"אני לא מרגיש לחץ ביהדות"

נאמר בדיוק לפני יום כיפור וראש השנה, היום בו קובעים אם אתה תחיה שנה הבאה או לא, ואתה לא מרגיש לחץ ?



מה אני יגיד לך, אני כל הזמן מסתכל בסרטים של גיבורי על ושל מרגלים שלא ממצמצים מול הסכנה, בעוד כל הזמן הזה היה לידי ג'יימס בונד ממש בפורום הזה, ולא ידעתי... אשריי שזכיתי.



"אני לא מרגיש לחץ ביהדות"

השנה היא 1942, ויהודים נכנסים לתוך תא הגזים, בגלל שהם יהודים, אבל אתה יודע, שיירגעו, בסך הכול 50% מהאכלוסייה בעולם רוצים להרוג אותם בכל רגע נתון בהיסטוריה, לא ביג דיל.



"אני לא מרגיש לחץ ביהדות"

אתה ליטרלי קורא כל יום קריאה מאלוקים לאהוב אותך, או שהוא לא יוריד גשם (בשמע ישראל), אשכרה איום מפורש עליך כל יום ויום, עזוב אותך הפרשנות, בא נדבר על הטון של הדברים, זה נשמע לך משהו לא מלחיץ ? עם יד על הלב.



"הפורנו נוצר דווקא ע"י אנשים שהחופש וחוסר הלחץ עומד בבסיס השקפת עולמם."

זה מעניין, אבל הסיכוי של דתיים קנאים (בשונה מדתיים רגילים) לראות פורנו, עולה ב-91%, מה שאומר שהפורנו משגשג דווקא אצל אנשים שתחושת חוסר החופש, והרבה לחץ - עומדים בבסיס השקפת עולמם.

"מה אעשה לך?  אם זו היהדות שאתה מכיר, אז אני מבין אותך, רחמנות"

זה לא טענה, זה סתם דמגוגיה.

נתונים מעניינים (באחוזים) על המכורים בארצות הברית

לבסוף, אתה טוען שאתה לא נלחץ מהיהדות, ובכל זאת אתה מכור. אבל שכחת בעיה קטנה - אתה ועוד רבים אחרים, נופלים או מכורים - יש המון יהודים שנופלים, בכמות ענקית, והיהדות במתכונת הנוכחית שלה נכשלת כישלון מזעזע בלטפל בכך.

עצם העובדה שאתה מוכן לתת לזה להחליק (בפני היהדות), ולא מוחה על כך, מראה כמה חוסר אמון אתה נותן ביהדות... מבחינתי, היהדות יכולה לתת פתרון לדבר הזה, כל מה שצריך זה לנבור באוצר הרוחני הזה ולמצוא איך עושים את זה, אתה מבחינתך רוצה לשבת ולתת ל-12 הצעדים שהמציא נוצרי בכלל, את כל תשומת הלב, שיבושם לך.

המשתוקק כתב on 08 ספט' 2020 22:08:

זה כן דמגוגיה לומר את זה, כאשר כל מה שיש לך להגיד זה ש"חונכתי אחרת" ואילו אני מביא לך דוגמאות מוצקות לדבריי.

משתוקק, מי שיצר את הפורנו, הוא אלוקים בעצמו - הוא יצר את חלקי הגוף, הוא יצר את הדופמין, הוא יצר את כל הסיפור הזה, ושם אותנו בתוכו. זה לא שהרעיון הזה (של הפוי') הוא רעיון מוזר וקשה מאוד להבנה...
לנשים יש נטייה להיחשף, לקבל תשומת לב. סלפי, לייקים.
לגברים יש נטייה להסתכל, להציץ, לשכב.
תשלב את שני הדברים ביחד, ומה תקבל ? כמה זה אחד ועוד אחד ? זה שתיים.
זה הדחיפה הטבעית שנוצרה בגוף, שיצרה את כל המוטיבציה לזה.
הדיון פה מהיכן הגיע הפוי', מאיזה "השקפת עולם", היא כמו להתווכח מהיכן הגיע הסלעים, הם פשוט היו שם כל הזמן.

הרב יהושוע שפירא הוא אדם שלקח את ההתמודדות עם הפוי' ברצינות, כלומר - הוא נלחם מולו ברצינות, הבנתי שהוא דחף לעשות סינונים, טוב מאוד. אבל זה לא מספיק. הרב יהושוע שפירא פשוט אמר בקול רם מה שכולם ידעו ולא העיזו להגיד: שפוי' זה נורא, ופוי' זה נפוץ.
הוא לקח את זה משם קצת, אבל לא הרבה מעבר.
אם אתה חושב שהמצב הנוכחי, אם אתה חושב שהספינה אליו שטה היהדות הולכת לאיזה גן עדן של חוף בטוח בו אין יותר פוי', אז טוב מאוד, אין צורך שתמחה. רק תסביר לי בבקשה איך הספינה הזאת הולכת לשוט לחוף הזה, תסביר לי איך בעוד 5 או 10 שנים, הולכים להיות פחות ילדים ונערים שנופלים בפוי', מאשר היום. במיוחד שהציבור הדתי והחרדי מתחבר יותר ויותר לאינטרנט, והאינטרנט הופך להיות יותר ויותר נגיש (סיבים אופטיים), והתכנים בו הופכים להיות יותר ויותר מעניינים ומגרים, והמחשבים הופכים להיות יותר ויותר חזקים.
והקורונה הזאת רק מאיצה את התהליך הזה.
בא תסביר לי מה כל כך טוב בהשקפה הנוכחית שקיימת, שתגרום לכך שיהיה שיפור בעתיד.
בא נסה להרגיע יהודי מודאג, כמו שאומרים.

