם כוחות אחרים  עם שמחה ומרץ.
  אצלי למשל אתמול היה לי מצב רוח בשמיים מחייך לחברה בקהילה שאני גר. שופע ביטחון וכו' .  והיום ממש הפוך קמתי מאוחר. מרגיש סמרטוט . חוסר שקט נפשי עצבני. אבל בס"ד סופר בערב שבועיים לנקיון .                                                                            זה מגיע בגלים צריך להתכופף לדעת שזה זמני הדיכי והעצבות. ומחר מגיע אור        אנחנו קיצוניים נראה לי

  מקווה שחיזקתי משהו .  בהצלחה

גד שלום
ברוך הבא למועדון
גם אני כמוך חווה את הטירוף הזה, וממש בא לי לזרוק את התוכנית הזו לכל הרוחות,
רק מה אני יודע שבשבילי אין דרך אחרת וזו שאלה של חיים ומוות,
אז אין לי ברירה חוץ מלדשדש כל פסיעה בזמנה , לא "רק להיום" אלא "רק להרגע".
אחי בוא נדשדש יחד בתקווה למחר מאיר יותר,
אני לומד שעלי להכנע גם ביחס לרגשות שלי, ואם אלוקים רוצה אותי מזופת , סבבה.
אני אחיה עם זה
אוהב וכואב
מוטי

תודה חברים. כבר הרבה יותר טוב.
כן, צריך להוריד את הראש לכל גל וגל...

אוהב אתכם.