כל הבעיה באינטרנט היא לא הפוי', הפוי' תמיד היה קיים, תמיד היה נגיש.
הבעיה באינטרנט היא האלגוריתמים שמכוונים אותנו לפוי'.
אם השנה הייתה 1990 והייתם נכנסים לאינטרנט, אין גוגל, אין בינג, אין שום מנוע חיפוש מכל סוג. איך אתם הולכים למצוא אתר פוי', שמלא באלפי סרטונים של יחסי מין ? אתם לא הייתם מצליחים.
וגם אם הייתם מצליחים למצוא אתר אחד במזל, סביר להניח שהוא היה גרוע או קטן מדי, ואז הייתם מתאמצים מאוד למצוא עוד אחד, וזה היה גורם לכם לעבוד כל כך קשה עד שהייתם מוותרים.
וגם אם יש מנוע חיפוש, מי קבע שהוא מוצלח ? הרי ייתכן מאוד שאתם תחפשו פוי', והאתר חיפוש יביא לכם תוצאות לא נכונות, של אתרים גרועים עם תמונות גרועות.
וגם אם נניח מצאתם אתר פוי' שמלא בסרטונים, מי קבע שאתם תאהבו את מה שתראו שם ? לפני 5 שנים שנכנסתי לאתר פוי' של סרטונים זה היה עבורי אישית חוויה מגעילה, ראיתי סרטונים רבים שהיו פשוט גסים מדי מכדי שימשכו אותי להיות באתר הזה. וגם שהייתי מלא תאווה, מהר מאוד אחרי חיפוש שם וויתרתי על החיפוש כי הרגשתי שהסרטונים מוגשים בצורה כל כך לא מושכת, שהתאווה שלי התחילה להיעלם !
אבל היום הטכנולוגיה השתכללה בהרבה, ואתרי הפוי' למדו הרבה על מה מושך אותנו ומה מושך פחות, והביאו את המבחר הזה מייד לדף הראשי של כל מבקר חדש, כדי שיימשך פנימה.
בלי האלגוריתמים שהיו מוצאים את אתרי הפוי' הכי טובים, בלי האלגוריתמים שמוצאים את התמונות הכי טובות בגוגל תמונות ובלי האלגוריתמים שמוצאים את הסרטונים הכי מגרים בתוך אתרי הפוי', הבעיה שלנו הייתה קטנה בהרבה.
כל מי שחושב שדרך ההגשה לא משנה, לא מבין איך העולם הזה עובד. למה סופרמרקטים מוכרים את המוצרים במחיר שהוא גדול פי חמש מהחקלאי ? כי הם מגישים לנו את המוצרים האלה בצורה הרבה יותר מגרה מהחקלאי. זה אמת בסיסית של העולם שקיימת כבר אלפי שנים.
היום, במקום שאנשים יגישו לנו את הפוי', האלגוריתמים מגישים לנו את הפוי', מהחיפוש בגוגל ועד הסרטונים של הפוי'.
אבל לאלגוריתמים אין חמלה ואין אנושיות, גם ערבי רצחני שיכה אותך ברחוב בפרעות תשפ"א יפסיק אחרי זמן מה כי הוא יראה שהאף שלך מדמם ואתה כולך מדמם עם עצמות שבורות והערבי יחליט שזה מספיק להכות אותך, ויעזוב אותך לנפשך כדי שיפנו אותך לבית חולים.
אבל לאלגוריתמים אין חמלה, אין רחמים, אתם יודעים שאלגוריתמים הם בעצם מוח של אדם ? הם עשויים באותה צורה כמו הנוירונים של המוח, וחושבים יותר ויותר חכם. אבל לאלגוריתמים מעולם לא היה אימא. אנחנו נולדנו לאמא. אבל להם מעולם לא היה אימא.
אז האלגוריתמים ימשכו אותך לעוד ועוד תמונות, וימשכו אותך לעשות עוד ועוד דברים, כדי שתמשיך ותמשיך לתת מעצמך יותר ויותר, יותר זרע ויותר כוח ויותר זמן, עד שלא יישאר ממך דבר. והם יעברו לקורבן הבא. בלי רחמים, בלי לבקש סליחה. הם אפילו לא מבינים מה המושג של רחמים. הם מבינים רק הצלחה וכישלון.
זה כמו אושוויץ, שבו הנאצים מעבידים יהודים בפרך עד שלא נשאר מהם כלום, ואז זורקים אותם למשרפות. כך האלגוריתמים האלה: האלגוריתם של גוגל מעביד אותך בפרך ומתכנת את המוח שלך לחפש בו כל הזמן. ואז הוא זורק אותך לאלגוריתם של אתרי הפוי' ששורף ממך את כל האנרגיה עד שלא נשאר ממך כלום. ואז אתה הולך למשרפות.
בשום שלב בדרך אין רחמים כלפייך או ניסיון לגלות מה אתה האמיתי שלך רוצה.
זה אולי נשמע קודר וכפוי טובה כלפי שירות מדהים שעשה טוב למיליוני אנשים, אבל חשוב מאוד להביט בתוצאה הסופית של שירות, ולא בטובות שהוא מציע. גוגל מאפשרת לי לחפש דברים חשובים וטובים ונהדרים לעולם. אבל אם בסופו של יום היא מחנכת אותי להיות מכור לפוי', אז זה מה שהיא.
הרי זה הסיכום של משהו שמצביע על השירות. לא מעניין אותי לדעת כמה מתוקה הייתה הגלידה שאכלתי, אם בסוף הקאתי אותה. לא מעניין אותי לדעת כמה מהיר או נוח האוטובוס הציבורי אם אני אישה ואני מוטרדת שם מינית. לא מעניין אותי לדעת כמה יפה או חזק הבניין שאני גר בו אם יש לו רצפה עקומה.
זה התוצאה הסופית שקובעת את השירות שאתה צורך. זה תמיד התוצאה הסופית. אין ספק שאני יכול למצוא המון מידע מדהים בגוגל, אבל גוגל לא מאפשרת לי למצוא את המידע הזה כי היא מחנכת אותי להיות טיפש, חרמן ועלוב.