המשתוקק כתב on 15 ספט' 2020 11:25:


א. דוגמא מוצקה, זה דוגמא הזאת, שאתה חוזר עליה כמה פעמים ביום:

וְאָהַבְתָּ, אֵת י"י אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטוטָפת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.

וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍תַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת י"י אֱלהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף י"י בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר י"י נותֵן לָכֶם.

ילד: "אבא, צריך לאהוב את ה', נכון ?"
אבא: "נכון מאוד, אם לא, הוא לא ייתן לנו גשם, שזה המקבילה בזמן העתיק למוות מרעב - בלי מים אין יבול, אז תאהב אותו טוב טוב או שתמות מרעב"
ילד: "אבא, אתה אוהב אותי ?"
אבא: "בטח שאני אוהב אותך"
ילד: "אבא, אם גם אוהב אותך, אם אני יפסיק לאהוב אותך, אתה תהרוג אותי ברעב ?"
אבא: "אההה.... לא"
ילד: "אז למה אלוקים יהרוג אותנו ברעב אם אנחנו לא נאהב אותו ?"
אבא: *מתחיל להתבלבל* "אה.. הוא לא, זה כאילו, משל, מטאפורה..."
ילד: "אז למה הוא כתב ככה ?"
אבא: "למה שלא תלך לשחק ?"

ב. מה זה אמור להביע ? הציבור היה אמור להיות מוגן מזה, ואם הרבנים היו נניח אומרים לא להתחסן מפני טטנוס, וכולם היו חולים בטטנוס, האם היית אומר שזה לא אשמת הציבור, כי הטטנוס לא הגיע בכלל מישראל, אלא בכלל הגיע מביצות באפריקה ?

את מי זה מעניין בכלל מאיפה הפוי' הגיע ? הפוי' הגיע מעמק סן פרננדו בקליפורניה, מה זה משנה ? הוא התפשט אלינו...

ג. ידעתי כבר, ואני חוזר שנית על שאלתי - נסה להרגיע יהודי מודאג ותגיד לי איך הספינה שטה כעת לגן עדן שאין בו פוי' יותר.

הרי מה כועסים על הממשלה עכשיו ? שאין לה אסטרטגיית יציאה מהקורונה נכון ? אז מה אסטרטגיית היציאה של הרבנים מהפוי' ?

ד. אתה שוב מנסה להפיל אותי בבור הזה שבו אני מסביר מה הדרך שחושבים כעת, ואז אתה תשים לפניי 320 ספרים ותגיד לי - זה מה שהם באמת חושבים, וזה נורא עמוק, ותחזור בעוד 45 שנה שתלמד את הנושא ואז תדבר. אני מסרב לעשות את זה. כי זה הכי קל בעולם לנפנף אותי ככה.

אז אני אתמצת את זה במשפט אחד: המחשבות והתפיסות שעברו ועוברים לרבנים בראש, שבגלל זה אנחנו במצב קטסטרופה מבחינת נפילות בקרב נערים צעירים וגם מבוגרים.

זה ההשקפה. השקפה של תוצאה, התוצאה היא כשלון.

המשתוקק כתב on 15 ספט' 2020 12:39:


1. זה רק דוגמא אחת, ואפשר להתווכח עליה, אבל הטון של הדברים, וטון של הרבה מאוד דברים אחרים, יוצר לחץ טבעי.

אתה שוב נכנס איתי לקטנות, בעוד אני מראה לך את הטון שנובע מדברים רבים. ברור מאליו שכל דבר ניתן לפרש הפוך - אפשר בטח לפרש את זה שה' ייתן יותר גשם אם נעבוד עבודה זרה, אפשר להתפלפל ולחפור בכל דבר ולהפוך ולהפוך בה כי הכול בה.

אבל בסופו של דבר, איזה טון נקבע פה, והטון זה מה שחשוב שאנחנו מדברים על השפעה רוחנית. הטון הוא מלחיץ.

2. למה הנקודה שלך ? שאנחנו בני אדם ולכן... הנאה מיחסי מין זה כן מטרה ? אז אתה מסכים איתי ?

3. 12 הצעדים זה הרדמה כללית וניתוח. וזה טוב שיודעים איך לעשות את זה.

השאלה היא איך מונעים מרוב הנערים והצעירים להגיע למצב שבו צריך לשקול את זה בכלל.

4. וכמה הקריאה של הדברים האלה עזרה למישהו לא ליפול בפוי' ?  בדיוק, לא עזרה בכלל.

5. אני מנסה בעצמי לברר.

אבל אני מנסה להימנע מבורות, למשל - אני קובע שהתפיסה של הרבנים נכשלה, אני לא אומר שהתורה נכשלה, אני אומר שהרבנים לא הצליחו להשכיל ולקחת ממנה את האוצרות הרוחניים הנדרשים על מנת להילחם בפוי'.

מהם האוצרות הרוחניים שצריך לקחת כדי להילחם בפוי' ? לא יודע, מנסה לברר.

