אני רוצה להוסיף.
כשהגעתי כאן לפורום לפני קרוב לעשור, ראיתי כאן במדריך של שמור עיניך ובפוסטים של החברים, שאני חולה ולא חוטא, שאני חסר אונים מול התאווה. זה היה לי קשה מאד להבין את הדבר הזה, ולקבל אותו. זה היה נשמע לי מאד לא נכון.
גם בקו החם כתבו לי ללכת לקבוצות SA ולא הלכתי. גם חששתי להיחשף, אבל בכלל לא הבנתי את הדבר הזה.
אז החלטתי רק להבין שאני מתמודד באופן קשה בתחום של התאווה אבל עם הרבה הרבה כוחות רצון ומאמצים בעז"ה אצליח.
וניסיתי.
עוד יום ועוד יום
עוד יום ועוד יום.
כך במשך למעלה משנתיים וחצי. השיא של הנקיות שלי היה רצף של 11 יום בלי אוננות אבל עם הרבה הרבה תאווה. מלבד אותו רצף, הייתי משתמש יום אחרי יום, פעם ועוד פעם, בוקר צהריים וערב.
והמשכתי לנסות ולא הצלחתי.
עד ששוב פעם החברים הטובים כאן בפורום אמרו לי ללכת לקבוצות, ולקחתי ספונסר זמני מקבוצות שמור עיניך, ודיברתי עם כמה חברים משמור עיניך במשך כחודש עד שהגעתי בפועל לקבוצות שמור עיניך. והם לימדו אותי שאני חסר אונים מול התאווה, אני אלרגי לתאווה, בשונה מאנשים אחרים שיכולים לשלוט בזה, אני לא יכול לשלוט בזה, אמנם זה היה לי קשה, אבל המציאות שלי הוכיחה לי שכך הם הדברים. וכך הגעתי לקבוצות שמור עיניך והחברים דיברו הרבה על החוסר אונים מול התאווה ומול הפגמי אופי, ובד בבד דיברו על הפתרון של אלוקים אוהב. על הדרך להתחבר אליו בצורה נכונה וראויה, לבקש ממנו להסיר את הפגמי אופי, לתקן את הפגיעות שפגענו, ולהמשיך לשפר את הקשר עם אלוקים.
וזה עובד לי עוד יום ועוד יום, והקשר שלי אלוקים הוא גדול מאי פעם, והחיים הרוחניים והדתיים שלי מלאים בהרבה תוכן, בזכות תוכנית הצעדים.
בהצלחה רבה