ובליקוטי הלכות (ביצים ה' יג ושבת ז' סג) כתב: "דיבר אדמו"ר ז"ל הרבה בזה, שבודאי צריכים לשמור עצמו מן החטא, כי בודאי צריכים לשבר כל התאוות שבעולם, לא מבעיא עבירה כל שהיא, בודאי צריכים לברוח ממנה יותר מבורח מן האש, אלא אפילו תאוה בעלמא ושום תנועה שאינה ברצון הבורא יתברך, צריכים לברוח ולהתרחק ממנה בתכלית הריחוק, כי הוא פוגם מאוד בנפש הישראלי ובכל העולמות אלפי אלפים וריבי רבבות התלויים בו. אבל אף על פי כן אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה אלפים פעמים רחמנא ליצלן, אף על פי כן אין שום יאוש בעולם כלל, וצריך להתחיל בכל פעם מחדש, כי ה' יתברך מקבל תענוג ושעשועים מהגרוע שבגרועים, אדרבא, זהו עיקר גדולתו יתברך כשהרחוקים מאוד מאוד ממנו מודים בו יתברך ומתחזקים באמונה ומודים ומשבחים אותו יתברך וכו', ובכל עת ורגע חסדי ד' לא תמו, ויכולים בכל עת לקרב עצמו לה' יתברך מכל מקום שהוא, כי גדול ה' מאד ולגדולתו אין חקר וכו', ויש ענין שיתהפך הכל לטובה וכו'