אני פשוט מנסה להסביר למה כבר לא מעניין אותי לקרוא ספר של הבעש"ט או כל ספר אחר של רבנים שבבירור אין להם ולא היה להם אותה רמת ניסיון שיש לי, כדי להילחם נגד הפוי', כי נמאס לי משיטות כושלות שנכשלות שוב ושוב.

חלק חשוב מאוד בריפוי המחלה או התפיסה, כרוך בלקבוע מאיפה לא לשאוב את הידע שלך.

התורה מאוד מאוד טובה במשהו אחד - היא טובה בלבנות בי מצפן רוחני שמבחין בין טוב לרע, ומוטיבציה ענקית ללכת לטוב.

אבל למנוע ממני לראות פוי', זה כבר משהו שצריך להעמיק יותר מה לעשות, ללמוד תורה או איזה ספר מוסר שכתב מישהו זה פשוט לא מספיק.

רובין היקר, אני חייב לציין שטון דבריך קצת צורם לי.
אני מלא הערכה להתמודדות שלך עם התאווה והרצון שלך(וגם היכולות) לחקור מאיפה הגיעה ההתמכרות הזאת לעולם.
עם זאת קצת קשה לשמוע ניסוחים לא מכבדים לרבנים.
מותר לך (לדעתי) לא להסכים עם כל דבר שהם אומרים אבל צריך לדעת להתנסח בכבוד ואולי גם להטיל קצת ספק בעצמי כמו שאני מטיל בהם.

לגופו של עניין, מה היית מצפה מהרבנים לעשות?
אני רואה שלשה כיוונים לפתרון:
1) לאסור על שימוש באינטרנט - אתה רואה סיכוי שהוראה כזאת באמת תחזיק בציבור הדתי לאומי? על גבול הבלתי אפשרי להתנהל כך בימינו... גם בציבור החרדי ששם יש עוד כאלו שנוהגים כך, העסק מתחיל להפתח יותר ויותר...
2) לסנן את האינטרנט בצורה הרמטית- הרבנים הם לא אנשי טכנולוגיה אבל הם יכולים לקדם דרישה לזה מהציבור.
שזה לכאורה מה שנטספארק עושה אבל מי כמוך יודע שהפתרון הזה רחוק מלהיות מושלם
3) חינוך להתמודדות עם היצר- האם אתה רואה אפשרות שהחינוך יצליח בצורה כל כך טובה שילד בן 15 עם אינטרנט לא מסונן שקופצת לו איזה תמונה לא יסתכל בה? בעיני זה לא אפשרי...

אז מה עושים? משלבים הכל ביחד ומתפללים שה' יצליח דרכינו

יש לך כיוון אחר איך לפתור את הבעיה? באמת שאשמח לשמוע...
אבל סתם להטיח האשמות הרבנים שהם לא מצליחים לפתור את הבעיה (שזה נכון) כשלך אין שום פתרון אחר נשמע לי לא הוגן. מה לעשות המציאות שאנחנו חיים בה באמת קשה ומורכבת.

נותר לנו רק להתפלל לה' שיצליח דרכינו ויסיר מעלינו את כל המכשולים

בדרך כלל לא נוהג להגיב פה או להתערב יותר מידי כי אני לא רואה מה יוצא מזה ואני סתם יכול להיגרר לויכוח.

בכל זאת רציתי לשתף קצת את דעתי בנושא.

קודם כל לדעתי אין מה לצפות לאיזה פיתרון קסם או דרך שתבטיח לרבנים או לעומדים בראש להגן על הציבור מהתופעה הזאת, זה יצר הרע גדול, וכמו יצר הרע שגם היה קיים בדורות הקודמים (אם מדובר על עבודה זרה או גם על יצר התאווה המיני שמדובר עליו לא מעט במקורות או בשלל דוגמאות) אז תמיד תהיה לו יכולת משיכה חזקה וגדולה מכוח בשר ודם, וכן תמיד תישאר לנו "זכות" הבחירה שם.

(לכן מעכשיו כשאדבר על פיתרון הכוונה רק לכלי שעוזר אבל לא יכול להבטיח הגנה או מניעה מושלמת)

אם קיים פיתרון כלשהו זה דבר שיעזור להתמודד אבל שוב לא יכול להבטיח הגנה לאף אדם ולדעתי הפיתרון לא מתבסס רק על ריחוק הסתרה וחסימה של התאווה והגישה אליה, זאת דרך מקובלת היום בקרב רבנים לעודד את הריחוק מהתאווה ע"י כך שיש שיאסרו שימוש במכשירים או אינטרנט וכו' אבל זה עדיין לא הפיתרון רק עוד חלק שיכול לעזור למעט את כמות החשיפה, הקלות להגיע אליה והסיכוי להפוך למכורים כמונו.
הפיתרון נעוץ יותר בשיטת החינוך לדעתי, כמו אנשי מקצוע ששמעתי חשוב הדיבור על הנושא בפתיחות, להציג לנערים את מצב המציאות ולהזהיר מהסכנות אבל עיקר העיקרים זה לחזק את האמונה והחיבור לאלוקים.
כאלו שיתבססו חזק באמונה, אהבה וחיבור נכון וטוב לאלוקים יוכלו להתמודד גם בעתיד מול פיתויים ולהישאר נאמנים לאמונתם בכנות עצמית.
-כאן אני בעיקר מדבר על כאלו שעדיין לא הפכו למכורים אך כצפוי עלולים להיחשף רבות לפיתויים.
עבורנו, המכורים (*ובעצם מדבר אך ורק בשם עצמי!), הייתי אומר שמשהו כבר נפגם בחיבור הרוחני, גם אם האמונה והרצון שלנו חזקים ברגע שצרכנו כל כך הרבה מאותו דבר או השתמשנו רבות נוצר לנו ריחוק רוחני במימד מסויים מאלוקים וכפי שחברים מתארים שבעצם עשינו לנו אלוקים זרים בתאווה, אם במקביל ואם במקום, עבדנו את התאווה כאשר התמסרנו לזה כל כך התחברנו לזה והפכנו את זה לדבר המקודש, הטוב והמהנה ביותר עבורנו- "רוחנית" פיזית ונפשית. לכן בשביל מכור כמוני הפיתרון צריך להיות בחידוש וחיזוק הקשר הרוחני שלי חזרה לאלוקים ובכך להשתחרר מהתאווה- זה יסוד הפיתרון וזה מטרת תוכנית 12 הצעדים כפי שהיא מודה על כך בפה מלא, הכל סביב החיבור הרוחני לאלוקים.

