מצאתי כאן חרדים ומזרחוניקים, צעירים ומבוגרים, נשואים ורווקים, אבל מישהו אחד עדיין חסר למרות הכל ולמרבה הפליאה.

לא מצאתי את הקדוש ברוך הוא...

כן, הזכירו אותו בנקודה שאנחנו עוברים עבירות נגד רצונו, יופי. אבל זה לא עצר אף אחד מאיתנו להמשיך בהתמכרות, אז זה כנראה לא הוא. אבל יש לי סוד עבורכם חברים יקרים: בלי שנכניס את ה' עמוק עמוק לתוך החיים שלנו - נישאר כאן לנצח, סובלים ומסכנים.

ותפרידו טוב טוב בין דת לבין רוחניות. חבר'ה, אין קשר בין התפילה שאני ממלמל בבוקר או העובדה שאני מניח תפילין לבין אמונה אמיתית בה'. אמונה אמיתית אומרת שאני ידבר עם ה', יסמוך עליו במאה אחוז וימסור לו את המאבק בתאווה ואת האחריות על החיים שלי. אמונה אמיתית אומרת שאני יפסיק לחשוב שאני מנהל את העולם, ובעיקר להפסיק לחשוב שאני קובע מה יהיה עם החיים שלי.

וכל זה לא קשור לדת בגרוש. כי למרבה הצער, הפכנו את הדעת למשהו מסחרי שלא קשור יותר מידי לאלוקים.

הרי הדרך שבה היינו אמורים לפעול היא שאנחנו שומרים מצוות כיון שאנחנו מאמינים בה', אבל איך התהפכו היוצרות? היום אנחנו מאמינים בה' כיון שאנחנו דתיים. ואל תגידו לי "אני מאמין בה'", כי להאמין באמת בה' אומר שאתה לא כועס כי אין לך על מי כיון שהכל ממנו ית', ואתה לא מתעצבן כשהדברים לא הולכים כפי שאתה רוצה כי אם זה לא הלך כפי שאתה רוצה, זה אומר שזה הלך כפי שה' רצה. אז מי באמת מאמין בה'?

אוקיי, אז מה כל זה קשור לפורום למכורים למין? למה לא לשיעור מוסר או חסידות בישיבה? תאמינו לי שהמקום האמיתי לטפל בבעיות אמונה הוא כאן ולא בשיעורים בישיבות. כי כל ההתמכרות שלנו התחילה וקיימת רק בגלל שאנחנו מנסים לנהל את העולם ולהיות כל הזמן בשליטה, ושוכחים שיש אלוקים.

הנה דוגמא קטנה: כולנו ניסינו המון שיטות "דתיות" עשינו תשובה, הלכנו למקווה, למדנו, ואפילו "התפללנו". יופי, וכמה מאיתנו באמת פנו אל הקב"ה ודיברו איתו יום יום וביקשו ממנו שירפא אותנו ויקח מאיתנו את ההתמכרות הזאת? לדעתי מעטים מאוד.

אז הנה טיפ קטן לסיום (ובימים הקרובים אשתדל לכתוב עוד בנושא הזה): ה' הוא כל יכול (באמת. לא רק בשפה של הדתיים). ה' יכול לקחת ממני את התאווה ולעזור לי לנצח במאבק הזה. אבל הוא רוצה משהו בתמורה. הוא רוצה לראות שאני בוטח רק בו. אם הוא רואה שאני מנסה להשתלט על הזירה בעצמי - הוא מפנה אותה ונותן לי להתמודד לבד (וליפול). אבל אם אני יוצא מהזירה ומפנה אותה לה' ונותן לו להיכנס - הוא ייכנס ויעשה עבורי את מה שאני לא יכול.

מסכים עם כל מילה!

זלמן אולי נתחיל קבוצת 12 צעדים וירטואלית .
כל שבוע נפתח אשכול חדש עם צעד נוסף.
נראה לי שמנחה כבר יש לנו...

טוב, די ברור שאתה תאמר שזה לא מספיק אבל אולי זה יגרום לאנשים להכיר את העוצמה בשיטה ולהשתכנע להצטרף לקבוצה אמיתית.

חופשי לגמרי.

כפי שכתבת בעצמך, אני לא חושב שזה מספיק, אבל זה בפירוש יכול לתת לאנשים כיוון על מה מדובר כאן.

אלא שיש תנאי ברור להשתתפות בקבוצה. כל אחד שרוצה להצליח צריך לחזור לכאן ולספר כמה שיותר פרטים איך הוא מיישם בחיי היום יום את הצעדים עליהם אנחנו לומדים. זה לא לימוד תיאורטי, כי אז אין טעם. הכל זה כדי "לידע את המעשה אשר יעשון".

אשתדל להתחיל בצעד הראשון בימים הקרובים בעזרת ה' יתברך.

יישר כחך!
אתה צודק במאת האחוזים..
ואני רק על עצמי לסםר ידעתי-

זה ממש כך, כל פעם שחשבתי שאני "מנהל" את העניינים שלי ה' הראה לי כמה אני לא מנהל כלום.
וכל פעם שנתתי לה' לנהל לי את החיים הכל תמיד הסתדר.

