טמבל כתב on 11 יולי 2018 14:56:
המשנה האחרונה במס' גיטין דנה בנושא איזה דבר יכול להוות עילה לגירושין. מחלוקת ב"ש ב"ה ור"ע. לפי בית שמאי רק אם מצא בה ערוות דבר, לפי בית הלל גם עם הקדיחה תבשילו, ולשיטת רבי עקיבא אפילו אם מצא אחרת נאה היימנה.
שני השיטות הראשונות הן ברורות ומובנות. ב"ש סוברים צריך שתהיה עילה דתית. לפי ב"ה כל בעיה בה. לאו דווקא דתית. ולר"ע גם אם הסיבה היא כלל לא בה.
השיטה השלישית היא תמוהה מאוד מכמה סיבות. ראשית כל גם אם מצא אחרת, מה המניעה להתחתן איתה? למה יצטרך לגרש את אשתו לשם כך? כזכור זה מעיקר הדין ולפני חרם דרג"ש בתקופה בה לא היתה מגבלה של אשה אחת בלבד. (אגב, הרמב"ם בפירוש המשניות אכן פוסק שאין לגרש את זו כי היא לא עשתה כל רע אלא ישא השניה כחפצו) זאת ועוד אם נשים לב, דווקא ר"ע הוא התנא שמתיר להתגרש. והוא הרי כידוע התנא שדוגל במשנת "ואהבת לריעך כמוך - זה כלל גדול בתורה" איך יהא זה אשר יאמר לגרש אשה א' בגלל שמצא אחרת?
התשובה תתכן לעניות-דעתי תלויה בעוד סוגיה שגם עליה ישנו דיון במפרשים. "במערבא (ארץ ישראל) היו אומרים לחתן מצא או מוצא. מצא אשה מצא טוב או מוצא אני את האשה רע ממות" גם על זה המפרשים מתחבטים מה הכוונה בזה ולה נגשים אליו ביום חופתו ולא לאחר שיעבור תקופה מסויימת והם יחיו ביחד והיא יכול להכיר אותה טוב יותר ולענות על השאלה מתוך נסיון וידיעה. אך לרו האמור זה מדוייק. לשון הגמרא היא לא "שאלו אותו" אלא "אמרו לו" דהינו שנותנים לו עיצה לחיים בריאים ומאושרים.
וכך אומרים לו. שני דרכים לפניך. דרך החיים ודרך המוות. אם "מצא" כלומר מצאת את זיווגך שמח בה והיא תשמח בך ויקויים בכם הפסוקים "ושמח באשת נעורך"
אך אם אתה עדיין "מוצא". טרם סיימת לחפש. אזי זה מר ממוות. וזה מה שבא ר"ע ללמד אותנו. אם מצא אחרת נאה היימנה השאלה הראשונה היא איפה מצאת אותה ואיך. חייב להיות שאתה עדיין מסתכל אפה שלא צריך. אז אם כן אומר התנא הקדוש בא תקיים מצוות ואהבת לרעיך כמוך ותשחרר את אשתך.
וואו!!!
ממש ממש יפה!! אהבתי את הפירוש!! תודה!