מכאן שלדעתי במוסדות רבים בהם הרבנים מצליחים להנחיל חינוך באמונה ואהבת הבורא ברמה גבוהה ואיכותית הם מספקים את הפיתרון הטוב ביותר והרצוי מול אותה התמודדות שאנו נאלצים לעבור מול פיתויי היצר.

ושוב לסיכום, אדם שחי באמונה ובחיבור רוחני גבוה ידע בכל שלב בחיים שלו לדעת לקחת את ההחלטה הנכונה לפי רצון אלוקים וכך להינצל מאותה צרה (אם זה לדעת בעצמו לשים הגנה או להימנע מכניסה למקומות ומצבים מסוכנים גם כשיש בידו אפשרות ופיתוי מסויים).

כאן גם מתחברת לי הגישה שלך כלפי הדת כפי שאתה מתאר בקצת קושי מול החיבור לאלוקים, מה שמלמדים אותנו בתוכנית זה קצת לשחרר מתפיסות ישנות ומקולקלות שלנו כלפי אלוקים ולנסות להבין אותו מחדש בעצמנו בדרך בריאה ומחברת.
תקרא לזה פרשנות או איך שאתה רוצה העיקר שאתה תבין מי הוא אלוקים בשבילך אבל תבין שהוא רק טוב ואוהב, תבין אותו בדרך שלך, בדרך חדשה ומחברת ושכח ותבטל את כל התפיסה הקודמת שמפריעה לך לתפוס אותו כך.

מאחל לך כל טוב והצלחה רבה, שכולנו נזכה להתחבר לאלוקים שלנו, זה שאוהב דואג ומשגיח עלינו בהשגחה פרטית וכללית.
אוהבים.

בס"ד ארצה להגיב בנושא הלחץ שדיברת רובינהוד היקר שכביכול התורה מביאה עימה.

ממה שקראתי אתה נשמע אדם חכם ובעל יכולת העמקה גדולה..
ארצה להעיר על נקודה אחת והיא נקודת המבט על התורה.

לדעתי הרבה מהדברים שכתבת מתחילים ומסתיימים בעייני המתבונן. 

אני יכול לחזור ממשחק שקבוצתי הפסידה ליריבה וכשאחזור לבית, אפרש כל אמירה של אישתי כמעצבנת - למרות שבעיניים אובייקטיביות מהצד היא בכלל לא מעצבנת ואף הפוך, מנסה להיות נחמדה אליי. כך גם בלחץ שכביכול לטענתך התורה מביאה. לדעתי זה בעיני המתבונן, וכמו שאמר משתוקק בדרך שלה מחנכים בעלי ההוראה (לא ציטוט מדוייק).

לטענתי ,לא ניתן לדרוש מהתורה שהטון החיצוני שלה גם ישמש כרוך ונחת והכל מובן - זה סותר את כל ה"אני מאמין" של דרך התורה שהוא: להעמיק, להתסכל ולהתבונן ולא לעצור בחוץ, לא לפספס את העומק שבפנים. שים לב, בכל דבר בחיים, התורה מחנכת אותנו להיות אנשים עמוקים ופנימיים שלא מסתכלים רק על המעטפת: הלימוד תורה הוא מעמיק; כשמחפשים חבר/אישה התורה מחנכת להסתכל בנוסף מהחוץ על המידות; 'עין תחת עין' 'וקצותה את כפה' חלילה שזה יהיה כפשוטו.
ברגע שאני משתנה, כלומר דרך ההתבוננות שלי משתנה - המלחיץ כבר לא נראה מלחיץ.
ובחזרה לדוגמא, ברגע שהקבוצה שלי תנצח, פתאום הדברים של אישתי יראו אחרת ויותר נחמדים.