השאלה הגדולה איך מתמידים בזה?
כי בפנים בלב אני יודע כמה שזה נכון, אבל יש את הזמנים שהגאווה מתחזקת ואני כאילו שוכח את הכלל הזה, שזה בעצם לשכוח את ה', ורק אח"כ נזכר...
זה נכון בזוגיות וזה נכון בכל דבר.
אז איך אפשר לשמור על הדרך הזו?

אני ממתין בקוצר רוח.

אולי אפשר לבקש מהמנהלים לפתוח פורום של 12 צעדים בו יהיו רק משתתפים מורשים?

חשוב מאוד שזה יהיה פורום עם אשכולות רציניים בלבד, שיהיו ממוקדים בכל פעם לנושא אחד.

במחשבה שניה אולי נחכה עוד טיפה לעוד כמה חברים שיצטרפו באופן רציני.

ב"ה בתקופה האחרונה יש יותר ויותר חבר'ה קבועים כאן, אבל אולי עדיף להמתין עוד טיפה. מה דעתך?

כפי שאתה יודע, אני לא מכיר את הדינמיקה של קבוצה, וכל שכן ש אין לישום כיוון איך ליישם את זה בצורה וירטואלית.

אני מתאר לעצמי שאם יהיו מעט מאוד אנשים (2-3) , כל נפילה של מישהוא יכולה להפר את הפעילות של כל הקבוצה.

אז אולי כדאי לעודד אנשים להצטרף.

מה שברור, הוא שחייבים שאלו יהיו אנשים רציניים שיתמידו.

אני חושב שכאשר מוטי יחזור אלינו בקרוב בעז"ה נוכל לגבש קבוצה קטנה ולצאת לדרך. נבקש כמובן מאוד כמה להצטרף.

moved כתב on 14 מרץ 2012 16:15:


בדיוק על הנקודה שהאנשים כותבים כאן כל שניה על הנפילות חשבתי אני הקטן להאיר..

לדעתי זה לא טוב שכל שנייה כותבים "נפלתי".
איכשהו זה גורם בלב הרגשה "הנה, גם הוא היה כל כך רחוק ונפל.. יאללה אין מה לעשות"
וגורם שרשרת של נפילו של אחרים כמו שראיתי בשירשור אחר..

לע"ד צריך יותר לשמור את הנפילות לעצמינו.. להיות מודעים להן אבל לנסות לעדכן את החבר'ה על ה"נקיים"
זה גורם ליותר רצון..

מה אתם אומרים?

מצטרף לגמרי. אני חושב שהאשכולות של הנפילות לא לגמרי עוזרים. יש דרכים אחרות לבקש עזרה גם בלי לפתוח אשכול חדש כל פעם שנופלים.

שוב פעם לא נפלתי....

כבר 17 ימים "נקי" !!!

ובשפתנו, אני בפנים !
חיי מלאים כרגע באירועים על גבי אירועים, שכבר כמעט שלשה שבועות עברו ולא הצלחתי להצטרף לתכנית הטלפונית. אולי  מכם תבוא הישועה ואוכל להתבשם לפחות מתכנית וירטואלית...

שלום,
אני די נרגש להיות כאן.
אשמח גם להיות חלק מקבוצה. ב"ה אני נקי כבר 111 יום, מאז שגיליתי את האתר המדהים הזה.
בעניין הדברים של זלמן,
המילה דת במובן של דתיים מופיעה בפעם הראשונה בתנ"ך כשהמן אומר לאחשוורוש עד כמה נוראיים היהודים ומוסיף ואומר "ודתיהם שונות מכל עם" - הם גם דתיים!!! - ה' ישמור. המן הרשע מלמד אותנו כמה סילוף יכול להיות כשאתה מגדיר עצמך כ"דתי" ולא כמאמין. ה"דתי" חי באורח חיים מסויים ומחויב רק לחוקים מסויימים. לכן הוא יכול להשתתף במשתה אחשוורוש ועדיין לקרוא לעצמו דתי כי יש לו איזה סיבה טובה שהוא מצא לעצמו ואולי אפילו היתר מרב...
המאמין, לעולם לא ישתתף במשתה שבו הכלים - הם "כלים מכלים שונים" (של המקדש). ליבו יתמוטט לפני כן. אם כל צעד הוא תפילה, כל מעשה הוא תחינה - אתה בדרך הנכונה. אולי לכך כיוונו חז"ל: "ולוואי יתפלל אדם כל היום כולו" - שכל המעשים יהיו לתפילות ממש ולא למשהו נפרד חלילה.
בהצלחה!

אחלה. אז יש לנו את moved, אסי, נועם ה' וכנראה גם מוטי ראוי ודיל.

בקרוב נתחיל משלב אפס ומשם נתקדם. נראה לי שכדאי להשקיע שבוע בערך בכל שלב, מה שיצריך הרבה השתתפות של כל החברים היקרים כאן.