גבר ואישה רואים את העולם באופן שונה.
ביחסי מין, הגבר רואה את העולם באופן כזה - יש נשים מושכות, ויש נשים פחות מושכות. ככל שהאישה מושכת יותר, הרצון של הגבר לקיים עימה יחסי מין גדול יותר. וזה הכול בעצם.
בעיני האישה, זה יותר מורכב - יש בעניין מילים כמו רומנטיקה, רגשות, מחשבות, אוהבת אותו, לא אוהבת אותו, וכדומה.
אבל בסופו של דבר, בשני המקרים, מדובר על תחושות בסיסיות בגוף האדם, האישה מעוניינת ברומנטיקה - לא בגלל שהיא צדיקה ורוצה לשמור על עצמה מלשכב עם כולם, אלא בגלל שהגוף שלה באופן טבעי בנה מנגנון כזה במוחה, שבונה "וועדת קבלה" לכל גבר שמנסה לגשת אליה ומנסה לשכנע אותה שהילד שלו יהיה הילד הכי טוב. ורומנטיקה זה חלק מהסיפור הזה.
זה חשוב להבין את זה, כי היום הסרטים והסדרות מנסים להביא את החלק הרומנטי של האישה, בתור מצפן רוחני - אם אתה עושה רומנטיקה טובה, אתה גבר "טוב" במדדים של הוליווד, ואם אתה עושה רומנטיקה גרועה, אתה גבר "גרוע", במדדים של הוליווד.
אבל אין שום הבדל בין המנגנון המוחי שיש בגבר, שמנסה לשכב עם נשים ונמשך אליהם, לבין המנגנון המוחי של האישה, שמחפשת תשומת לב והערכה, ורומנטיקה - על מנת לקבוע עם מי לשכב.
שניהם מנגנונים גופניים במוח האדם - שעובדים זה עם זה ונועדו לקבוע מי שוכב עם מי.
מה שחשוב זה התוכן שיוצקים למנגנונים המוחיים האלה. לא המנגנונים עצמם.
בילדותי, ראיתי סרט הוליווד מצוייר על אישה, שמתלבשת יפה ומכובד ביחד, ומחפשת בעל. זה היה הסיפור בסרט - למצוא בעל, להתחתן, להקים משפחה, וכו' - זה היה המטרה של כל הסיפור הזה.
לפני זמן מה, ראיתי סרט דומה, על אישה שמתלבשת אותו דבר, אבל הסיפור היה שונה לחלוטין - היא לא חיפשה להתחתן, היא חיפשה פשוט למצוא גבר או גברים בחייה, שיסעירו אותה ברגשות הרומנטיקה, התשומת לב והקשר הנפשי - לא יותר, לא פחות.
האישה הזאת ניסתה להדליק את המנגנונים המוחיים בגופה שעושים לה טוב - אבל בלי לצקת לתוכם תוכן.
ממש כמו צופה בפוי' - שמסתכל על נשים יפות ומושכות אחת אחרי השנייה, בלי לצקת תוכן לעניין, עם התייחסות רק לחשיבות המנגנוניים המוחיים של התאווה והדלקתם כדי לעורר עונג.
כך נשים מהסוג הזה - שמחפשות את הריגוש, את התחושה, את האהבה ללא שום דבר מעבר, הם בדיוק אותו דבר.
רק שלגברים מסוג כזה מסתכלים במידה מסויימת של גועל, זה לא מכובד לחשוף בפומבי שאתה איש שצופה בפוי' באופן קבוע.
בעוד נשים מהסוג השני, מסתכלים עליהם במידה מסויימת של הערכה - הנה, הם מחפשות את הדבר החשוב באמת, את הרומנטיקה, את הקשר הנפשי. לא על איזה קימור גוף.
והאמת שזה ממש לא נכון - רגשות של רומנטיקה וקשר נפשי לאישה זה כמו רגשות של תאווה בשביל הגבר - שניהם מנגנונים מוחיים גופניים שגורמים עונג לצדדים והצדדים רוצים להדליק.
ושניהם, בלי לצקת תוכן בהם, לא יובילו לאושר בכלל.
אבל זה קצת יותר מסובך מזה. כי חיים שכולם חובה ותוכן - זה לא טוב. וחיים שכולם רק עונג - זה גם לא טוב.
אישה שתחפש רק להדליק את הרגשות הרומנטיים שבה, תרגיש ריקה, ממש כמו הגבר שמחפש כל הזמן להדליק את התאווה שבו באמצעות המסך.
ואישה שתחפש להתחתן רק כי זה חשוב, תרגיש נורא, ממש כמו הגבר שמתחתן עם איזה מכוערת רק בגלל שזה מצווה או משהו, הוא גם ירגיש נורא.
הרגשות הרומנטיים של האישה חשובים, בפני עצמם, אבל אם יוצקים בהם תוכן, האישה תמצא את הבית האמיתי.