ואם ישאלו 'הרי יש מלא אנשים בדת שנופלים כנראה מלחץ?' אז מה..כנראה שהם חונכו בצורה לא נכונה והם עובדים את ה' בצורה לא נכונה ועם הזמן בע"ה יבינו שלדור הנוכחי לא מתאימה אותה שיטת חינוך אך גם מצד הדור לקנות את מידת העמל, היגיעה והעמקה ולהבין שלא הכל מונגש ומגיע במהרה כמו התוכן הויזואלי שמציף אותנו ללא הרף אם עשרות תמונות בשניה (לא אומר בוודאות, מעלה אופציה). לדוג' מה שהרב נבון הביא שהייתה תקופה ביהדות(אולי עד היום) בה רוב חשבו שחווה אכלה תפוח. זה אומר שאם הרוב חשב כך זה נכון? או דוד המלך ג'ינג'י או שהמשיח יבוא על חמור לבן(שום מקום לא כתוב לבן); לדוג' המחלוקת האם הגיוס הוא דבר נכון או לא? אם נלך לפי הרוב - שהוא חרדי(אם נסתכל על המגזר ששומר תורה ומצוות) אזי לא הייתי אמור להיות בצבא- שלדעת רבותיי מצווה מן התורה; התורה היא לא לפי הרוב, התורה היא לפי האמת, ולפעמים היא מתגלה לציבור הרחב באיחור. ולפעמים פירוש לא נכון של הנאמר. כל דור, התמודדות חדשה, ועם הזמן גם יבוא בע"ה הפיתרון הנכון בהבנת הדברים על ידי הרבנים הקדושים שלנו.

אשתף שחבר מאוד קרוב אליי הרגיש לחצים מכיוון הדת והחליט שהוא מפסיק עם זה ועוזב את הדת, ובאמת כך היה. אך לאחר זמן הוא גילה שגם במקומות אחרים מחוץ לדת - הלחץ נמצא שם עד שבסוף הוא התחיל לעבוד על עצמו ולקרוא על זה ואפילו ללכת לאיש מקצוע.

לחץ זה דבר שיכול להיות טוב וגם רע. יש לחץ המדרבן לעשייה ויש לחץ הגורם למועקה נפשית ושיתוק. הכל צריך לבחון.

כמובן שאני לא מייעץ כלום ולא מתיימר חלילה לייעץ ולא באמת מכיר את אופן ההתמודדות שלך עם לחץ כלפי הדת, אבל היה לי חשוב להניח כאן את הדברים כדי להעלות חומר למחשבה.

כמובן אומר את דבריי בכבוד ובזהירות, בטח לפני ראש השנה, כדברים שכמובן ניתן לחלוק עליהם ולא להסכים וכחלק מדיון פתוח שעלה כאן. מעריך מאוד אחי ומקווה שלא חציתי גבול או שניים;)

הרוצה בחיים כתב on 16 ספט' 2020 05:35:

שאלה טובה מה הייתי רוצה שהם יעשו, 1 כמובן זה לא אפשרי, אתה צודק. 2. הרבנים עושים ברמה מסויימת, אם כי זה רחוק ממושלם.
3. ברור שחינוך כזה הוא בלתי אפשרי, אתה צודק, אין אפוטרופוס לעריות.

אז מה אני רוצה שהם יעשו ?
1. סינונים טובים יותר, לכל הציבור.
כרגע, הציבור החרדי המציא לעצמו כמה סינונים, ופחות או יותר הסתגר לו בנחת שם. מה עם שאר העם ? שיתפוצצו להם עם האינטרנט שלהם המופקר. לא אכפת לנו.
במקום שהחרדים יקדמו פתרון לכלל הציבור, אנחנו רואים רק אנשים כמו שולי מועלם המזרחניקית או מיקי זוהר שמהליכוד בכלל, שמנסים לקדם סינון לכל הציבור, משהו אמיתי. מיקי זוהר רצה לסנן את האינטרנט ברמת המדינה, כמו איראן, זה קיצוני אבל לפחות אכפת לו, לחרדים אכפת מספיק לדפוק על השולחן בכנסת ולתבוע תקציבים לזה ? או שהם רק יודעים לתבוע תקציבים לסטנדר חדש בבית מדרש כלשהוא? 

2. החינוך החרדי היום מנסה להביא את אותו הטון לגבי יצר הרע לבחורים צעירים, כאילו היינו בשנת 1900, כאילו העולם לא השתנה.
צריך לתת להם יותר סליחה ומחילה ועדינות, מאשר קשיחות והפחדה - קל מאוד להפחיד אנשים עד מוות בקשר לחטא השז"ל, אבל זה לא עובד.


זה בתור התחלה יהיה שני דברים טובים מאוד.

לשוב הביתה כתב on 16 ספט' 2020 09:30:


הפוי' הוא כמו מיקרוסקופ - הוא מעצים פי אלף תחושות שחשת אותם רק מעט.

לחץ, חרדה, תחושות לא נעימות.
למשל יש את האווירה של בית המדרש שיש בה משהו תחרותי, לפעמים זה הולך לכיוון לא בריא, הפוי' פתאום נותן לך להבין (דרך החושים שנפתחו מדי) כמה זה לא בריא.
למשל יש החמרות רבות נניח בתפילה - שנניח מישהו פוסק שצריך להתנועע כך ולא אחרת, לכוון כך ולא אחרת, להגיד זאת ולא אחרת, וככה להעמיס עוד ועוד פרטים. אז הפוי' גורם לך דרך החוש המורגש יותר, כמה ההחמרות האלה עברו את הטעם הטוב.

וכן הלאה.

אין קהילה מושלמת, ואין רב מושלם, ואין משהו מושלם, ולפעמים לוקחים את התורה רחוק מדי לכל מיני כיוונים, אתה באמת לא יודע לחשוב לי על מקרה בו זה הלך רחוק מדי ?
בכל מקרה, הפוי' גורם לך להפסיק להתעלם מזה או לתרץ בשביל זה תירוצים, ומניח את הבעיה מולך ואומר - יש פה בעיה.

ככה לפחות אני רואה את זה. ייתכן שאני טועה...

תודה על התגובה העניינים.
בקשר ל 1, זה מאד קשה ליצור סינון מושלם(מסנן את כל מה שרע ומשאיר את כל מה שלא רע) זה מאד מאד קשה
וזה מה שכנראה נטספארק מנסים לעשות בהצלחה מסויימת אם כי רחוקה משלמות .
הציבור החרדי מוכן ללכת על סינונים שיסננו בצורה יותר טובה את מה שרע אבל זה בא עם מחיר של סינון של הרבה לא רע /טוב - אני לא בטוח שכל הציבור מוכן לשלם את המחיר הזה.
כל הכבוד למי שכן.
מאידך בציבורים אחרים מעדיפים סינונים פחות הרמטיים שמאפשרים שימוש בכל הטוב(וגם הפחות טוב) שיש לאינטרנט להציע.
תקן אותי אם אני טועה אבל מה שמדובר בכנסת זה על סינון של פוי' ממש וכמובן שיאפשר גישה לתכנים לא צנועים אחרים כך שזה אולי יכול לפתור בעיות זל עיוות המציאות אבל זה לא פתרון לתאווה.

בקשר ל2. אני גם מעדיף חינוך של העמקה(בגילאים בוגרים) ולא הפחדה
אבל גם האמת צריכה להיאמר יש הרבה מקורות מפחידים בקשר לשזל- עיין בשבוע שיוצא מגדרו... 

אין ספק שיש הרבה מה לשפר אבל אני לא חושב שכדאי להאשים את הרבנים במצב הנוכחי, המצב באמת מאד מורכב.

הרוצה בחיים כתב on 20 ספט' 2020 23:03:



1. זה מאוד מאוד קשה, כן, אני בטוח שכאשר ראשי הציבור החרדי יעלו השמיימה בשיבה טובה ב120, אלוקים ממש יאהב את התשובה הזאת, איך לא חשבתי על זה קודם ? "זה ממש קשה !"

אם זה קשה להם, שיואילו לרדת ממקומם ולתת את הבמה לאנשים שיודעים להפוך את הקשה לאפשרי.

2. האמת צריכה להיאמר, גם לשון הרע זה מאוד מפחיד, אבל אם נתחיל להפחיד אנשים עד מוות מלדבר בציבור, הם פשוט יקללו את השני בלילה בלי שאף אחד שם לב, אתה מבין את הנמשל ?

העולם הוא מאוד ליברלי היום, מאוד משוחרר - תעשו מה שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים, איך שאתם רוצים.
איך יודעים שהעולם משוחרר ? כאשר גם האנשים בחברה הגבוהה עושים כל דבר בצורה משוחררת, זה לא חוכמה להפנות אצבע למעמדות החלשים בחברה, שתמיד נטו להיות חלשים מול כל סוגי התאוות - אלכוהול, סמים, זימה וכדומה.

אבל היום גם המתקדמים והנאורים יותר, השכבות החזקות מבחינה סוציואקונומית, הם גם כן מאוד משוחררים - שוכבים בגיל צעיר, משתכרים בגיל צעיר, ולוקחים סמים בגיל צעיר. וזה למה אני אומר ש"העולם יותר משוחרר".

וזה חשוב להבין את זה, כי שאתה שומע על זה, אתה שומע על אנשים ברמה הגבוהה בחברה בישראל שעוברים את זה, עובר לך בראש מחשבה אחת פשוטה - אם האנשים הללו, שהם היותר מבוססים בחברה ואלוקים בירך אותם בפרנסה לא רעה (שהרי מהם יוצא רוב ההייטק ועורכי הדין, רוב הרופאים וכדומה), 
אזי האם זה אומר שהדרך לברכה, הדרך לפרנסה, עוברת בעצם דרך כל השחרור הלא נגמר הזה ?

האם זה בעצם אומר, שכדי לקבל ברכה, אני צריך להיות משוחרר בדיוק כמוהם ?

זה אולי נשמע מגוחך, אבל לכאורה אצל החילונים, הפרוצים, ככל שהם פרוצים יותר ככה הם מתפרנסים יותר - החילוני מרמת אביב שראה פוי' מגיל 11, שכב עם חברה בגיל 15-16, ולקח מן הסתם סמים קלים בגיל 17-18, הולך להתפרנס פי חמש באיזה משרה, מאשר העלם החרדי ירא השמיים מביתר עילית.  שלא שכב עם אף אחת, ולא עישן סיגריה אחת.
כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל החשבון הוא חד משמעי לכיוון הזה.

זה גורם למערכת המושגים לקבל עיוות - הנה הוא פרוץ ומופקר ומתפרנס יפה, והנה אני לא פרוץ ולא מופקר ולא מתפרנס יפה. האם ייתכן שהפרנסה נמצאת דווקא בשחרור המחשבתי והנפשי שנלווה לשימוש הלא מבוקר בכל תענוגי העולם הזה ?

בוודאי גם שפתאום עולה בראשו של החרדי האמירה הידועה "אישה נאה דירה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של אדם", הנה לכאורה יש לנו הוכחה ברורה לנחיצות ה"אישה הנאה" - על המסך או בכללי, על מנת להתפתח בהרחבת דעתו של האדם.