והרגשות התאוותניים של הגבר חשובים, בפני עצמם, אבל אם יוצקים בהם תוכן, הגבר יימצא את הבית האמיתי.
ואני לא מתחתן כי אני עושה למישהו טובה - הגבר לא אמור להתחתן כדי לעשות טובה לאישה, אלא כדי למלא את מצוות גופו החייתי שרוצה להתענג על אישה.
והאישה לא אמורה להתחתן בתור טובה לגבר - אלא כי למלא את מצוות גופה החייתי שרוצה להתענג על קשר. וגם על קשר גופני.
המחשבה שהרגשות הרומנטיים של האישה, הם הפתרון שיוביל את הגבר החוצה מההתמכרות שלו, אינם נכונים, הרגשות הרומנטיים האלה - של רצון לתשומת לב והערכה וכדומה, הם מנגנונים שיכולים להיות הרסניים ביותר, ממש כמו הרגשות התאוותניים שמחפשים קימורי גוף במוחו של הגבר.
האישה מחפשת תשומת לב, ממש כמו שהגבר מחפש קימורי גוף. אתם בטח מתנגדים במוחכם לקביעה הזאת, כי אנחנו גברים, ואנחנו לא מבינים מה כל כך חשוב בתשומת לב, ממש כמו שנשים לא מבינות מה כל כך חשוב בקימורי גוף.
גברים לא מבינים כמה רחוק נשים מוכנות ללכת עבור תשומת לב, ממש כמו שנשים לא מבינות כמה רחוק גברים מוכנים ללכת עבור קימורי גוף.
כל אישה ממוצעת שתיכנס לפורום הזה תחשוב שהיא פגשה חבורה של מטורפים - שעושים מאמצים אדירים לראות קימורי גוף.
וכל גבר ממוצע שייכנס לפורום מקביל של נשים שמכורות לתשומת לב, יחשוב שהוא פגש חבורה של מטורפות - שעושות מאמצים אדירים לקבל תשומת לב.
פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, סנאפצ'ט - כולם דרכים שונות להתמכר ולקבל תשומת לב.
אם אני בחורה, איך אני אקבל תשומת לב ? אני אפרסם תמונה שלי באינסטגרם, אפרסם פוסט שלי בפייסבוק, אפרסם משהו קצר מועד בסנאפצ'ט, ואקבל תשומת לב.
זה הכוח העצום של הפלטפורמות האלה - הם מחוברים עמוק לרצון של המוח האחורי של האישה לקבל תשומת לב.
באותה מידה - אתרי פוי' של סרטונים, תמונות, תמונות של מדגמנות , סיפורי פוי', משחקי פוי' וכדומה - כולם דרכים שונות ומורכבות לקבל ולחוות עוררות מינית, לחוות ולהיות בתוך חוויה מינית.
אם אני גבר איך אני יקבל עוררות מינית ? אני יילך לאתרים האלה ויקבל אותם.
זה הכוח העצום של הפלטפורמות של הפוי' - הם מחוברים עמוק לרצון של המוח האחורי של הגבר לראות קימורי גוף.
אז אל תטעו לחשוב שהפתרון למצבכם, נמצא בעולם המחשבות והתודעה הנשית - אל תחשבו שאם תתקרבו יותר לנשים, או תתחבבו יותר על נשים, זה אומר שאתם בסדר. כי הנשים סובלות בדיוק מאותה בעיה שאנחנו סובלים, רק בשם אחר ובמתכונת שונה. מה הטעם לחפש תרופה בצד השני של הנהר, אם גם הצד הזה חולה ?
אם אתם רוצים דוגמא לזה, זה בפורים - מה מפרסמים כל פורים בתור תחפושות לבנות מתבגרות ? כל המקצועות שבעולם - אחות, שוטרת, חיילת וכדומה, אבל במתכונת פחות צנועה ויותר חושפת, למה ?
האם כל מכיני התחפושות בעולם התאספו ביחד והחליטו לזמום מזימה, נגד רצונם של כל הבנות בעולם, שיתחפשו למשהו שלא מתאים להן ולא מתאים לרצונן להיות נחבאות של הכלים ? בוודאי שלא ! מכיני התחפושות הם בעלי עסקים שרוצים למכור כדי לקבל כסף, לא מעניין אותם אדיאולוגיה.
ומכיני התחפושות יודעים אמת פשוטה - בנות רוצות למשוך תשומת לב, הן רוצות תשומת לב בצורך שדומה לצורך של הגבר לקימורי גוף, ולכן הם יודעים שככל שהתחפושות יחשפו יותר, כך זה יפעיל אצל הבת רצון בסיסי במוח האחורי שלה ללבוש את זה - כי המוח האחורי שלה יגיד לה שזה תחפושת שמקבלת הרבה תשומת לב, ולכן הרבה דופמין.