וכמובן שהסרטים לא עוזרים - את מי רואים בסרטים בתור הגבר המוצלח, הנאה, שתמיד הולך לו ? 
הסגנון שלו תמיד יהיה מהסוג הבא: חילוני, ליברל, וכל רוחניות שיש בו מבוזבזת על שטויות מהודו, ראו למשל את הגיבור של איירון מן, או הגיבור של דוקטור סטריינג', או ספיידרמן, וכדומה.

אחרי בערך 30 גיבורים מהסוג הזה, אתה מתחיל להאמין שזה הטיפוס היחיד שקיים, אתה אומנם תכחיש, אבל בתת מודע שלך זה יהיה קיים.

אבל בסופו של יום, כל זה הוא פשוט שקר. שיחרור מיני או תאוותני לא מייצר ברכה, בדיוק כמו שהקופים בג'ונגל שוכבים אחד עם השני בלי לחשוב, והם לא עורכי דין או מנהלים מוצלחים במיוחד. העולם הליברלי הצליח להיאחז בהצלחה של העולם המערבי שיש בו את התרבות היהודית והיוונית, והצליח להציג אותה כהצלחה שלו, שזה השקר הגדול ביותר של המאה השנים האחרונות.

וכל מי שייפול בשקר הזה הולך לגלות אמת כואבת - אין ברכה אמיתית בשחרור מיני ללא מעצורים. יש ירידה כואבת מטה - נפשית ופיננסית.​

האמת היא שהעולם המערבי, שמבוסס על תרבות יוון ויהודה ביחד, הצליח לגרום לנו לפנות זמן ושלווה ובטחון על מנת להביע את דעתנו - ולתת לנו חופש להתבטא.
החופש להתבטאות והברכה שקיימת בעולם, הם שני תוצאות שנולדו מהתרבות המערבית.
המחשבה שהחופש ההתבטאות - כולל המיני, הוא הגורם לכך שיש ברכה, היא לא נכונה. אבל תעשיית הסרטים של הוליווד, מנסה לגרום לנו לחשוב כך כל הזמן.

אני זוכר שראיתי סדרות רבות של רופאים בטלוויזיה - ומי היה הרופא ? מגולח למשעי, בגיל ה-30 לחייו, לא דתי, לא מאמין, ליברל, (למשל אם יש איזה מישהי בהיריון ואולי לא מעוניינת בילד בגלל שלא בא לה להיות עם ילד, אז הוא למשל כחלק מהעלילה ידאג לכך שתפיל אותו וכדומה, והעלילה תציג את זה כניצחון חופש הביטוי של האישה על גופה וכדומה).
אם זאת רופאה, אז היא בדרך כלל תנהל מערכות יחסים רבות, ועוד אחת, ועוד אחת, משוחררת מינית וכדומה, היא תקים משפחה , אם בכלל, רק בעונה מאוד מאוחרת, וגם אז  היא תתגרש וכדומה.

אבל אז ראיתי סרטון של רופא אמריקאי בתחילת הקורונה, שהמליץ על תרופה בשם רמדסיביר, האיש הזה היה יהודי עם זקן ענקי (מן הסתם נשוי שנים רבות), שאמר בפשטות למצלמה שהוא מניח את הקריירה שלו על הכף, והוא מצהיר בזאת שהוא טיפל ברדמסיביר עם 600 המטופלים שלו וזה הצליח בצורה יוצאת מן הכלל.
טראמפ מיהר לאמץ את זה, ורבים לעגו לרופא הזה, היום כולם מתחננים לתרופה הזאת בכל מחיר.

הנה רק טעימה קטנה מהעולם האמיתי לעומת העולם שמציגים לנו על המסך.

יפה מאוד !
העיקרון שהחוטאים הם עשירים והצדיקים עניים מזכיר את "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"

אחד ההסברים של הקונפליקט הזה זה שבאמת לרשע טוב רק בחיצוניות אבל באמת הוא רקוב מבפנים

לא פשוטים, החיים של גבר ממוצע בישראל, אולי אעז לומר שהם אפילו יותר מסובכים מהחיים של אישה ממוצעת בישראל.

שאדם רוצה להקים משפחה, ומנסה להיות אבא טוב, בעל טוב, מפרנס טוב, ועוד רשימה ארוכה של דרישות מהסוג הזה, האדם הזה לוקח על עצמו אחריות - ואחריות כבדה: אם הוא לא יהיה אבא טוב, אז אולי הוא יהיה אבא נורא ואיום, וזה נורא לילדים.
אם הוא לא יהיה בעל טוב, אז הוא יהיה בעל גרוע, וזה נורא לאישה.
ואם הוא לא יהיה מפרנס טוב, אזי משפחתו תחיה במחסור.

כל הדברים הללו נוטים להשפיע באופן טבעי על הגבר שמנסה להקים משפחה, ומנסה לעשות את הדבר הנכון. להיות האיש הנכון, האבא הנכון.

מצפים מהגבר במשפחה לנהל ולהנהיג את משפחתו לחוף מבטחים.

ובמקביל, הגבר מופצץ מדי יום ביומו, באפשרות המפתה לחיים קלים - לחיות עם מאות אלפי נשים ווירטואליות, בלי מחוייבות, בלי לחץ, בלי בעיות. 
אז נוספת לגבר חובה נוספת - החובה לאטום את אוזניו ולברוח מהפוי'. חובה לא קלה, לא פשוטה, וכזאת שקשה למצוא עבורה כלים טכנולוגיים טובים שיעזרו לך.

זה פשוט קשה, באמת קשה לעשות את כל זה. העולם הוא מקום מסובך, והפוי' רק סיבך את העולם הזה עוד יותר. שגם ככה היה מלא בבעיות גם לפניו.

מה שהגבר עושה בטעות, זה להקשיח את ליבו ולהתקדם - במקום להיות בעל חמלה על עצמו, הוא מנסה במקום זה לדחוף את עצמו יותר קדימה - להיות אבא עוד יותר טוב, בעל עוד יותר טוב, מפרנס עוד יותר טוב.
ואיפה שהוא בין כל המחויבויות, הדרישות יומם ולילה מקרב האישה הילדים והבנק, הגבר שוכח דבר אחד - את עצמו.
הוא שוכח שבכל הסיפור הזה של משפחה, ילדים, אישה , פרנסה, עבודה, וכו', הייתה גם מטרה נשכחת, ולעיתים מזולזלת, שהגבר אמור להינות, להרגיש הנאה, ועונג - מכך שהוא חי את החיים האלה.

ולא רק לחץ, חרדה, מחוייבות, חובה ודרישות.

הגבר ששוכח את זה, יכול לשכוח את זה כרצונו, אבל הגוף שלו לא שוכח, ולא ישכח לעולם, שיש מטרה, קדושה כמעט, שתהיה הנאה בחייו של הגבר.

ואם הגבר בטעות, מתוך להיטות לעשות את הדבר הנכון, דחף את עצמו רחוק מדי בניסיון שלו להיות אבא, בעל או מפרנס טוב, ושכח שהדבר הראשון שהוא צריך לעשות, זה להינות מחייו. אז הפוי' יזכיר לו את זה - הפוי' זה עונג עצמי, הרסני, אבל עם לקח חשוב - הוא מרכז את האדם לעצמו, ומזכיר לו שהעונג הפרטי והאישי שלו הינו דבר חשוב ביותר.


חשוב שזה ייאמר, פחות מ-24 שעות לפני תחילת יום כיפור. כי יום כיפור מנסה לעורר בך את רגש החובה, את רגש ייראת הכבוד, את רגש הכניעה ומחויבות לאלוקים, ששופט אותך ומחליט אם תמשיך הלאה בחייך.
וקל ביום כיפור, לשכוח או לזלזל בעובדה שמטרה קדושה של חייך היא, שאתה תהנה מהם באמת.
יום כיפור מעורר בך רצון עז, שאתה תהיה אבא, בעל או מפרנס טוב, שאתה תהיה יהודי טוב. 

אבל אתה שוכח שאבא, בעל או מפרנס טוב, צריך גם לקבל שכר טוב.
הפוי' מחזק תכונה, שאני לא בטוח שהיא שלילית, שגורמת לך לתבוע בפה מלא את מה ששייך לך. כי היא מחזקת בך את התכונה שבה אתה מרוכז ומתרכז בעצמך.
לכן, אם נניח יש אדם שהתחתן עם אישה שלא משנה מה הוא יעשה עבורה, היא תמיד תהיה לא מרוצה לגמרי ממנו, אז ייתכן שהפוי' יגרום לו להתרכז בעצמו ולהבין - שהעונג העצמי שלו הוא חשוב, ואם האישה לא מוכנה לתת לו את זה ולהכיר בעבודתו בהכרת תודה אמיתית, אז אולי זה סיבה טובה למחות על כך ולומר שהיא לא ממלאת את חלקה.

היהדות, היא דוב רעב שלעולם לא יודע שובע - ידועה האימרה ש"אלוקים מדקדק עם צדיקים כחוט השערה", שבכללה אומרת שככל שאתה יותר צדיק, אלוקים מקפיד איתך יותר.
מה שאומר שאין באמת דרך להפוך את אלוקים למרוצה לגמרי - תמיד יש משהו לעשות, תמיד יש איזה פינה חשוכה שצריך לתקן, עוד מצווה לעשות, ועוד עבירה להימנע, ועוד תכונת אופי לטפל, סיימת משימה אחת, ועשרה צצו במקומה.
הפוי' גורם לאדם להתרכז בעצמו, ולומר לקב"ה, אבא יקר שלי, אני לא מושלם, אני יודע, אבל אני אשמח לשמוע מילה טובה, ולא רק עוד מילות ביקורת וקפדנות. כי בכל זאת עשיתי כמה דברים טובים. בבקשה אל תתן לי רק משימות, תתן לי עונג, תתן לי ברכה.

הפוי' זה לא תנועה, הפוי' זה עצירה מוחלטת במקום, והתרכזות באני,
התרכזות חריפה והרסנית בעצמי, כמובן.
אבל עדיין יש פה משהו חיובי של עצירה מכל שטף החיים והאמירה - אני פה, אני חשוב, והעונג שלי חשוב, ואם יש מישהו בחיי שמתעלם מהנקודה הזאת, או מבטל אותה בהינף יד, אזי הפוי' פה כדי להזכיר לי שמנקודה כזאת לא מתעלמים, ולא מבטלים.

אל תהפכו את יום כיפור שלכם ליום בו אתם מתעלמים מעצמכם, כי זה רק יבנה את הנפילות שלכם עד ליום כיפור הבא.
אולי תנסו, להפוך את יום כיפור שלכם ליום בו אתם מתרכזים בעצמכם. בעזרת ה' אני הולך לנסות את זה בעצמי.

תודה, רובין הוד. מעניין ומעורר מחשבה